אמונה בלב שלם במורה היא עניין מהותי בטיפוח

(Minghui.org)

בשנת 2001 החלה אמי לתרגל פאלון גונג. במהלך מספר השנים האחרונות, עברה מצוקות רבות. בחודש מרץ 2008, החלה לסבול פתאום מכאבים בחזה, היא ירקה דם, ואפה דימם פעמים רבות. באותה עת הייתה צריכה לתת שתן לעיתים תכופות יותר, וסבלה כאבים בשלפוחית השתן. כל המשפחה דאגה לה וניסתה לשכנעה שייקחו אותה לבית החולים, אך אמי סירבה. עקב זאת, הם קראו לרופא ממקום העבודה שלהם, הרופא החדיר לאמי אינפוזיה שרק עזרה להקל על הכאבים במידה מה. בכל פעם שהטפטוף הפסיק, הכאב החד חזר. בתור מתרגל, ידעתי שזה סבל בצורת מחלה. היה עליה להכיר במבחן, ולעבור אותו בעצמה.

יומיים לאחר מכן, אושפזה בבית החולים היות ולא יכלה לסבול את הכאבים. הרופא איבחן את מצבה כסובלת מדלקת ראות, סוכרת ואבנים במרה. לאחר ששמעה את ההבחנה, הייתה מבולבלת לחלוטין.  היא חשבה שהדבר היחיד שהיא יכולה לעשות הוא לנהוג על פי הוראות הרופא, לקחת תרופות וזריקות. אך דבר לא השתנה. בסופו של דבר, המחט לא יכלה לחדור בגלל שפרקי ידיה היו נפוחים מדי. היא עדיין לא יכלה להתייחס אל עצמה כמתרגלת של פאלון דאפא. למרות זאת, המורה עדיין דאג לה והמשיך לתת לה רמזים.

למרבה הצער היא לא התעוררה לידע מצבה. בעיניה, הסבל הייה רב מדי עבורה מכדי שתוכל לעבור אותו. ההחזקה שלה לפחד צפה והיא לא יכלה להשתחרר ממנה. היא בכתה וחשבה שהיא עומדת למות. לא יכולתי לחשוב על איזושהי דרך לעזור לה, לכן הלכתי לביתו של מתרגל והסברתי לו על מצבה של אמי. המתרגל ביקר מיד את אמי בבית החולים. הוא שיתף אותה בידע בקשר לחשיבות של המחשבות הנכונות, ועזר לה להסתכל על הבעיה מנקודת המבט של הפא. הוא ציין שהמורה הוא המפתח להשתחרר מסבלה. השיתוף עם המתרגל עזר לאמי והיא סלקה את ההחזקה לחיים ולמוות. למחרת היום עזבה את בית החולים.

לאחר שאמי חזרה הביתה, למרות הכאבים, המשיכה לבצע את התרגילים וללמוד את הפא. בהדרגה התרחש נס. בעת שביצעה את מדיטציית הישיבה, ראתה זוג ידיים ענקיות מזיזות גוש סלע גדול בצבע ירוק כהה מגבה. לאחר זאת החלימה. עכשיו אמי היא שוב אישה בריאה. אנשים ממקום עבודתה סיפרו בהפתעה: "המחלה שלה באה כה מהר, אבל נעלמה במהירות גדולה". לאחר ההתנסות הזאת, אמי מאמינה לחלוטין במורה ויש לה הבנה חדשה בפא.

ממצוקת מחלת אמי, למדתי שהאמונה במורה הוא דבר מהותי ויסודי בטיפוח/תרגול של אדם. זה לא משהו שסתם מדברים עליו. עלינו להאמין בכל הלב במורה ובפא. בנוסף, אמונה אמיתית בפא מבוססת על רמת השין-שינג ועל הרמה של הבנת הפא. אם אמי הייתה יכולה להסתכל על הבעיה מנקודת המבט של הפא ולוותר על ההחזקה לחיים ומוות, ייתכן וסבלה לא היה כה רב.