(Minghui.org)

כניסתה להונג קונג של עורכת הדין לזכויות אדם, תרזה צ'ו, נחסמה ארבע פעמים בזמנים "רגישים" מאז שנת 2002. כמו מתרגלי פאלון גונג טיוואנים אחרים שהופרדו על-ידי פקידי הגירה בכירים בבואם להונג קונג והועלו על מטוס בחזרה הביתה, גם צ'ו הוחזרה אף על פי שהיו בידיה מסמכי נסיעה תקפים. לא נאמר לה מדוע הנפיקה לה הונג קונג ויזה מראש ובכול זאת החזירו אותה חזרה בנמל התעופה הבין-לאומי של הונג קונג. היא סיפרה ששוטרי נמל התעופה אפילו קשרו אותה לאלונקה, כדי להעביר אותה לטיסה שלה חזרה.

אבל צ'ו נכנסה להונג קונג עשרות פעמים ממש לאחרונה (בחודש שעבר), כדי להופיע בבית משפט. היא נמנית על קבוצה בת חמישה מתרגלי פאלון גונג המגישים את תלונותיהם לבית המשפט, הם תובעים את מחלקת ההגירה באפליה כנגדם מטעמי דת. התביעה הוגשה עקב תקרית שאירעה בפברואר 2003, כאשר שמונים מתרגלי פאלון גונג טיוואנים הוחזרו הביתה מנמל התעופה הבין-לאומי של הונג קונג על-ידי מחלקת ההגירה שם, כשהיו בדרכם לוועידה.

התביעה הוגשה לפני יותר מחמש שנים כנגד מנהל מחלקת ההגירה הממשלתית של ההנהלה האזורית המיוחדת דאז, לאי טונג-קווק. בחודש ספטמבר הגיע התיק לבית משפט לעתירות של בית המשפט הגבוה. צ'ו ועמיתיה התובעים ראו לבסוף כמה סימנים של תקווה - בית המשפט דרש שמחלקת ההגירה תספק ראיה התומכת בטענתה שחמשת האנשים האמורים מהווים איום לביטחון הלאומי.

בית המשפט בוחן כעת תצהיר שנמסר על-ידי מחלקת ההגירה ויתקיים שימוע סופי ב-12 עד ה-13 במרס שנה הבאה. "על-פי התצהיר שסיפקה מחלקת ההגירה הממשלתית לבית המשפט, הניירות ורישומי המחשב השייכים לעניין, לגבי חמשת מתרגלי הפאלון גונג מטייוואן, הושמדו בהתאם להליכים סטנדרטים ב-12 במרס 2003", אמרה צ'ו, שלא קיבלה רשות לראות את התצהיר או לראות ציטוט ישיר כלשהו ממנו אשר נאמר לצד שלישי.

סיפורה של צ'ו אינו חריג. ביוני 2007, נחסמה כניסתם להונג קונג של כתריסר מתרגלי פאלון גונג מטייוואן. התנועה תכננה הפגנה ב-1 ביולי 2007 במלאת 10 שנים להעברת הונג קונג לסין והטייוואנים התכוונו להשתתף.

מחלקת המדינה של ארה"ב הביעה את דאגתה לגבי התקרית ביוני 2007, בהצהרה המבקשת מהונג קונג "להמשיך להחזיק בסטנדרטים הגבוהים של חופש אישי ומדיני". בטייוואן, מועצת החוץ ומשרד השר לתחבורה ותקשורת בוחנים את ההאשמות שרשויות ההגירה של הונג קונג דרשו מחברות התעופה הטייוואניות לחסום את העלאתם על טיסות להונג קונג של מתרגלי פאלון גונג  לפני יום השנה. חברות תעופה מקומיות אישרו את ההאשמות אבל הדגישו שלא נענו לדרישה.

נציגים של חברת תעופה טייוואנית נכחו "בפגישה שהתקיימה על-ידי מחלקת ההגירה של הונג קונג ב-25 ביוני 2007", נכתב על-ידי המועצה, במכתב רשמי לצ'ו, אחרי חקירת התלונה שנמסרה על-ידי מתרגלי פאלון גונג שהוחזרו למולדתם. "הם לא שיתפו פעולה...להניא מספר בעלי לאום טייוואניים מעלייה למטוס ולטוס להונג קונג", אמרה המועצה ששלחה תלונה רשמית להונג קונג והוציאה הצהרה המגנה את פעולותיה. המועצה לא נקבה בשם חברת התעופה.

מספר מתרגלי פאלון גונג שתכננו להיות נוכחים בעצרת 2007, קיבלו פקסים מסוכנות הנסיעות שלהם טאי-צ'ונג, המכיל צילום אימייל, העתק שהושג על-ידי Taipei Times מחברות התעופה של סין האומר שנאמר לחברת התעופה שרשימת מתרגלי פאלון גונג לא ידועים תיחסם מכניסה להונג קונג. הסוכנות וחברת התעופה רצו להבהיר שהם לא יחזירו את דמי הכרטיסים אם אנשים ברשימה יוחזרו למולדתם.

בייג'ינג מעולם לא הייתה עדינה לגבי רדיפת הפאלון גונג שנאסר בשנת 1999, אחרי שאלפי מתרגלים ארגנו הפגנה שקטה במתחם המרכזי של המק"ס, ג'ונג-נאן-האי בבייג'ינג. תנועת הפאלון גונג משכה אחריה מיליוני מאמינים בתערובת של התעמלות סינית מסורתית ותורות מאסכולות הבודהיזם והטאואיזם והרעיונות של מייסדה לי הונג-ג'י, פקיד ממשלתי לשעבר שחי כיום בארה"ב.

בהונג קונג לעומת זאת, שם התנועה חוקית, הרשויות צריכות לפעול על-פי חוקים אחרים. אבל קבוצות זכויות אדם באזור ההנהלה המיוחדת אומרות שבייג'ינג מהדקת את שליטתה על הונג קונג, שמתבטאת בכרסום החופש למתרגלי פאלון גונג שהובטח בערבות החוק הבסיסי של הטריטוריה.

לאו יוק-קאי, מנהל ארגון ללא רווח של זכויות אדם בהונג קונג אמר שניכרת אפליה כנגד הפאלון גונג. הארגון שלו עוקב אחרי תהליכי התיק שמילאו צ'ו וחבריה.

"הונג קונג נהנית מהמושג 'מדינה אחת, שתי מערכות'. במערכת מסוג זה, מנהל ההגירה שלנו מצופה לעבוד בצורה עצמאית שאינה תלויה בסין", אמר לאו בראיון טלפוני. "אבל זה אינו המקרה כשזה נוגע לפאלון גונג", הוא אמר. "יש לנו מסורת של חברה חופשית, איננו מפטרים אנשים בגלל אמונותיהם הדתיות".

מחלקת ההגירה של הונג קונג טענה שמחמשת הטיוואנים שהגישו תלונה לבית המשפט לא נמנעה הכניסה בגלל דתם, אלא מטעמי ביטחון לאומי.

לאו סקפטי לגבי הטענה הזאת. "איננו רואים אנשים אלה כאיום לביטחון; ניתנה להם רשות להיכנס להונג קונג בעבר. כך שזה נראה מונע על-ידי משהו אחר, הוא אמר. "ובפעם הזאת שהם רצו להיכנס להונג קונג (ונדחו), היו דברים חשובים שהתרחשו כאן".

צ'ו סיפרה שכניסתה לא אושרה רק כשתכננה להיות נוכחת בהפגנה של הפאלון גונג או בוועידה, או בזמנים רגישים, כמו האולימפיאדה, או כשפקידים בכירים סיניים ביקרו בהונג קונג.

"הם קשרו אותי אפילו חזק", היא סיפרה, כשהיא מתכוונת לתקרית בה עטפו אותה בשמיכה והיא נקשרה לאלונקה על-ידי משטרת נמל התעופה, לפני שגלגלו אותה למתחם הטיסה של טייוואן. "פניתי אליהם ואמרתי, 'איך אתם יכולים להתייחס אלי בצורה כזאת?' אמרתי, 'אני לצידכם, אני מגינה על זכויותיכם כנגד סעיף 23" נזכרה צ'ו, שהייתה פעילה במלחמה לחסום את יישום סעיף 23 של החוק הבסיסי. החקיקה המוצעת שהייתה מנחיתה מכה חמורה לחופש ההתחברות והדת בהונג קונג, הציתה מחאות ענק בטריטוריה בשנת 2003.

לדבריה של צ'ו, אחת מקצינות ההגירה פנתה משם כשהיא צועקת. "הפקודות הגיעו מגונג-נאן-האי", אמרה הקצינה.

מתרגלי הפאלון גונג מטייוואן אינם היחידים הטוענים שהתנסו ביחס מסוג זה.

מדניאל אולריך נמנעה הכניסה להונג קונג פעמיים. פעם כשטס ממקום מגוריו בשוויץ להפגנה של הפאלון גונג כנגד הנשיא הסיני לשעבר ג'יאנג זמין בשנת 2002 ושוב בחודש אוגוסט השנה, כשטס מטייוואן שם התיישב מאז עם משפחתו.

אולריך לא האמין למראה עיניו כשהוחזר ב-29 באוגוסט. כצלם מקצועי, הוא ביקר כדי לקחת ציוד רגיש ויקר לחברה שלו מספק בהונג קונג. על-אף הצגת הוכחת הרכישה שלו לקציני ההגירה, שטלפנו גם למוכר, אולריך הועלה חזרה על טיסה לטאי-פיי.

"משטרת הונג קונג הגיעה", סיפר אולריך, כשהוא מתאר מה קרה כשעמד בדלפק ההגירה בחודש אוגוסט.

הוא אמר לקצינים שבררו אותו מתוך כולם, כיוון שהוא מתרגל פאלון גונג. "אמרתי להם שהפאלון גונג חוקי בהונג קונג והם ענו, 'נכון, הפאלון גונג חוקי'". לאחר מכן קצין משטרה אמר לו שהוא יכול להיכנס להונג קונג עוד חודש כדי לקחת את הציוד. הנסיעה שלו לא הצליחה בגלל חלון הזמן שבין האולימפיאדה ואולימפיאדת הנכים והקצין רמז שזו הייתה בעיה.

כניסתו להונג קונג של מתרגל אחר - לישי למיש, אזרח ארה"ב, נחסמה ב- 12 ביולי, 22 יום לפני טקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג. אחרי שביקר בטייוואן, בנסיעת מחקר דרך אסיה, למיש נסע להונג קונג להגיש בקשה לוויזה, למדינה נוספת.

"הוחזקתי במשך למעלה משעתיים והעלו אותי לטיסה כשאני מלווה לפתח המטוס בליווי מלא של שוטרים, לאחר שלוש שעות שהגעתי בלבד" הוא כתב באמייל. למיש סיפר שהוא נלקח לחדר לשם חקירה. "נאמר לי שזהו 'פיקוח אקראי' והכול הוא רק חלק מהליכים סטנדרטים", הוא סיפר. מאוחר יותר הקצינים אמרו לו שהוא לא עומד "בדרישות של משרד ההגירה של הונג קונג". אף אחד לא הזכיר את האולימפיאדה או את הפאלון גונג. אבל למיש שנוסע בתפקיד מתרגם ועוזר לסופר איתן גוטמן, החוקר את רדיפת הפאלון גונג, כנראה לא היה רצוי.

להילחם בגירוש חזרה למולדת אינו דבר קל, בגלל הקושי להפריך את טענות סוכנות ההגירה.

"רשויות ההגירה צריכות להבטיח שהחלטתם עומדת בקו אחד עם אי-אפליה", נאמר בחוק. "אבל החוק נותן שיקול דעת רחב לרשויות ולא דורש מהם להסביר את מניעיהם לתת רשות כניסה או לא".

צ'ו הראתה לי צילומים שצולמו בטלפון סלולארי בנמל התעופה הונג קונג, שכנראה מראים תקרית בה מעורבים חבריה. בתמונה שישה גברים ואישה בחליפות כחולות כהות מלווים אלונקה נמוכה הנושאת אדם עטוף בשמיכה וקשור בשתי רצועות עבות. קצינה נשענת מעל האלונקה, כששני קצינים מנווטים אותה דרך מסוף נמל התעופה.

צ'ו טענה שמתרגלי פאלון גונג לא היו אגרסיביים והיו מסוגלים לגמרי לצעוד לשער. היא חושדת שההתייחסות הזאת מכוונת להשפיל את המתרגלים.

למרות שצ'ו פסימית לגבי התוצאה של המקרה שלה, היא מאמינה שזה חשוב להבליט את הנושא. "אנחנו רוצים שאנשים ידעו", היא אמרה. "אנחנו אנשים חפים מפשע שבאים להשתתף באירועים חוקיים. אנחנו רוצים שבית המשפט יתמוך בצדק, לא רק עבור הטיוואנים, אלא עבור הונג קונג".

כשצ'ו התכוננה לנסוע להונג קונג שוב בספטמבר, בעניין התביעה בבית המשפט, שאלתי אותה אם היא חששה ששוב היא תיעצר על-ידי ההגירה.

"לא", היא חייכה. "הם לא מעזים כשיש ברשותי הודעת בית משפט המקנה לי רשות להגיע לשימוע".