(Minghui.org)

כלא שן-יאנג מס' 1, המכיל בין 2,500 ל-2,600 אסירים, משמש כבית חרושת עם חוזי עבודה המפוקחים על-ידי מפקחי המחוז, ומביאים לרווח של כ- 1.125 מיליון יואן בשנה. זהו רווח ענק מעבדות אכזרית של אסירים.

לחיי אדם אין ערך בכלא

אסיר משוחרר סיפר שהוא פחד מאוד לחלות בכלא, בגלל שהסוהרים המרושעים היו שופכים מים קרים על אסירים חולים אפילו בתקופת החורף, וגם על השמיכות שלהם אם חשבו שהן מזוהמות מהמחלה. פעולה כזאת היא בעלת סבירות גבוהה להרוג את האסיר החולה. הסוהרים נהגו בחיי אדם כדבר חסר ערך.

מאז שנת 2003, לפחות 40 אנשים מתו מוות בלתי טבעי בכלא 1. חלקם הורעבו למוות, היו שמתו ממים רותחים ששפכו על גופם, היו כאלה שלא עמדו בעינויים והתאבדו, ועוד רבים מתו כתוצאה מחוסר טיפול בהיותם חולים. אולם בכירי הכלא הצהירו שסיבות המוות של כול אותם אנשים היו בעקבות מחלות רגילות. למשפחות הנפטרים לא הורשה לראות את גופותיהם.

בעבר הייה נוהג בכלא: אסירים נקראו להוציא גופתו של נפטר החוצה, ובתמורה קיבלו בקבוק ליקר זול ומעט בשר חזיר - שווי חיי אדם. עבודה זאת עשו בעיקר ארבעה אסירים רוצחים. כול אחד מהם אחראי לפחות על ארבעה עד חמישה מקרי מוות של אסירים מבוגרים או חולים, שהפכו לטרף קל בגלל אי יכולתם להרוויח כסף עבור הכלא. הרוצחים האלה היו מבקרים בכול חדר ואם מישהו לא מצא חן בעיניהם, הם היו מודיעים לו: "אני אשתה אותך בימים הקרובים" כלומר, נהרוג אותך בתמורה לליקר. בזמנים שאף אחד לא מת, היו אסירים שחיפשו את החלשים, הרעיבו אותם, שפכו מים קרים עליהם, והכו אותם עד מוות. מאוחר יותר הם אפילו לא טרחו יותר מדי, אלא הלעיטו את החולים בתרופות רעילות. אף אחד לא היה מסוגל לשרוד יותר משלושה ימים תחת פיקוחם. זוהי מערכת "הכלא האנושי" שמשטר המפלגה הקומוניסטית הסינית טוען לה.

שוטרי הכלא הפגינו אדישות ואפשרו לפשעים אלה לקרות. הם שמחו למעשה לראות רוצחים פוגעים לאנשים כמהלך רוטיני ומשליטים פחד. הסוהרים אף שתפו פעולה בהטלת מומים באסירים. פעילויות אלה טופלו כבידור מעורר, וגרמו למקרי מוות אכזריים ובלתי טבעיים כול שנה.

הטיפול במתרגלי פאלון גונג

מתרגלי פאלון גונג הם אזרחים טובים שהולכים בעקבות עקרונות היקום של "אמת-חמלה-סובלנות", אך בכול זאת הם כלואים במקומות אפלים כאלה, סובלים מחוסר צדק, עינויים ורדיפה אכזרית ביותר.

התהליך העיקרי בשליטה וניהול אסירי פאלון גונג היה שליטה קבוצתית מחמירה והכיל שני חלקים: "הכשרה קולקטיבית" ולאחר מכן בידוד בתא קטן ואפל.

הכשרה קבוצתית התבטאה בכפייה על אנשים לשבת על כסא מהבוקר על הלילה, ולצטט את "קוד נוהלי הכלא". בעבר הכיסאות היו עשויים שני לוחות עץ צרים, כשמטרתם היחידה הייתה לענות אנשים.

המאסר כולל בידוד של אנשים בתא קטן ואפל, קר ולח, שמבודד לגמרי מהעולם החיצון. בתא, חלון ברוחב 20 ס"מ, שנפתח רק בזמני ארוחות. בקיץ התאים המבודדים יכולים להפוך לסאונה, ובחורף הם כול כך קרים, שטיפות מים הנופלות על הרצפה קופאות מיידית. האנשים שלובשים מעילים ומכנסים חמים עדיין רועדים מקור. ישנם בכלא 11 תאי בידוד כאלה כשב-9 מתוכם ניתן להכניס 2 אנשים בתא, ושני תאים גדולים יותר בהם ניתן להחזיק יותר מארבעה אנשים. היו מקרים שבודדו מתרגלי פאלון גונג בתאים כעשר פעמים, למשך זמן של מ-15 יום ועד ל-3 חודשים.

למתרגלים שהשתתפו במחאה כנגד הרדיפה ושבתו רעב הסוהרים התייחסו ביתר אכזריות. ארבעה-חמישה מהם היו מחזיקים בכוח את ידיו ורגליו של המתרגל ומחדירים בכוח ובגסות צינורית דרך האף עד לקיבה. צינור הוושט והקיבה לעתים קרובות נפגעו ושתתו דם והחומר שהחדירו בכוח פרץ לתוך קנה הנשימה, מה שגרם לחנק ומוות. מסיבה זו הסוהרים הכינו תעודת פטירה מראש. במקרה והמתרגל ימות תוך כדי "האכלה בכפייה" המוות ייחשב כמוות טבעי.

אמצעים נוספים לעינויים של קבוצות כמו הפאלון גונג, הם הרעבה: אסירים מקבלים רק כ-100 גרם של מרק תירס, שלפעמים מוגש קר. כובלים את ידיהם ורגליהם באזיקים במקרה הכי קטן של התנגדות, תולים אותם בשתי ידיים כבולות ומתוחות למשך כ-5-4 ימים. אחרי יום אחד הזרועות נפוחות וחסרות יכולת לחלוטין. מכים אותם מכות עד מוות, מתעללים בהם מינית, מפעילים עליהם השפלות, מניעת שינה, שהייה במים קרים, שכיבה על הרצפה כבולים וללא בגדים בטמפרטורות מקפיאות מתחת לאפס במשך כמה שעות, החדרת עצמים מחודדים לתוך האצבעות – כל זה במטרה לשבור את גופם ונפשם שיכתבו את שלושת ההצהרות.

על פרטים נוספים ושמות מתרגלים שעברו התעללות בכלא שן-יאנג מס' 1 ניתן לקרוא בקישור למאמר באנגלית למטה.