לוועידת הפא האירופית

למתרגלי הדאפא המשתתפים בוועידת הפא האירופית: ברכות!

ראשית אאחל הצלחה מלאה לוועידת הפא האירופית. בה בעת, אומר כמה משפטים לאותם תלמידים שאינם מצליחים לעמוד בציפיות.

למתרגלי דאפא יש אחריות, והם חייבים, ולא משנה מה, להשלים את הנדרים שהביאו אותם לעולם הזה, משום שזה מה שהתחייבתם בנפשכם כאלוהות בעבר, ולכן התאפשר לכם להפוך היום לַסוג המפואר ביותר של ישות ביקום – תלמיד של דאפא. בכל מהלך הטיפוח שלהם, מספר מתרגלים תמיד חיפשו החוצה, תמיד חיפשו פתרונות חיצוניים, ותמיד הסתכלו החוצה, [מתמקדים בדברים כמו למשל איך] אחרים אינם מתייחסים אליהם כראוי, אומרים להם דברים בלתי נעימים, פועלים יותר מדי כמו אנשים רגילים, תמיד מקשים עליהם, או לא מקבלים אף פעם את דעותיהם. כתוצאה מכך, אתה מפסיק לבצע כל דבר שמתרגלי דאפא עושים כדי לאמת את הפא, ואפילו, בהתקף של זעם, מפסיק לטפח. האם באמת אינך יודע עבור מי אתה מטפח? האם באמת אינך מבין שדברים לא נעימים אלה מסייעים לך לטפח, לסלק את הלב האנושי שלך ולסלק את ההחזקות שלך? האם מסלול חייך לא השתנה לזה של מטפח מאז היום שבו התחלת בטיפוח? האין זה ששום דבר שנקרה בדרכך אינו במקרה? האם אינך הולך בנתיב לקראת אלוהות? האם אתה באמת מאמין שרק כשמגיעים לאוזניך דברים נעימים ורק כאשר מתרגלי דאפא אומרים דברים שמתאימים לך רק אז תרצה לטפח, רק אז תוכל להשתפר? כאשר בהתקף של זעם אתה מפסיק ללמוד את הפא או לבצע את התרגילים, מיהו זה שאתה נאבק אתו? אלוהויות? המאסטר? או האם זה, למעשה, אתה עצמך? לא להיות מסוגל להתגבר על משהו למשך זמן קצר זה מובן. אבל להיות כזה למשך זמן ארוך זוהי הפרה חמורה של הנדר שלך, כלומר שאינך מצליח לשאת את חלקך בתיקון הפא, מה שמשפיע על ההתקדמות הכוללת של הגוף כולו. כפי שאלוהויות רואות זאת, אין דבר חמור מזה. היצורים הרעים הרודפים את מתרגלי הדאפא תוכננו בצורה כזאת על ידי הכוחות הישנים, והם נשלטים; לא משנה כמה מהומה הם עושים על פני השטח או איזה רוע הם מבצעים, הם רק מבצעים את מה שאחרים אומרים להם. אבל אם מתרגל פועל בצורה עלובה, אז לא רק הכוחות הישנים, אלא כל האלוהויות ביקום לא יסלחו לו. הזמן דוחק עבורך, כמו גם עבור אין ספור הישויות החיות ביקום הזה. אולי המאסטר משתמש במילים כבדות, אבל אותם תלמידים הנמצאים כבר זמן רב במצב של בלבול: עליך באמת לחשוב בכובד ראש באיזה מסלול לבחור. אני מקווה רק שהמכה הזאת עם פטיש כבד תעורר אותך. אני עושה זאת עבורך, לא עבורי – המאסטר שלכם – ובוודאי לא עבור אותם מטפחים עמיתים שגרמו לכם לתרעומת. התקדמו במרץ! זהו הנדר שלכם. זוהי האחריות שלכם. וזוהי הדרך שלכם לשלמות המלאה!

לסיום, שוב אאחל הצלחה כבירה לתלמידי הדאפא המשתתפים בוועידת הפא הזאת.

לי הונג-ג'י 22 בנובמבר 2009