(Minghui.org)

מתרגלי פאלון דאפא נרדפים באופן חמור על ידי השלטונות המשטר בעיר הֵה-גנג שבפרובינציה היי-לונג-ג'יאנג. בסוף שנת 2008, כ-20 מתרגלי פאלון גונג עונו למוות, רבים הפכו משותקים כתוצאה מאותם העינויים, למעלה משניים עשר פוטרו מעבודתם, ועוד רבים נשארו ללא קורת גג עקב הרדיפה. על מנת להגביל את חופש תנועתם למקומות אחרים השלטונות המקומיים השהו, עכבו ואפילו עצרו את תהליך הנפקת מסמכי הזיהוי שלהם בקנה מידה נרחב.

כשמתרגלים אחדים ניגשו לתחנת המשטרה המקומית להוציא את מסמכי הזיהוי, נאמר להם בתחנת המשטרה: "קיבלנו הוראות שאין עלינו להנפיק תעודות זיהוי אישיות, אלא אם נקבל אישור מ"משרד 610", או מהוועדה לעניינים פוליטיים וחקיקה, או ממפקדי תחנת המשטרה". בתחנת המשטרה סירבו למסור תעודות גם למתרגלים שמסמכי הזיהוי שלהם כבר אושרו, בטענה שהלכו לאיבוד או שמפקדי התחנה הורו לא למסרם. אם המתרגלים רצו להשתמש במסמכי הזיהוי למשוך כסף בבנק, תחנת המשטרה הצמידה אליהם קצין משטרה שיתלווה אליהם לבנק. ויחרים את מסמכי הזיהוי שוב בתום משיכת הכסף.

כשמתרגלים הגיעו לתחנת המשטרה כדי להוציא מסמכי זיהוי, או בקשו מהמשטרה למסור להם את מסמכי הזיהוי שלהם, השוטרים לא רק סירבו למסור להם כחוק את מסמכי הזיהוי, אלא אף גערו בהם, קיללו אותם, איימו עליהם וסילקו אותם, כשהם מוסיפים "אתם יכולים להגיש למחות מתי שאתם רוצים. אנחנו לא מפחדים". הם אפילו עצרו מתרגלים בתחנת המשטרה למספר שעות כדי שיוכלו לבזוז את בתיהם.

כאשר למישהו אין תעודה זיהוי אישית, בסין, הוא אינו יכול למצוא עבודה או לקבל רישיון עסק, או כרטיס אשראי. ללא תעודה זיהוי אישית אי אפשר לפדות שיק או ללון בבית מלון. ההישרדות הבסיסית הופכת לסיוט, במיוחד עבור מתרגלים שפוטרו מעבודתם. מדיניות השלטונות המקומיים משפיעה לרעה ומקשה על חיי מתרגלים טובי לב ושומרי חוק ועל חיי משפחותיהם.

שלטונות מקומיים מסוימים גם איימו שידאגו לפטר את המתרגלים מעבודתם. מעל 100 מתרגלים פוטרו מעבודתם מיולי 1999 ועד היום בעיר הֵה-גנג. הסיבה לפיטורין הייתה או שהם הלכו לבייג'ינג לעתור להפסקת הרדיפה נגד הפאלון דאפא, או שלא כתבו "הצהרת התחייבות" המבטיחה שלא ילכו לבייג'ינג לעתור, וסיבות דומות.

רשימת שמות חלקית של המפוטרים נמצאת בקישור האינטרנט באנגלית: http://en.minghui.org/html/articles/2009/3/21/105800.html

למעלה מ-100 מתרגלים בעיר הֵה-גנג נעצרו ונידונו בצורה בלתי חוקית לעבודת כפייה. רבים מהם היו צריכים לשלם בין 2000 ל-6000 יואן לשחרורם בערבות, זה לא כלל את כספים שסחטו ממשפחותיהם עבור ההוצאות. רוב הכסף לא הוחזר. כשהמתרגלים דרשו את כספם בחזרה, איימו עליהם והשפילו אותם מילולית. לדוגמא, שנג מפקד תחנת המשטרה הֵה-דונג, אמר פעם בגסות: "אתם לא יודעים איזה מקום זה כאן? איך אתם מעזים לדרוש את כספכם בחזרה". בזמן שהוא דיבר, קרע לגזרים את הקבלה על פיקדון הכסף (ההוכחה לכסף שנסחט).

שלטונות העיר הֵה-גנג מענים את מתרגלים באכזריות, כל זה מתייחס ישירות למזכיר המפלגה של העיר לשעבר, ג'אנג שינג-פו. כשג'אנג  שינג–פו היה מזכיר המפלגה בעיר, החרים את הכספים והרכוש של האנשים, מכר וקנה עמדות מפתח ציבוריות,שדד אנשים, ואפילו נקב בצורה ברורה את הסכום שיש לקחת. רמת המוסריות של האדם הזה נמוכה מאד. הוא ניצל לרעה את כוחו, ניצל מינית נשים, ושמו יצא לשמצה בעיר הֵה-גנג. ב-2001 או 2002 כשהשוטרים מצאו בבית מתרגל כמה מכתבים שעדיין לא נשלחו בדואר, ג'אנג שין-פו הורה לפטר אותו מעבודתו, ושלח אותו לכלא ל-4 שנים.

באפריל 2002, הוציא ג'אנג שינג-פו צו לעצור מעל ל-600 מתרגלים, לדון אותם לעבודת כפייה, או לשלחם לכלא. בתיהם גם נבזזו.

ב-2008 בית משפט המחוזי של נאן-שאן, בית משפט המחוזי של שינג-אן, ובית משפט הביניים בעיר שפטו שלא כדין את המתרגלים ג'או פו-צ'יאנג,  ג'י פאנג-רונג, צ'י שין-הואה  ואחרים.