הבנותיי בקשר למאמר שיתוף התנסויות של מתרגלים: "המחשבות שלנו חייבות להיות נכונות כדי לשלול את הרדיפה"

(Minghui.org)

ברצוני לשתף את הבנתי לגבי מאמר שיתוף התנסות של מתרגל. מאמר זה ניתן למצוא בקישור האינטרנט: http://en.minghui.org/html/articles/2010/9/15/120011.html

לאחר קריאת מאמרים רבים ושיתוף התנסויות עם מתרגלים אחרים, הבנתי שזה לא נכון שלא לדבר עם מתרגלים אחרים על התנסויות שעברתי. זוהי החזקה של אנוכיות וחוסר יוזמה באימות הפא. התנסות זו מפורסמת כדי שמתרגלים אחרים לא יחזרו על אותן טעויות וכדי שיצורים חיים לא יסבלו עוד הפסדים. הגעתי להבנה שהאחריות היא להשתדל לעשות טוב יותר, ולכן החלטתי לחלוק את התנסויותיי.

המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) עצרה מתרגלים רבים במחוז שלי בזמן חגיגות יום הולדת  ה-100 של מנהיגה לשעבר. מתרגלים נשלחו למרכז שטיפת מוח למשך חודש. גם אני נעצרתי אך הצלחתי לברוח כעבור עשרה ימים.

היה זה קיץ חם מאוד כאשר נשלחתי למרכז לשטיפת מוח. כשהגעתי לשם, מיד חשתי אי-נוחות פיזית ונפשית, והחלטתי שאין זה המקום בשבילי להישאר בו.

מתרגל שהוחזק שם במשך חודשים אחדים קיבל את מצבו מחוסר ברירה, והייתה לו תוכנית לשהות במרכז שטיפת המוח במשך טווח ארוך. כשניסיתי לשתף איתו בהבנות שלי השיב "זהו מקום טוב לטיפוח". לאחר זאת לא היו לי הזדמנויות רבות לדבר איתו.

ימים אחדים לפני שהצלחתי לברוח חלמתי חלום שבו ראיתי את עצמי ואת בני משפחתי שוטפים את הלכלוך מגופנו. הבנתי שזה היה רמז מהמורה שאני חייב לעזוב את המקום הזה, היות וזה לא מקום למתרגל להיות בו. בעודי מחפש הזדמנויות לברוח חשתי בבירור בשדה אנרגיה חזק סביבי וחום בכל גופי. בעזרתו של המורה, נמלטתי בהצלחה ממרכז שטיפות המוח.

נושאי משרות ציבוריות במרכז לשטיפת המוח הורו לשני משתפי פעולה לחפש אותי ולהחזיר אותי למרכז לשטיפת המוח. הם שאלו בסביבה על מקום הימצאותי וחיכו יום ולילה ליד ביתי. כדי להימנע ממעצר חוזר נאלצתי להיות חסר בית. הבריחה שלי הביכה את המק"ס, ולמעשה עזרה לשפר את מצב המתרגלים. כדי למנוע בריחת עוד מתרגלים, הסוהרים עבדו במשמרות יום ולילה. האסירים נאלצו לשמור בכל תא ללא שינה, ובזאת אפשרו למתרגלים לישון. הם גם הפסיקו את מפגשי שטיפות המוח במשך תקופה מסוימת, ומתרגלים שוחררו לאחר סיום חגיגות יום הולדתו של המנהיג לשעבר של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

בהיותי חסר בית, הרשויות הפעילו לחץ על ההורים הזקנים שלי בניסיון למצוא אותי. לקחתי איתי עותק של הספר "ג'ואן פאלון" ונשארתי אצל קרוב משפחה.

המשכתי ללמוד את הפא והוארתי למילים של המאסטר:

"כדי לפתוח את התחום הזה יש לשנות מהיסוד את השקפת האדם הרגיל, אחרת, המראה האמיתי של היקום יישאר לנצח מיתוס של האנושות, ואנשים רגילים יזחלו לעד בתוך המסגרת המוגדרת על ידי הבורות שלהם עצמם." ("ג'ואן פאלון", "לון יו""

"זה מדבר על עיקרון: אנחנו לא יכולים להפסיק להתרחץ מפני שיש חרקים; ואנחנו לא יכולים לחפש בחוץ מקום לגור מפני שיש יתושים; ולא נקשור את הצוואר ונפסיק לאכול ולשתות מפני שגם לדגנים ולירקות יש חיים. אין זה כך. עלינו לשים את היחס הזה בפרופורציה ולטפח ולתרגל באופן מכובד. זה בסדר אם לא נפגע בחיים בכוונה. עם זאת, לאנשים צריכים להיות תנאים ומקום בשביל לחיות, וצריך לשמור עליהם. בני אדם עדיין צריכים לשמור על החיים שלהם ולחיות באופן נורמלי." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שביעית, "הנושא של הריגה")

"אתם יודעים שמה שבאמת גורם לאנשים לחלות הוא 70 אחוז פסיכולוגי ו-30 אחוז פיזיולוגי." (ג'ואן פאלון" הרצאה שישית, שיגעון-טיפוח")

הבנתי שהלחץ מהכוחות הישנים התבטא בגלל החשש שלי, ומטרתו הייתה החשש שלי. כדי לפורר את ההפרעה הזו, עלי להרפות מפחדיי. כדי להתאים לדרישות הפא, עלי לחזור לביתי, לעבוד, לחיות ולטפח כרגיל, במקום להיות חסר בית מחשש הרדיפה. זה דומה לעיקרון הפא הדן בנושא: לא להתרחץ מחשש להריגת חרקים. כאשר פחדיי צפו על פני השטח חשבתי: "נמלטתי ממרכז שטיפת מוח. אם אחזור לביתי, הם יתפסו אותי ויחזירו אותי לשם."

אמרתי לעצמי שאין שום דבר פסול בטיפוחי בדאפא. המק"ס הם אלה אשר ביצעו פשע בעצרם אותי. הבריחה שלי ממרכז לשטיפת המוח הייתה התנגדות לרדיפה. אין שום רע בזאת.

לאחר שתיקנתי את מושגיי המוטעים, החלטתי לחזור הביתה. למחרת, בנחת וברוגע חזרתי למקום עבודתי. שוטר בא אלי ואמר, "חזרת? עשה את עבודתך היטב ואל תעלם שוב". עניתי לו "עשיתי את עבודתי כאן עד שעצרתם אותי. אתם אלה שפעלתם לא נכון". לאחר זאת הוא עזב בלי לומר מילה. נראה שהחזרה שלי לעבודה גרמה להם להרגיש בנוח.

מאוחר יותר שמעתי שמנהל המרכז לשטיפות המוח רצה לעצור אותי שוב, אבל כוונתו במהרה התפוררה על ידי המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא.

בגלל שלא הכרתי ברדיפה, נמלטתי מהמרכז לשטיפות המוח. מאחר ותלמידי הדאפא לא צריכים להיות נרדפים זה נקרא להיות רחום כלפי שומרים שרדפו מתרגלים.

זו הבנתי, אנא הצביעו על כל מה שאינו הולם.