עשרות תושבי האזור הגיעו ביום פתיחת התערוכה הבין-לאומית "אמת-חמלה-סובלנות" בעיר הערבית תמרה שליד כרמיאל.

התערוכה עברה לתמרה מהיישוב ערערה בו הוצגה כחודש ימים. האחראי על הגלריה המקסימה של תמרה, אחמד, הוא אמן בעצמו, והוא הזמין לפתיחה הרבה אמנים מהסביבה. נדהמנו לראות ולשמוע כמה אמנים יש בתמרה ובסביבתה: ציירים, פסלים, חרשי אבן וברזל, המקושרים ביניהם ויודעים להעריך אמנות טובה. היו ביניהם גם כמה ישראלים.

על פי מנהג הגלריה לא היו נאומים או דברי פתיחה ביום פתיחת התערוכה. המוזמנים הגיעו גלים גלים בין השעות 20:00-17:00, בין התפילות ואירוע אחר חגיגי שהיה להם באותו ערב. הם היו בגילאים שונים, גם בני נוער, ומשפחות עם ילדים.

אפשר היה לראות שהלב שלהם פתוח וחם להבין את מצוקתו של האחר. איכפת היה להם מה שקורה. למשל מדריך שהביא קבוצת תלמידים, ילדים במצוקה. המדריך ציין שהציורים בהם מצוירים ילדים נגעו ללבו וללב הילדים.

אחת המתרגלות מספרת: "אשה צעירה, אמנית, שוחחה איתי ודמעות בעיניה, כשהיא מביטה על הציור בו מחזיקה הילדה שלט 'נהרגו בגלל אמונתם', ואמרה: "תראי, איך האנשים (בציור) ממשיכים לדבר כאילו לא קרה כלום בזמן שהורגים בן אדם. אפילו לחתול שלי לא הייתי נותנת שיעשו דבר כזה'."

בחדר מיוחד חשוך הוקרן סרט על התערוכה והצטופפו בו אורחים להקשיב ולראות.

קבוצה גדולה של מתרגלי פאלון דאפא הגיעה גם היא לפתיחה. המתרגלים הדגימו את התרגילים בתוך ומחוץ לתערוכה. נוצרה התעניינות אצל מספר נשים ערביות, והן ביקשו שיבואו ללמד אותן בתמרה. אחת המתרגלות לקחה על עצמה בשמחה לבוא וללמד אותן.

מעניין היה לראות ולהיות עם אלה שכבר סיימו את ביקורם ולא מיהרו לעזוב. זה היה אירוע חברתי. הם התיישבו בחוץ, ברחבת הגלריה המרוצפת ובה עצים שסביבם בנויה מסגרת רבועה המשמשת לישיבה. הם לא מיהרו ללכת ושוחחו בנחת, התכבדו בבקלוואות מתוקות וקפה שחור. האווירה הייתה נינוחה וטובה וזו הייתה חוויה לכולנו להיות אתם בערב הזה.

ילד מתבונן

באי התערוכה קוראים את ההסבר בערבית על התערוכה

אוצר גלריית "יד לכולם" בערערה קיבל מנציגי התערוכה תעודת הוקרה על אירוח התערוכה ביישובו