(Minghui.org)

חדשות NWC פרסם מאמר מאת דוויד קילגור, לשעבר מזכיר המדינה של קנדה לענייני אסיה פסיפיק. במאמר הוא הציג את הספר "פאלון גונג בסין נרצחים כשאיבריהם נמכרים ברווח עצום בתעשיית השתלות האיברים המנוהלת על ידי המשטר בסין.

מתוך המאמר של דיוויד קילגור:

"המסקנה העיקרית של הספר היא "שהייתה ועדיין נמשכת כיום השתלטות בכפייה על איברים של מתרגלי פאלון גונג בקנה מידה רחב. הסקנו מכך שמאז 1999 המשטר בסין והסוכנויות שלו בחלקים רבים של המדינה, בתי חולים במיוחד, אך גם מרכזי מעצר ו'בתי דין עממיים', שותפים לרצח מספר גדול ועדיין בלתי ידוע של אסירי מצפון של הפאלון גונג."

"איבריהם החיים ובכללם כליות, כבדים, קרניות ולב נחתכו מהם בכפייה למכירה במחירים גבוהים, לפעמים לזרים הממתינים זמן רב לתרומות איברים כאלה בארצות מולדתם".

"הממצאים שלנו לא הגיעו מתוך ראֲייה בודדת כלשהי אלא מתוך 52 ראיות שונות שבחנו, ומהשפעתן המצטברת. כל ראייה מאומתת בפני עצמה, ואת רובן אי אפשר להפריך. בשילוב כל הראיות מתקבלת תמונה מרשיעה כוללת של אשמה."

האם המאמצים של רבים בסין ובכל רחבי העולם, ובכללם הדו"ח שלנו, לעצור את הפשע החדש הזה כנגד האנושות עשו שינוי כלשהו? הספר מצביע על התפתחויות שונות בתוך ומחוץ לסין הכוללות את הדברים הבאים:

*מאז ה-26 ביוני 2007, זוכים חולים סינים לעדיפות על פני זרים בהשתלות איברים.

* מהאינטרנט נעלמו אתרים בסין שנהגו לפרסם מחירים על השתלות איברים וזמני המתנה קצרים להשתלות. יש לנו צילומי האתרים בארכיון, אך לא ניתן לראות עוד את מקור האתרים.

(...)

*טייוואן אסרה ביקורם של רופאים סינים המספסרים באיברים להשתלה.

*בתי החולים העיקריים להשתלות בקווינסלנד, אוסטרליה החליטו לאסור על הכשרת מנתחים סינים.

*ישראל העבירה חוק האוסר על מכירה וספסור באיברים. כמו כן הפסיקה את המימון להשתלות בסין לאזרחיה דרך מערכת ביטוח הבריאות.

*הסנטור הבלגי פטריק ואנקרונקלסוון וחבר הפרלמנט הקנדי, בוריס וורזסנווסקיץ הציגו כל אחד בפני עצמו בפרלמנט שלו חוק האוסר על תיירות השתלות מחוץ לגבולות המדינה. החוק המוצע אמור לכשייחקק, להעניש כל חולה שיקבל איבר להשתלה ללא הסכמת התורם, בין אם ידע או אמור היה לדעת על היעדר ההסכמה.

*ההסתדרות הרפואית העולמית הגיעה להסכם עם ההסתדרות הרפואית בסין שאסור להשתמש באיברים להשתלה מאסירים או אנשים במעצר, למעט עבור בני משפחה קרובים.

*אגודת ההשתלות העולמית התנגדה להשתלות איברים מאסירים ומתנגדת להצגה פומבית של מחקרים המציגים נתונים או מדגמים של חולים מקבלי איברים או רקמות של אסירים.

אולם השינויים האלה אינם מספיקים דיים כדי לפתור את בעיית ההתעללות עליה דיווחנו. להיפך, עבור מתרגלי הפאלון גונג המצב הורע דווקא ולא הוטב. מאז שהתחלנו בעבודתנו, מספר האסירים שנגזר עליהם עונש מוות ולאחר מכן הוצאו להורג ירד בצורה דרמטית, אבל מספר ההשתלות, שצנח מעט בתחילה, חזר במהרה לרמות הקודמות. מאחר שהמקור העיקרי של איברים להשתלה בסין, מלבד מתרגלי פאלון גונג, הוא אסירים שנגזר עליהם עונש מוות, הרי ירידה במקור הזה פירושה עלייה במקור ממתרגלי פאלון גונג. אף על-פי שהפגיעות בפאלון גונג הופכות אקוטיות יותר מאז החלה העבודה שלנו, התנועה העיקרית במדיניות ובעיסוק בתוך ומחוץ לסין מעודדים אותנו. הרצון לשנות נמצא שם. כולנו צריכים להמשיך ללחוץ לשינויים עד שההתעללות הזאת תסתיים.

ייצוא ממחנות עבודה בכפייה

הנושא האחרון שאעסוק בו מפאת סיבות הזמן הוא עבודה בכפייה של פאלון גונג ואחרים בכל רחבי סין, ומה שזה אומר לגבי משרות ייצור בקוויבק, בכל קנדה ובכל מקום. רשת מחנות העבודה בסין היום קיימת מאז שנות החמישים, כאשר מאו עיצב אותם כמעט באותה צורה של המחנות שיצרו סטלין ברוסיה והיטלר ברייך השלישי. גם בסין כיום דרושה רק חתימת שוטר כדי לשלוח מישהו למחנה עבודה עד ארבע שנים. אין שימועים ולא ערעורים, הכול על-פי המסורת הטוטליטרית.

במחקר שערכנו בדו"ח שלנו, בהאשמות שמתרגלי פאלון גונג נרצחים בסין בעבור איבריהם, דיוויד מטאס ואנוכי ביקרנו בעשרות מדינות כדי לראיין מתרגלים שנשלחו למחנות עבודה בכפייה ושהצליחו מאוחר יותר לעזוב את המחנות ואת המדינה עצמה.

הם סיפרו לנו על עבודה בתנאים מחרידים של 16 שעות ביום, ללא שכר, מזון מועט, תנאי שינה מצומצמים ביותר, כשכולם ישנים ביחד על הרצפה; ועינויים. העבודה כרוכה בייצור מוצרים ליצוא, החל מביגוד ועד למקלות אכילה וקישוטים לחג המולד. אין ספק שהמחנות הם קבלני משנה לא רשמיים של יצואנים.

הערכה אחת של מספר המחנות בכל סין שמכונים 'מחנות לחינוך מחדש דרך עבודה' הייתה ב-2005 כ-340 מחנות, שבהם כ-300,000 פועלים. הערכות אחרות של מספר האסירים גבוהות הרבה יותר. ב-2007 העריך דו"ח של ממשלת ארה"ב שלפחות מחצית האסירים במחנות הם פאלון גונג.