(Minghui.org)

המתרגל טיאן-טיאן הוא כיום כבן שש. הוא למד פאלון דאפא בהיותו צעיר מאד. הוא לומד את הפא כל יום, שולח מחשבות נכונות, מחלק חומר הבהרת אמת אודות פאלון גונג ומסביר לאנשים את האמת אודות התרגול. הוא גם משתמש ביכולות העל טבעיות כדי לחסל את גורמי הרוע המופיעים בחלומותיו. הוא סיפר שכלי הפא שלו יוצאים החוצה לחסל את הרוע ברגע שהוא רק חושב על זה.

אתמול כשישן, ראה את עצמו שולח מחשבות נכונות אבל הוא לא החזיק את כף ידו בצורה אנכית והיא נשמטה הצידה. אנשים רבים לבושים בצהוב הסתכלו עליו בחשש. שניים מהם לבושים לבן כשהמילים "ישויות חיות" מודפסות על בגדיהן החזיקו בידו הימנית וניסו להחזירה למצב שתהייה במצב אנכי. אלו הלבושים בצהוב צעקו "חזק את מחשבותיך הנכונות, חזק את מחשבותיך הנכונות, חזק את מחשבותיך הנכונות!" עד שהוא התעורר מהשינה. בחלומו צעק "תודה רבה. עכשיו אני מבין".

אני רואה שהרבה מתרגלים אינם רציניים בקשר לשליחת מחשבות נכונות ואינם מחזיקים את כפות ידיהם (הימניות) בצורה אנכית. אלוהויות וישויות חיות מאד מודאגים בקשר לזה.

בהרצאה "לימוד הפא בפגישת האפוק טיימס" (17 באוקטובר 2009) המורה אמר:

"אם כל תלמיד דאפא היה יכול להתייחס לשליחת מחשבות נכונות בצורה נכונה, והיו לו באופן שגרתי מחשבות נכונות חזקות, אז כל הרוחות הרעות בכל העולם כולו היו נעלמות במהירות. אם כל תלמידי הדאפא יוכלו להבין זאת וכולם יוכלו להשיג באמת מצב בו המחשבות הנכונות שלהם יהיו בנקודה בעלת העוצמה הגדולה ביותר שלהם, אז יום אחד יהיה מספיק כדי לפתור דברים. כשכל אדם מפורר את הגורמים הרעים בתוך טווח המרחב שהוא אחראי עליו, האם לא כל העולם ישתנה?"
שליחת מחשבות נכונות כהלכה

מאת מתרגל בג'ין-גואו

לאחרונה הגענו ליד תחנת המשטרה באזור נאן-שאן כדי לשלוח מחשבות נכונות. ראיתי שכמה מתרגלים משוחחים ביניהם במקום לשלוח מחשבות נכונות. מישהו שעינו השלישית פתוחה אמר לי "בעת שהם משוחחים, הישויות הרעות בממדים האחרים צוחקות עליהם. הן אומרות "תנו להם לשוחח. הם כלל אינם רציניים בקשר לזה".

כשמעתי זאת, הייתי מזועזע. מתרגלים עמיתים, אנחנו מבזבזים זמן, ולא נותר לנו זמן רב לתיקון הפא. כשאנחנו שולחים מחשבות נכונות האם אנחנו עושים זאת רק למען העשייה עצמה?

תלמידי הדאפא הם בודהות, דאואים ואלוהויות של העתיד. שליחת מחשבות נכונות זה דבר רציני וקדוש. זאת מלחמה בין הטוב והצודק לרוע. מתבוננים בנו מקרוב מאד. כיצד אנחנו יכולים לקחת את זה בקלות כזו כך שאפילו ישויות הרוע צוחקות מאתנו?

זאת אומרת שנכשלנו ואנחנו מפגרים. ועל ידי כך אנחנו מאכזבים את המורה וגורמים לרוע לשמוח. לכן, מעתה ואילך אנחנו צריכים כולנו לעשות כמיטב יכולתנו כדי שנוכל להציל עוד ישויות חיות.