(Minghui.org)
הסטנדרטים לנשים מסורתיות בסין שאובים מרעיונות הקדמונים על אחדות השמים וערכים מוסריים מסורתיים של האנושות. ספר השינויים (I Ching) אומר שמשמעות יין ויאנג היא "הדרך". יין ויאנג הם שני חומרים שונים וכמובן לכל אחד מהם יש תכונות שונות. "צ'יאן" (השמיים) ו"קוּן" (הארץ) הם דוגמאות טיפוסיות של יין ויאנג. "תנועת השמיים מלאה בכוח. לכן, האדם העליון יכול לגרום לעצמו להיות חזק וחסר לאות. מצב הארץ הוא מצב של קבלה, התמסרות. לכן האדם העליון בעל אופי רחב, נושא עליו את העולם החיצון". זכר ונקבה הם התגלמות התכונות שלהם. כשמדובר בבני אדם, גברים הם זכרים, נשים הן נקבות. מוּצקות ורוך הם תכונות עצמאיות ולכן נמצאות בהרמוניה. זהו הקוד המוסרי, וכללי התנהגות נוצרו אחרי שהדרך הגדולה יושמה בקרב האנושות.
בזמנים עתיקים היו תיאורים מפורטים יותר של סטנדרטים עבור נשים. הספרים הקלאסיים " "Book of Rite, "Chou Rite", "Book of Songs", ו-" Biographies of Exemplary Women" כמו גם קלאסיקות אחרות, הציגו סטנדרטים ודרישות ברורים. הם גם כללו דמויות מופת של נשים קדמוניות המהוות מודל לחיקוי. אישה מסורתית צריכה להיות נעימת הליכות וישרה, נדיבה ומאופקת וצריכה שיהיה לה חן אלגנטי הנובע באופן טבעי מהפנים אל החוץ, מפני שיש לה לב נהדר. מה שגורם לאישה להיות יפה באמת זה טוהר מידות. להלן שלושה מודלים לחיקוי של קיסריות קדמוניות בסין. הן שימשו דוגמאות טובות לנשים ישרות וקיסריות טובות לדורות שבאו אחריהן.
הקיסרית יין לי-הואה משושלת האן המזרחית
יין לי-הואה משין-יה, נאן-יאנג, הייתה אישתו השנייה של הקיסר ליו שיו, מייסד שושלת האן המזרחית. היא הייתה נצר לגואן ג'ונג, ראש הממשלה המפורסם של מדינת צ'י בתקופת האביב והסתיו.
חמש שנים לאחר שהקיסר ליו שיו איחד את המדינה, יין לי-הואה הפכה לקיסרית. על-פי רשומות היסטוריות, הקיסרית יין הייתה נדיבה וצדיקה נאמנה. היא הייתה מלאה חמלה ואהבה. אביה מת כשהייתה בת שבע והיא נהגה לבכות בכל פעם שהזכירו את אביה, גם לאחר כמה עשרות שנים. הקיסרית יין הייתה דמות מעוררת כבוד, עדינה, צנועה וחסכנית. היא שמשה דוגמה לדורות שאחריה, של אשת איש ישרה וקיסרית טובה.
זמן קצר לאחר שנוסדה שושלת האן המזרחית, לקיסר לא הייתה עדיין קיסרית, כך שגם גואו שנג-טונג וגם יין לי-הואה הוכתרו כגבירות קיסריות. באותו זמן גואו ילדה את בנה, ליו ג'יאנג, שהיה נסיך הכתר היורש, אבל הקיסר ליו שיו רצה לקרוא בשמה של יין כקיסרית, בגלל שהייתה "דמות מופת אימהית של יופי". יין הייתה כה צנועה שסירבה לקבל מעמד של קיסרית. לפיכך הפך ליו שיו את גואו לקיסרית. לאחר מכן רצה הקיסר להפוך את אֲחֵיה של יין למרקיזים, אבל יין עדיין דחתה את ההצעה. אחר-כך ניסה הקיסר לתגמל את יין בתכשיטים וגם זאת היא סירבה לקבל באומרה שהמדינה רק התייצבה ודברים רבים עדיין צריכים להיעשות, ולכן, האם כל כך הרבה תכשיטים לא ייראו כדבר מוגזם?
לאחר 17 שנים, הקיסר גואנג-וו (ליו שיו) הדיח את הקיסרית גואו מפני "שהתלוננה ללא הרף על מעמד נעדר העדפה", והפך את הגבירה יין לקיסרית במקומה.
הקיסרית יין נשארה צנועה והתחננה לפני ליו שיו להתנהג לקיסרית המודחת גואו, שהכפישה פעמים רבות את שמה, ביד רכה ובחמלה. יותר מכך, הקיסרית יין נטתה חסד ודאגה מאוד לנסיך הכתר המודח, ליו ג'יאנג ולבנה הצעיר של גואו, ליו יאן, נסיך ג'ונג-שאן. הקיסרית יין הורתה תמיד לבניה ולנכדיה להתייחס למשפחתה של גואו בנדיבות ולהתייחס לגואו כמו אל אימם וסבתם.
הקיסר מינג משושלת האן, ליו ג'ואנג עשה כך ונכדה של יין, ליו דא, הקיסר של ג'אנג משושלת האן נתן את הדעת תמיד להתייחס אליהם בחמלה. במשך כל תקופת המשפחות הקיסריות לא היו תקריות עם הנסיכים המודחים בשושלת האן, ולא הרגו את הנסיכים שלא נולדו לקיסרית. ההתנהגות והדרך המוסרית הזאת היו חלק בלתי נפרד מהתנהגות המופת של ליו שיו ויין לי-הואה, שהועברה הלאה כמוטו משפחתי.
ההמשך יבוא..