אדם ללא מאוויים אינו צריך להתפשר

(Minghui.org)

בסדרת הטלוויזיה "לי ווי מכהן כפקיד בכיר" הקיסר קאנג-שי זימן אליו את לי ווי ושאל אותו "אם אאפשר לך להיות ראש מחוז ולמשול בו, האם תוכל לעשות זאת היטב?" ענה לי, "ודאי". קאנג-שי שאל "אם אתן לך 500 אלף אונקיות של כסף, האם אתה יכול להבטיח שתשתמש בהן עבור נתיניך?" ענה לי "כן, אני יכול". "איך אתה יכול להיות כל כך בטוח?" שאל קאנג-שי. ולי ענה "כיוון שמלכתחילה איני רוצה להיות פקיד בכיר". תשובתו של לי אומרת הכל. מאחר שלא היה דבר בו חשק, הוא לא היה צריך להתפשר על יושרו. העובדה שלא היה דבר אליו התאווה, הצביעה על כך שיהיה חסר אנוכיות. הוא ישתמש בכסף לטובת אנשיו ולא לטובתו.

בסיפור סיני עתיק רוח רפאים רצתה להשתלט על נינג קאי-צ'ן. הרוח שאלה אותו "למה אתה מייחל? אני יכולה להעניק לך את זה". נינג אמר "אני לא מתאווה לדבר" רוח הרפאים שאלה "אתה לא רוצה להיות עשיר?" "לא" ענה נינג. "האם אינך חפץ בתהילה?" "לא". "האם אתה אוהב נשים?" "לא". לא נותר לרוח הרפאים אלא לוותר שכן נינג לא חשק בדבר.

החומר יין (שלילי, כהה) לא יכול להתקיים בסביבה טהורה של יאנג (חיובי, מואר). האווירה בכל סביבה שהיא, היא השתקפות של מצב הטיפוח של המתרגלים המקומיים. לאחרונה כמה מתרגלים נעצרו ונלקחו למרכז לשטיפת מוח. אני חושב שראוי שנתייחס לעובדה שדברים כאלה עדיין מתרחשים בשלב אחרון זה של תקופת תיקון הפא. האם הרוע יעז לעשות דברים כאלה אם כולנו ננהג בצורה נכונה ועל פי הפא? האם המורה לא אמר לנו:

"האם אתם באמת לא מבינים שזה השד שבא להתדפק על דלתכם בגלל ההחזקות האנושיות שלכם?" (אזהרת התעוררות).

לדעתי ישנן שתי סיבות לכך שדברים כאלה עדיין מתרחשים. האחת היא שמתרגלים אינם מסתכלים פנימה כדי לראות אם הם פועלים היטב במה שקשור לשיתוף פעולה האחד עם השני ובאימות הדאפא. המורה אמר לנו המפתח להשתפרות הוא ההסתכלות פנימה. אך במקום זאת כאשר התמודדנו עם קשיים הסתכלנו החוצה. כל החזקה היא חומר. אם מישהו לא מסתכל פנימה ולא יכול לעלות ברמה, לא ניתן לסלק את החומר. זה מעניק סביבה לחומרים מסוג יין, ולכן הרוע יכול לגרום לבעיות.

כמה מהמושגים שלנו שנוצרו במהלך אלפי השנים האחרונות, קבורים עמוק בתוכנו והפכו לחלק מאיתנו. הסתכלות פנימה זה דבר מכאיב מאוד. זה דומה לקטיעה של חלק מגופנו עצמנו שמכיל חומרים רעים. רק אם נתבונן פנימה ללא תנאי נוכל להפטר מהחומרים האלה ולעלות ברמה.

כל החזקה היא חומר. קחו למשל את ההחזקה לפחד. אם לא מסלקים את החומר הספציפי של הפחד, אין טעם להכריח את עצמנו שלא לפחד. כשעולים ברמה ומסלקים את החומרים הרעים, באופן טבעי לא נפחד יותר. אותו הדבר גם באשר לכל ההחזקות האחרות. כשמישהו מגיע לרמה של ארהאט, הוא לא יושפע אם יכו אותו או אם יקראו לו בשמות גנאי. אנשים רגילים יחשבו שיש לו יכולת גבוהה לשאת סבל, אך למעשה זו רק ההשתקפות של הרמה שלו.

הסיבה השנייה היא שמטפחים לא דחו לחלוטין ובצורה כוללת את הרדיפה. הכוחות הישנים לא מעזים להתנגד לעזרתנו בתיקון הפא ולהצלת אנשים. הסיבה שהמקרים האלה של הרדיפה עדיין מתרחשים היא בגלל המחשבה שלנו, יש בנו עדיין גורמים המקבלים את הרדיפה - דבר שמספק סביבה לרוע. כמה מתרגלים חושבים שהם עלולים לסבול מרדיפה ברגע שהם מתחילים לעשות דברים הקשורים באימות הפא. למעשה, עזרה בתיקון הפא ובהצלת אנשים – אין לזאת כל קשר סיבתי עם הרדיפה.

כמה אנשים אומרים שהם דוחים את הרדיפה, והם אכן דוחים אותה כשהם שולחים מחשבות נכונות. אך דוגמאות של הרדיפה עדיין קיימות. אני מאמין שצל הרדיפה חזק מדי במחשבתם. בתת המודע שלהם הם עדיין מכירים ברדיפה. אני חושב שלדחות את הרדיפה באמת, זה אפילו לא לחשוב על זה. המושגים של הרדיפה או הכוחות הישנים אפילו לא צריכים להתקיים בראש. עלינו לעשות דברים כל עוד הם בקנה אחד עם תיקון הפא, ולהתעלם מביטוים שעל פני השטח.

"פשוט עשו דברים לפי הדאפא ולפי דרישות המאסטר. אתם חייבים לעשות דברים בצורה נכונה - זה מאוד חשוב ואדיר מאוד!" ("סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא" מארס 2002)

המורה אמר לנו:

"כל מה שמתרחש בחברה האנושית הרגילה היום נובע מהלבבות של תלמידי הדאפא. למרות שקיימים הכוחות הישנים, אבל אם אין לכם את הלב ההוא, הם לא יוכלו לעשות שום דבר." (הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפיה, ארה"ב בשנת 2002)

תיקון הפא נמצא בשלב האחרון. כשכמויות גדולות של רוע מושמדות ומתרגלים הופכים לבוגרים יותר, הסביבה צריכה להשתפר עוד ועוד. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מדוע אין זה המקרה.

"הסביבה מעוצבת על ידי ההחזקות האנושיות שלכם. כשהסביבה היא רעה, זה משום שעשיתם אותה כך." (לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי)

לקחים מהעבר צריכים לעזור לנו להיות בוגרים יותר. אם אנחנו מבינים את הפא, ומסתכלים פנימה בזמן שאנחנו משתפים פעולה אחד עם השני, האם הרוע יעז לעצור את המתרגלים העמיתים שלנו?

על פי הדאפא אנחנו צריכים תמיד לחפש פנימה ולשלול לחלוטין את הרדיפה. כאשר יש לנו מחשבות נכונות חזקות מאוד, הרוע לא יעז להתקרב אלינו והרדיפה לא תתרחש. תיקון הפא והצלת יצורים חיים הוא הדבר הגדול ביותר ביקום שאלוהויות ישרות ומוסריות יסייעו בו, והרוע יסולק מהדרך. הרדיפה לא הייתה צריכה להתרחש מעולם.

הדברים לעיל הם רק ההבנה הנוכחית שלי. אנא ציינו את ההחסרות שלי.