בחינת הבנתנו, מהי הכוונה להיות שקדן

(Minghui.org)

לעיתים קרובות אני שומעת או רואה שמתרגלים מדברים על מקרים שקרו למתרגלים מסוימים שהיו מאד שקדנים, כשהם רומזים על השתאותם כיצד דברים אלו התרחשו למתרגל שקדן. אני חושבת שכדי לא להיות חסרי נימוס, כדאי להיות יותר זהירים בשימוש במילה שקדן. המילה עצמה היא לפי הצורך של הפא ותזכורת לטיפוח/תרגול שלנו. לפי הבנתי להיות או לא להיות שקדן זוהי בחינת עצמנו בעת: חיכוכים, קושי, מבחן שין-שינג או איזו פעולה המראה אם טיפחנו נכון, או לפחות אם שיפרנו את הבנתנו או את התנהגותנו לאחר אירוע מסוים באם לא פעלנו היטב בזמן התרחשותו.

מתרגלים רבים בהתייחסותם למושג להיות שקדנים מתכוונים לעבודה קשה או להיות עסוקים, זו הבנה באופן שטחי. לפי הבנתי אחד שהוא שקדן או אינו שקדן יתבטא בזאת באם הוא מבצע את שלושת הדברים.

לעיתים קרובות שקדנות אמיתית אינה יכולה להיראות על פני השטח. לדוגמה מתרגלים אחדים יכולים למדוד שקדנות לפי דברים כמו כמה שעות ביממה מישהו ישן, כמה שעות ביום מישהו לומד את הפא, כמה שעות מישהו עוסק בעבודת דאפא או בכמה פרויקטים מישהו משתתף. לפי דעתם לישון פחות זוהי "שקידה", בגלל שמתרגל שקדן בטח ישן פחות שעות; או ללמוד את הפא 5 או 8 שעות ביום זוהי "שקידה", בגלל שמתרגל שקדן צריך לבלות יותר זמן בלימוד הפא, וכו'. אנשים רבים יוצרים נוסחאות כשהם משתמשים במושגים אנושיים ולאחר מכן משתמשים בהם כקנה מידה למדידת נושאים בטיפוח/תרגול. האמת היא שמתרגל שקדן עלול לישון פחות אך המושגים והנוסחאות המצוינים לעיל יכולים לתאר את הביטוי על פני השטח. המאפיינים המוגדרים של המתרגלים השקדנים האלה הם כיצד הם מתייחסים להצלת אנשים כעדיפות הראשונה במעלה. לכן הם מתרכזים בעיקר לכל מה שכרוך כיצד להציל יותר אנשים וכיצד להגיע להשפעה הטובה ביותר. ובאותו הזמן מתרגלים אלה לבטח נותנים את תשומת ליבם המלאה לשין-שינג שלהם ולטיפוח/תרגול. ללא הבסיס הזה, המתרגל לא ישיג תוצאות טובות בהצלת אנשים אפילו אם אותו מתרגל לא ישן בכלל ולא כל שכן שהגוף הפיזי של המתרגל/ת הזה/את לא יחזיק מעמד זמן רב. מתרגלים אחדים כשהם עסוקים הם נראים כשקדנים אך מעלימים עין מטיפוח עצמם ופעלו סתם. החזקות, יכולות ותאוות של אנשים רגילים לא יכולים להיות מושווים למשימה ולאחריות של מטפח בתקופת תיקון הפא, משהו שהוא מקיף ותמידי.

בעשיית עבודת דאפא שמונה שעות ביום, אחדים מהאנשים אינם מקדישים את כל ליבם לזאת אלא מסיימים את משימתם באופן מכני ואפילו חושבים " אני עושה זאת עבור זה וזה ולכן צריך להודות לי על שאני עושה זאת". היעילות שלהם נמוכה, הם נתקלים בבעיות ואינם מוכנים לשאת באחריות על הפרויקט. בכל אופן, אנשים אחדים משלימים עבודה בשלוש שעות, בו בזמן שהאחרים משלימים זאת בשמונה שעות. ההשפעה של מאמציהם גדולה, הם מאד רציונאליים ויודעים שהחלק של עבודתם משחק תפקיד בתמונה הכוללת, הם לא רק מסיימים את משימתם באופן מכני, אלא מכניסים את כל הלב לעשייה.

בגלל חוסר אנוכיותם מתרגלי אחדים מאד עסוקים. הם מבינים שמתרגל צריך להתאמץ בעבודת הדאפא כדי לבצעה היטב, ולכן הם מתאמצים יותר בעבודתם. הם מתאמצים לשאת על כתפיהם עומס עבודה יותר גבוה, מעלים ומשפרים את השין-שינג שלהם ומרחיבים את הקיבולת שלהם דרך הטיפוח/תרגול. בפרויקטים שהם לא נושאים בתפקיד מוביל, הם משתפים פעולה עם האחרים באופן מעולה. מתרגלים אחדים גם עסוקים מאד אך מאחר שנקודת מבטם מבוססת על מושגים אנושיים, רצונם או אי רצונם או החזקותיהם לרווח או הפסד אישי, הם אינם מסלקים את החזקותיהם או לומדים משהו, למרות שהם עסוקים ומעורבים בכמה פרויקטים של דאפא. בסופו של דבר הם אינם יכולים לקחת חלק בתכנון הכולל של המורה וזה אפילו קשה לאמוד אם הם מילאו את נדריהם הפרה-היסטוריים.

כמובן אלו הם רק דוגמאות פשוטות. הבה נמשיך ונדון על מה זה להיות "שקדן". באמצעות שנים רבות של טיפוח/תרגול הגעתי להבנה שרק כשאנו עונים על קנה המידה של המורה, אנחנו יכולים להיחשב כשקדנים, כשמעריכים זאת בהתאם לפא, ועושים זאת בניגוד לחשיבה אנושית ושימוש באמוציות. בנוסף, בין אם המתרגל שקדן או לא אי אפשר לעשות הכללות בגלל שבמה שאנו דנים עכשיו אינן מסקנות אלא הביצוע במשך הטיפוח/תרגול. לפיכך לפי הבנותיי האישיות, להיות שקדן המתרגל ימדוד את עצמו בקנה המידה של הפא (במקום בקנה המידה האנושי), יחפש פנימה, ינהל את עצמו לפי דרישות הפא בכל קונפליקט, קושי, מבחן שין-שינג התבטאות ופעולה כלשהי. אולי בזמן כלשהו הוא לא פעל היטב אבל דרישות המורה חלפו במוחו ומאז והלאה התנהג לפי דרישות הפא במקום לפי מושגיו והחזקותיו. לימוד הפא אינו לימוד תיאוריות מסוימות או ידע המסתיים כשמבינים כמות מספקת. עדיף שכמתרגלי דאפא נלמד את הפא ונטמע בפא ונפעל לפי

"השלמה היא טיפוח". ("טיפוח יציב" מ"הונג יין")

אחרת תיאוריה וטיפוח לא יהיו במישורת אחת בדומה למה שמופגן בעולמם של בני אדם הרגילים. אחדים מהאנשים הרגילים הם בעלי ידע רב וניסיון רב, אך הם אינם יכולים לנהל את עצמם בהתאם לקנה המידה המוסרי אליו הם שואפים. הם אנשים רגילים. עבור מתרגלי דאפא אין דבר כזה "להיות בעל מחשבות נכונות אך לא בעל פעולות נכונות". אם מישהו אינו פועל נכון חסרות לו המחשבות הנכונות. אדם זה צריך לחזק את מחשבותיו הנכונות ולהיות מונחה לפיהן, בגלל שמחשבות נכונות ופעולות נכונות הן גוף אחד, כפי שהמורה אמר בספר "ג'ואן פאלון":

"שהחומר והנפש הם דבר אחד."

כמובן שבעת המתרגלים טיפוח אנחנו עדיין אנושיים. כשמתרגל אינו לומד מספיק את הפא או אינו מתמקד בעת הלימוד הוא ללא ספק יעשה שגיאות או יפתח מחשבות ומושגים אנושיים. טיפוחו יוכל להתפשר עם כל מיני פיתויים או השפעות רעות. לכן יוכל להיות שקדן לסירוגין. המורה הזכיר לנו:

"שלטפח כל הזמן כאילו רק התחלת לטפח," (לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי),

אך רבים מאתנו ברגע שאנחנו שומעים את המילה "שקדן", אנחנו ממהרים לבצע דברים ועושים אותם לפי הרעיונות של עצמנו (במקום לפי דרישות המורה) לביצוע הדברים. וכך אנחנו נכשלים בפיתוח וקידום ההבנות של הפא של המורה במשך התהליך ואיננו מפתחים הרגל להסתכל פנימה. בגלל שגורם הטיפוח תרגול חסר איני מחשיב זאת בלהיות "שקדן" ולכן היעילות של האדם לבטח תהייה מתפשרת.

בחשיבה לעומק, זה כרוך בנושא של האמונה במורה והאמונה בפא. מתרגלים רבים מאמינים "כמובן שהאמונה קיימת במורה ובפא" וכתוצאה מכך שמים לב פחות לטיפוח תרגול. לכן, במקרים רבים הם נכשלים בהבנה שמה שהמורה רוצה הם רק דרישות תיקון הפא, ונותנים יותר משקל למושגיהם האנושיים, ידע ודברים אחרים שקבלו מהעולם האנושי. אמונתם בדברים אלו גוברת על אמונתם בפא של המורה.

המורה הזהיר אותנו עוד בשנת 1995 ב"הסבר התוכן של ג'ואן פאלון": (תרגום זמני)

"על מנת להיפטר מההחזקות של אנשים, כל היבט שלהם חייב להיחשף. במיוחד בכמה מאתרי התרגול שלנו של פאלון דאפא, יש אנשים שיטענו 'אני בודהא אל תלמדו מלי הונג-ג'י'. מדוע דבר זה קורה? זה רק כדי לראות אם תהייה ספקן ברמה הבסיסית. מחשבותיך יבחנו כל הדרך עד לשלב הסופי של הטיפוח שלך, כדי לראות אם הבנת את הפא ואם אתה שקדן ברמה הבסיסית. כל היבט חייב להשתפר ולהיות יציב." ("לימוד הפא בבייג'ינג בטקס הפרסום של ג'ואן פאלון")

אם אנחנו חושבים שהמבחן באמונתנו במורה ובפא אינו בהכרח מופנה אלינו, אזי זאת הבנה מסוכנת היות ובלא יודעין זה מסתכם בהתכחשות בפא של המורה.

"מחשבותיך יבחנו כל הדרך עד לשלב הסופי של הטיפוח שלך, כדי לראות אם הבנת את הפא ואם אתה שקדן ברמה הבסיסית. כל היבט חייב להשתפר ולהיות יציב." ("לימוד הפא בבייג'ינג בטקס הפרסום של הספר "ג'ואן פאלון", 4 בינואר 1995) (תרגום זמני)

ללא ההדרכה של הפא קשה מאד לטפח, ומישהו יחליף את המשפט "קח את הפא כמורה שלך" בתבונה האנושית, ידע, ניסיון, הרגלים מושגים ושיטות. נוסף על כך, אדם עלול להתכחש באופן ישיר לדרישות המורה ויעשה דברים בלא יודעין, המפריעים לתיקון הפא של המורה. כתלמידי תקופת תיקון הפא הבה נהייה כולנו שקדנים!