(Minghui.org)

כשהקשבתי לדיונים על מתרגלים שמסרבים לוותר על פאלון גונג למרות הרדיפה החמורה עברה במוחי מחשבה שסבלם היה חמור פחות מסבלם של האחרים. חשבתי על מישהו שהיה כלוא בתא חשוך במשך חודש ימים, כפות, ופיו חסום במטלית שהייתה טבולה במי שתן, איבד את הכרתו כתשע פעמים ועדיין מאמין באמת ומצהיר שהוא מתרגל פאלון דאפא. לפי דעתי זה באמת יוצא מהכלל.

כשאני שקוע במחשבה זו גיליתי שזה מושפע מזיכרון שיטות טיפוח "רק סבל יאפשר למישהו לטפח לרמה גבוהה" תחת ההשפעה של התרבות הסוטה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). עכשיו אני מבין שמחשבה זו מכירה ברדיפה המרושעת. המורה אמר:

"עליכם לפסוע בנתיב שלכם היטב תוך כדי שאינכם מכירים בהם, לא מכירים אפילו בסילוק הביטויים של המבחנים שלהם." ("ללמד את הפא בועידה בשיקאגו ב-2004", 23 במאי 2004)

כשמישהו יכול למלא אחר דרישות המורה במלואן אזי לטפח בדאפא זה משהו יוצא מהכלל, לטפח בהתמדה, לבצע היטב את שלושת הדברים ולהציל יצורים חיים. המחשבה הזעירה ביותר המסכימה עם הרדיפה, וזה שמישהו צריך ליטול על עצמו יותר סבל כדי שיוכל לעלות לרמה יותר גבוהה זה עדיין הכרה בסידורים של הכוחות הישנים שהזמינו את רדיפת הדאפא. הכוחות הישנים ממשיכים להשתמש בתירוץ הזה כדי לרדוף מתרגלים, סידורים אלה חייבים להישלל לחלוטין.

זה מפליא שכל כך הרבה מתרגלים מסוגלים להתנסות ברדיפה האכזרית הזו. זה מאמת את העובדה שפאלון דאפא לא יכולה להינזק לעולם. עלינו להבין מהפא שהייחודיות של פאלון דאפא מאפשרת למתרגלים להתנתק מהרדיפה; הרדיפה האכזרית אינה אחראית לגדולת המתרגלים. עבור המתרגלים זה יהיה בלתי אפשרי לעבור את הרדיפה האכזרית ללא האמונה השלמה בדאפא. אם הטיפוח בדאפא לא הייתה אמונה צודקת ואמיתית הרדיפה רק תחסל מתרגלים. המורה אמר:
"אם אינכם מטפחים את עצמכם על בסיס הפא, אינכם יכולים לטפח גבוה יותר רק על ידי כך שאתם נושאים רדיפה, קל וחומר שאינכם יכולים להגיע לסטנדרטים שנקבעו עבור תלמיד דאפא." ("הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב ב-2004", 28 בפברואר לוס אנג'לס)
כשחיפשתי פנימה גיליתי ששמרתי על מושגים שורשיים עמוקים ומוטעים רבים כאלה. לדוגמה, כששמעתי שמישהו נקנס תוך רדיפה בעשרות אלפי יואן, הייתי אומר "זה כלום", הם סחטו כ-200,000 יואן ממתרגלת אחת, הם החרימו את המקרר שלה טלוויזיה ואת התעודה שהבית שייך לה. הרדיפה שסבלת ממנה היא חמורה פחות משלה". מתרגלים חייבים להסתכל ברצינות כיצד הם טיפחו כדי שיהיו להם מחשבות נכונות אמיתיות וכך יוכלו להציל יותר יצורים חיים. כיצד אנחנו יכולים להשוות בין עצמנו והאחרים כדי לראות מי מאתנו סבל יותר מהרדיפה? זה יכול להיות כה עמוק במחשבתנו עד כדי הכרה ברדיפה. אם לא נשמיד את המושגים המוטעים האלה אנחנו מספקים לרוע דרך לרדיפה.

להיטמע בדאפא הוא נתיב הטיפוח היחיד שעלינו לקחת. הדרך שבה אנשים רגילים אומדים את התנהגותם תלויה במה שהושאר מהאבות הקדמונים או שהם מקבלים את מה שהדתות המסורתיות מלמדות אותם וזאת לאו דווקא הדרך הנכונה. זאת לא תהייה דרך נכונה באם היא לא תהיה בקו עם הדאפא ועלינו לסלק זאת בעת הטיפוח. המורה אמר:

"אני אומר לכולם שהייתה פסולת גם בזמנים הקדומים. אף על פי שהדברים הועברו במשך שנים רבות הם לא בהכרח נכונים." ("ג'ואן פאלון", הרצאה רביעית, "שואן-גואן-שה-וויי")
תעמולת המק"ס טוענת "אם אתה רוצה שהאחרים יצליחו, בראש וראשונה אתה צריך להצליח", במחשבה ראשונה זה נראה הגיוני. למעשה זה מושג מעוות. לפעמים כשמתרגל מצביע על בעיותינו, אנחנו חושבים "אתה עצמך לא הצלחת עדיין". צורת מחשבה זו היא בגלל ההשפעה של המושגים המוטעים. המורה אמר:
"אם אתה רוצה שאחרים יפעלו היטב, אתה חייב קודם לפעול היטב בעצמך." חישבו על זה כולם, האם אמרה זו נכונה? אנשים רבים מחזיקים באמרה זו ומשתמשים בה להחביא את הטעויות שלהם שהם לא רוצים לתקן. וזה בייחוד כך עבור אלה שיש להם בעיות – הם מתייחסים לזה כאל אמת ולא מרפים. אני יכול לומר לכם, בכל זאת, שזה מוטעה לחלוטין. האם אדם שאינו מושלם אינו יכול לומר לכם לפעול היטב? האם אדם שעושה טעויות אינו יכול לומר לאחרים לפעול היטב? איזה מין היגיון זה? כמה אנשים חשבו על כך בזהירות?" ("לימוד הפא בועידת הפא באטלנטה 2003", 29 בנובמבר, 2003)
הבה ונסלק את כל המושגים שאינם בקו עם הפא, נעשה את שלושת הדברים היטב ונסיים את המשימה ההיסטורית שלנו.

כל הנכתב לעיל הם ההבנות שלי, אקבל בברכה כל תגובה והערה.