(Minghui.org)

לאחרונה המדפסת שלי הפסיקה לפעול לכן הבאתי אותה למעבדת תיקונים. הטכנאי ערך בדיקות רבות אך לא מצא כל בעיה. ולמרות הכל המדפסת שלי לא פעלה. השתמשתי במחשב כדי להתחבר לאינטרנט, וגם זה לקח לי זמן רב. יחסית אני צעירה, אך חשתי לאה ועייפה. בנוסף כל אימת שעליתי לקומה השנייה, הייתי חסרת נשימה. שליחת המחשבות הנכונות שלי לא השיגו שום השפעה, וכמו כן לא יכולתי להתרכז בלימוד הפא. המורה שלח לי רמז כדי לעזור לי להבין שמה שהשפיע על הטיפוח שלי היו עצלות וההחזקה לחיפוש חיי נוחות.

הייתי המתאמת המקומית, וביתי היה אחראי להספקת חומרי הבהרת אמת. הייתי עסוקה מאד כל יום בהבהרת האמת. עצלותי וההחזקה שלי לחיפוש חיי נוחות גברו מבלי שאהיה מודעת לזאת.

החזקות אלו היו חבויות בתוך הפרויקט של הצלת אנשים, והן גם היו חבויות בטיפוח שלי. זה היה כרעל שמחלחל לאט ושלא ניתן היה לגלותו. זה הפך אותי לעצלנית והאט את הקצב שלי. זה גם מנע מפרויקט הבהרת האמת להתקדם. פיתחתי הרגשה של המתנה ותלות באחרים. ובכל אופן לא הייתי ערה לדברים אלה.

עצלנותי וההחזקה לחיפוש חיי נוחות הרסו את רצוני לטפח בחריצות ולהתקדם, ומשכו אותי כלפי מטה.

אני נזכרת כי בזמן שקבלתי את הפא, ילדי היה עדיין קטן. הייתי צריכה להגיע לגן הילדים בו שהה ולקחת ולהחזיר אותו ארבע פעמים. הייתי צריכה לדאוג עבורו לבגדים להחלפה ולבשל שלוש ארוחות ביום. לאחר ארוחת הערב הייתי לוקחת אותו על גבי לאתר התרגול כדי לתרגל את התרגילים וללמוד את הפא. אפילו גשם ורוחות עזות לא הרתיעו אותי. השעה הייתה 22:00 כשהגעתי הביתה, לאחר שילדי נרדם הייתי ממשיכה ללמוד את הפא בהתמדה. כל יום בשעה 04:00 הייתי מצטרפת לקבוצת מתרגלים לתרגול התרגילים בעמידה. בזמן ההוא הצלחתי לסיים לתרגל את כל חמשת התרגילים כל יום.

שבע עשרה שנים חלפו מאז, בני גדל ולא נדרש ממני לחשוש לשלומו ולטפל בו. הוא גם מסוגל לעזור לי בחלק מעבודות הבית, להדפיס חומרי דאפא ודברים אחרים. המצב החומרי של משפחתי גם השתפר ואני לא צריכה לעבוד יום שלם כפי שעשיתי בעבר.

לאחרונה הייתי עסוקה בהדפסת חומרי הבהרת אמת כולל עבודות דאפא אחרות. אפילו לא הספקתי לקרוא הרצאה אחת ביום מהספר "ג'ואן פאלון". לפעמים הייתי מסוגלת לקרוא רק עמוד אחד או שניים. בעבר הייתי רגילה לבצע את כל חמשת התרגילים כל יום, אך כעת אני רק מבצעת ארבעה תרגילים כל יום שבהדרגה יורדים לשלושה, שניים, או אחד. הזמן שאני שולחת מחשבות נכונות גם צומצם. הייתי עסוקה בהבהרת אמת, אבל סטיתי ממצב טיפוח נכון. התייחסתי לעשיית דברים (עבור הדאפא, המת') כאל טיפוח. במשך העיסוקים הזנחתי את הטיפוח העצמי והנחתי לעצלות וחיפוש אחר חיי נוחות לגבור.

המאסטר שלח לי רמזים כדי שאואר להבנה. לפתע הבנתי זאת כאילו התעוררתי מחלום. הייתי מופתעת מאוד וחשבתי לעצמי: כיצד הרשיתי לעצמי להגיע לכך? חשתי בושה. חיפשתי בתוכי וגיליתי קיום תופעה מסוכנת בטיפוח שלי. כמו כן גם גיליתי הרבה החזקות אנושיות.

המאסטר אמר:

"רק אם מישהו יכול להתמיד ולפרוץ ברציפות קדימה זה נחשב לנחישות אמיתית. קל לדבר על זה, אך ליישם זאת כרוך בקושי עצום. זו הסיבה שאומרים שלטפח כל הזמן כאילו רק התחלת לטפח, זה לבטח יביא להשגת הדרגה האולטימטיבית שלך." ("לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי", 7 ביוני 2009)

"כעת, הרוע בממדים אחרים הושמד במידה רבה, ויכולתו לשלוט על אנשים הידלדלה. לכן, עבור תלמידי הדאפא, מצב העניינים הכולל נעשה רגוע ונוח מאי-פעם. אבל כשהמצב נעשה יותר נוח, הלחץ יורד; וכשהלחץ יורד, זה עלול להוביל לתשוקה לנוחות, לרצון לקצת יותר רוגע, להתרווח קצת, ולחפש קצת הקלה. אבל למעשה, חייו של כל תלמיד דאפא קשורים בצורה הדוקה, כמו חוליות בשרשרת, לטיפוח שלו. אז כשאתה מרפה את עצמך, זה שווה ערך להרפיה בטיפוח שלך." ("לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי", 7 ביוני 2009)

ניסיתי בכנות להחדיר את מילות המאסטר למוחי. הבנתי את עניין הסכנה של עצלותי וחיפושי אחר חיי נוחות. החלטתי לסלק את כל סוגי ההחזקות ולתקן את עצמי בהתאם לפא. אצעד מהר בנתיב הטיפוח לקראת אלוהות. אטפח את עצמי היטב בזמן שאני עושה את שלושת הדברים להצלת יותר ישויות חיות.