(Minghui.org)

לאחר שנעצרה באופן בלתי חוקי מתרגלת פאלון גונג נשלחה למרכז מעצרים במחוז אחר. היא הבהירה לשוטרים את האמת אודות הפאלון גונג בעת שהם העבירו אותה ברכב למרכז המעצרים. "אני מתרגלת פאלון דאפא ולא עשיתי כל רע. אני מסרבת ללבוש את המדים (מדי אסיר) וגם לא אשנן את התקנות שלכם".

לכל מי שפגשה ניסתה לספר את העובדות. תוך ימים ספורים הרבה אנשים כולל הסוהרים למדו שפאלון גונג הוא טוב. אצילות וחמלת הדאפא השפיעו על כל אחד במרכז המעצרים. הסוהרים התייחסו אליה אחרת. היא הורשתה לשנן את הפא ולתרגל את התרגילים כל אימת שרצתה. שבע או שמונה האסירות שהיו איתה באותו תא החלו להכיר אותה. אפילו אלה שנהגו לשחק קלפים ולעשן הסתובבו בחברתה.

היא סיפרה להם על התנועה לפרישה מהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) ומהארגונים המסונפים לה. כשהזכירה זאת בפעם הראשונה אף אחת לא הגיבה, אבל הן חשבו על זה. בפעם השנייה כשהזכירה זאת האסירה הראשית בתא אמרה "אני אפרוש. הצטרפתי לליגת הנוער הקומוניסטי בהיותי בבית הספר". לאחר זאת כל השבע הסכימו לפרוש מהמק"ס ומהארגונים המסונפים לה. מאותו רגע הם הפסיקו לקרוא לה בשמה ובמקום זה קראו לה "מתרגלת הפאלון גונג" והחלו ללמוד את התרגילים ותרגלו איתה. מאחר ולא היה להן את הספר בתא היא לימדה אותן כיצד לשנן את מילות החרוזים של התרגול. כל השבע החלו לחזור יחד בע"פ על החרוזים בקול רם. לאחר שהאסירים בתא הסמוך שמעו זאת הם התחילו לשנן את חרוזי התרגול יחד אתן. צלילי הקולות המשננים את חרוזי התרגול הדהדו בכל מרכז המעצרים.

זה נגע ללבו של כל אחד. מאחר וזה היה בערב רק סוהרים ספורים היו שם. הם לא אמרו דבר אך נהנו מחמלת הדאפא. וכך הפך מרכז המעצרים לאתר תרגול. המתרגלת פתחה בשביתת רעב ושוחררה תוך שבעה ימים.