לג'ואו שיאנג-יאנג לא מרשים לבקר את אשתו במחנה עבודה בכפייה

(Minghui.org)

ביום הביקורים במחנה העבודה בכפייה לנשים בפרובינציית הה-ביי נסעו מר ג'ואו שיאנג-יאנג וחמיו לבקר את אשתו, גב' לי שאן-שאן. בכירים במחנה סירבו לאפשר להם לראותה. כמו כן איימו להאריך את תקופת מאסרה.

בני משפחה רבים עמדו באותו 12 ביולי 2012 מחוץ לשער ממתינים בתור לראות את יקירותיהן. כשנפתחה הדלת קיבלו בכל פעם שתי משפחות רשות להיכנס. כשהגיע תורם של מר ג'ואו וחמיו להיכנס סירב הסוהר להכניסם. כשחמיו ניסה להיכנס תפס אותו הסוהר בבגדיו. שני שוטרים שבאו לעזרתו חסמו את הכניסה ודחפו אותו בחזרה.[

השוטר שדחף את מר גו'או וחמו החוצה

מר ג'ואו ניסה לעצור את שני השוטרים שחסמו את חמיו להיכנס. הם מיהרו קדימה ודחפו אותו מחוץ לשער.

גב' לי שאן-שאן

גב' לי שאן-שאן גרה באזור פנג-רון בעיר טאנג-שאן. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת "נורמל" לשפות. בעלה מר ג'ואו שיאנג-יאנג היה מהנדס במוסד מחקר ועיצוב בטיאן-ג'ין. במאי 2003 פחות משנה לאחר שהתחתן, נעצר מר ג'ואו ונשלח לתשע שנות מאסר בכלא גאנג-ביי. בכלא עבר עינויים ובכללם חשמול באלות בכל גופו, מניעת שינה במשך 13 ימים רצופים, בידוד בתא מספר פעמים וכבילה לרצפה. הבידוד והעינויים האחרונים שעבר ארכו כארבעה חודשים. הוא שבת רעב ושתה רק מים במשך שנה. ב-2009 נשלח פעמיים לבית החולים. ב-28 ביולי 2009 שוחרר לטיפול רפואי עקב מצבו החלש. במשך תקופת מאסרו גב' לי עתרה כל הזמן למענו ועקב כך עצרו אותה למשך 15 חודשים. היא אספה יותר מ-2000 חתימות כדי להצילו.

ב-29 באוקטובר 2011 עצרו שוטרי העיר טאנג-שאן ומחלקת ביטחון הפנים את גב' לי על שניסתה להציל את בעלה, שהיה באותו זמן בסכנת חיים אחרי שביתת רעב ארוכה. היא הוחזקה במרכז המעצרים מס' 1 בפרובינציה והועברה לאחר מכן למחנה עבודה בכפייה לנשים.

ב-12 ביולי 2012 אביה קיבל לבסוף היתר לבקרה אך לא בעלה. גב' לי סיפרה לו שהיא נאלצת לעבוד בעבודה קשה. היא סירבה לוותר על הפאלון גונג ובכירים במחנה איימו להאריך את תקופת מאסרה.