(Minghui.org)

יש מתרגלים האומרים שצ'ינג (רגש) הוא סוג של חומר. לא רק שזה חומר, אלא גם סוג של אלוהות ברמה נמוכה, בשלושת העולמות.

להתגבר על הצ'ינג

לפני כשנתיים, מתרגלת עמיתה מפרובינציה אחרת התקשרה אליי. היא ספרה לי שהמתרגל בו הייתה מאוהבת התחתן עם אישה אחרת. היא בכתה ואמרה שהיא הולכת למכור את הנכס שלה והאיצה בי לנסוע עמה לחו"ל. היא ניסתה למנוע מעצמה את הכאב שהיא חשה. חשבתי שהיא פועלת ללא היגיון ושהיא מושפעת מהכוחות הישנים. היא הייתה אחראית על האתר המקומי לייצור חומרי הבהרת אמת, בקנה מידה גדול. אם היא תעזוב, יהיו בעיות בייצור חומרי דאפא והמצב במקום יורע. אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות!

הצעתי לה לבקש מהמאסטר עזרה. לפני שניתקנו, החלטנו לשלוח יחד מחשבות נכונות כדי לפורר את תכנוני הכוחות הישנים הרודפים אותה. אחרי שהנחתי את השפופרת והבטתי בשעה, שמתי לב שהיא בכתה במשך 53 דקות.

כששלחתי מחשבות נכונות, חוויתי הפרעות רבות. בחמש דקות של ניקוי עצמי, הייתי מנומנמת מאוד. ניסיתי לקום, אבל הייתי עדיין מנומנמת. למחרת, מחשבות רבות על רגשות עלו במוחי. ידעתי שהכוחות הישנים מנסים להשפיע עליי. שלחתי מחשבות נכונות ללא הרף. בימים שלאחר מכן, כאשר התקשרה אליי, היא ביקשה ממני לעזור לה למצוא דרך לצאת מסין. בכל פעם, שכנעתי אותה לשלוח איתי מחשבות נכונות במשך חצי שעה.

לאחר ארבעה ימים היא התקשרה אליי שוב ושאלה אם אנחנו יכולות לצחוק ביחד. ידעתי שהיא חזרה לעשתונותיה. שאלתי אותה אם היא עדיין רוצה לעזוב. היא אמרה: "לא. אני נשארת כאן בתפקיד שלי".

עבר הזמן בו יכולנו לראות את הדברים רק מנקודת המבט של טיפוח אישי וויתור על ההחזקות שלנו. אנחנו צריכים להעריך את הדברים על בסיס תיקון הפא. אז נגיע להבנה ברורה ונוכל לשלוח מחשבות נכונות שתהייה להן השפעה מקסימאלית.

הרגשה טובה ונוחה היא אנוכית ומורכבת מקארמה. זוהי אשליה ולא משהו אלוהי. מדוע יכולים המטפחים עם "שיגעון אמיתי" לטפח כל כך מהר? זה מכיוון שהם כבר לא מושפעים מהרגשות שלהם. הם מטפחים את ההכרה המשנית שלהם. אנחנו מטפחים את ההכרה העיקרית שלנו. אנחנו חייבים לעבוד על עצמנו כדי לא להיות מושפעים ביודעין מרגשות.

אושר, גם הוא סוג של צ'ינג בעולם האנושי. לדוגמה: אני מרגישה טוב כשאחרים נחמדים אליי. אני מרגישה קרוב אליו. רגש זה גם הוא אנוכי. לכן, לעתים קרובות אני בודקת את עצמי כדי לראות אם יש לי צ'ינג כלשהו.

שד התאווה המינית

בשנת 2001 נבחנתי בחלום במבחן שד התאווה. בפעם הראשונה, לא עברתי את המבחן הזה. הייתי עצובה מאוד. לאחר מכן בכל פעם ששלחתי מחשבות נכונות הוספתי את המחשבה: "ניקוי כל מחשבות התאווה מהשדה שלי". במשך יותר משנה המשכתי לעשות זאת כל הזמן. זה שנים רבות שלא היו לי שום חלומות או מבחנים הקשורים לשד התאווה.

בעבר אהבתי להסתכל על תמונות של נשים יפות. ידעתי שמקור הדבר הוא בהחזקה לתאווה המינית אך לא התייחסתי לזה ברצינות. המצאתי תירוץ שבשל היותי אישה, הבעיה לא קיימת. נהגתי כרצוני והסתכלתי בתמונות האלה מבלי לחשוב על הקארמה שנושאות נשים יפות אלה.

לא קבעתי לעצמי דרישות מחמירות לכן הופיעו בעיות, הן לא היו בעיות מינוריות.

ערב לפני פנייתה של המתרגלת שסיפרה לי על אהבתה הנכזבת, בחיפוש פנימה, נזכרתי שביקרתי באתר אינטרנט והתבוננתי במספר תמונות של נשים יפות. מעולם לא היו לתמונות השפעה גדולה כל כך. לא יכולתי לנתק את עיניי מהתמונות. מאוחר יותר חשבתי על סיפור אחד: שני מתרגלים צעדו ברחוב. אחד מהם העיר הערה על אישה מופקרת ולאחר מכן לא הצליח לשמור על שין-שינג שלו. המטפח השני ראה מיד את הקארמה של האישה והחל להתווכח עם המתרגל שהעיר את ההערה.

בהרצאה: "ללמד את הפא בדיון על יצירת אמנות יפה" המאסטר אמר:

"חשבו על זה כולכם, לבני אדם יש קארמה – כולכם יודעים זאת כיוון שאתם תלמידי דאפא – וכל דבר שבני אנוש רושמים או מציירים מכיל יסודות של האמן עצמו. בעבודתו של אמן, כל דבר אודות האינדיבידואל ואודות האיש שאותו מציירים קשור לציור הזה. כשאדם רגיל מצייר רק קו אחד, אני יודע איזה סוג של אדם הוא, איזה סוגי מחלות יש לו, כמה קארמה יש לו, הלך המחשבה שלו, המצב המשפחתי שלו, וכו'. וכל המחשבות שיש לנושא הציור שלו וכל הגורמים הקשורים לגופו מוצגים במלואם גם כן, כולל כמה קארמה יש לו. בכל פעם שמישהו תולה תמונה של אותו אדם בביתו, הקארמה של אותו האדם בציור נפלטת מהציור. אז כשמישהו תולה משהו כזה בביתו, האם הוא מפיק תועלת או ניזוק? קארמה נפלטת ומתפשטת, זה מחובר לאדם, וזה ייפלט ללא הרף בבית האדם שתלה את התמונה שם".

ההחזקה שלי לתאווה הביאה לי את הקארמה. אחרי השיעור החמור הזה נוכחתי לדעת עד כמה חזקה הייתה ההחזקה שלי לתאווה. הבנתי את עקרונות הפא של המאסטר בצורה ברורה ביותר.

לאזן את היחסים

כיום, אנשים "אוהבים כל דבר". המפלגה הקומוניסטית הסינית משתמשת במנטליות הזאת כדי לדרדר את מוסריותו של העם הסיני. ערכים משפחתיים מסורתיים היו שונים מאוד מהרעיונות המעוותים המודרניים על חיי הנישואים. במדינות המזרח והמערב, היו איסורים מחמירים וקוד התנהגות לחיי הנישואין. מטרת נישואי גבר ואישה הייתה להביא צאצאים לעולם. לא הייתה מחשבה רבה על "להיות מאוהב".

כשאנחנו מדברים על נישואין, חלק מהמתרגלים נוטים לשייך נישואין לתאווה ולתשוקה. הם חושבים שברגע שמתרגל מתחתן, רמת הטיפוח שלו יורדת . האם דעה זו אינה נוקשה מדי? עד כמה שאני יודעת, לרבים מתלמידי הדאפא הנשואים אין כבר יחסים אינטימיים. אפילו למתרגלים ותיקים שנישאו לאנשים רגילים אין את הדחף ליחסי מין.

כיצד אנחנו יכולים לאזן את היחס בין להיות מטפח לבין החובות המשפחתיים שלנו עם אנשים רגילים?

להישאר בלתי מושפעים.

המאסטר אמר לנו:

"אתה רוצה לשנות גורל של אחרים, אבל לכל אחד יש הגורל שלו עצמו!" ("ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית, "קאי-גואנג")

כשאני מטפחת בדאפא במרץ, אני יודעת שאין עלי לדאוג לשום דבר אחר. המאסטר אמר:

"כאשר אדם מקבל את הפא, לכל משפחתו תהייה תועלת מכך". (לימוד הפא ומענה לשאלות ותשובות בגי'-נאן) (תרגום זמני)

בהיותי במעצר במחנה העבודה, המשטרה ניסתה להשתמש ברגשותיי למשפחתי כדי שאעבור "שינוי". כאשר הם שאלו אותי אם אני רוצה לראות את ילדתי, אמרתי "כמובן". הלב שלי לא זז, אבל ידעתי שכהורה, לראות את ילדתי היא זכות. לראות את בתי ולנחם אותה הוא מה שאימא צריכה לעשות. לא לראות את בתי היא תוצאה של הרדיפה. אין עלי להיות אסירת תודה לאנשים רעים כדי להיות מסוגלת לראות את ילדתי.

כשראיתי את בתי, הבעתי עניין ואכפתיות לחייה וללימודיה. השוטרים ראו שהראיתי חיבה כלפיה ולכן הם חשבו ש"השינוי" הצליח. לאחר מכן, אמרתי להם: "תודה לכם שאפשרתם לי לראות את בתי, אבל אני אמשיך לטפח בדאפא. זה עניין של עיקרון".

הם היו מוכי אלם. איזנתי היטב בין הטיפוח שלי לבין חיי המשפחה שלי. לא נשארה שום פרצה שהכוחות הישנים יוכלו לנצל. השוטרים שיקרו ואמרו לאחרים שיש לי קשרים חזקים למשפחה ולכן הם עשו מאמץ מיוחד לאפשר לי לראות את בתי.

כאשר אנו מטפחים בדאפא במרץ, אנחנו מוותרים על רגשות. אנחנו צריכים לעשות זאת בלי ללכת לקיצוניות. אם אדם לא יכול להרפות מהרגשות אך מנסה להסתיר אותם על ידי התעלמות מבני המשפחה שלו, זה נראה מביש בחברת האנשים הרגילים. הרוע ינצל את הפרצה הזו. אנחנו צריכים להישאר בלתי מושפעים ולאזן את כל מערכות היחסים האלה. למרות שההחזקה למשפחה והאהבה בין גבר לאישה הם שונים, יש דמיון באופן בו אנו מאזנים היטב את היחסים האלה.