(Minghui.org)

"כשהלך בדרך רעה נתנו לו להיות חופשי לעשות כרצונו, כשדרכיו נעשו טובות הוא נעצר ונכלא. איך יכול לקרות דבר כזה? איזו מין מדינה זאת שמענישה בני אדם על שבחרו ללכת בדרך הישר, ושבה מי שבוחר בדרך רעה חופשי לפעול כראות עיניו?!" כך קוננה אם זקנה בת 80 על בנה, באי ג'ינג-ג'י שנכלא על לא עוול בכפו. נחושה בחפותו היא ציפתה ארבע שנים לשחרורו ואז התבשרה שהוא מת חמישה חודשים קודם לכן.

מר באי מת בכלא גונג-ג'ו-לינג במאי 2014, 4 שנים לאחר שנגזר עליו עונש של 8 שנות מאסר על היותו מתרגל פאלון גונג. הידיעה על דבר מותו נמסרה למשפחתו רק חמישה חודשים מאוחר יותר. הפרטים סביב מותו אינם ידועים עדיין.

העינויים מתעצמים

מר באי נכלא בכלא גונג-ג'ו-לינג בסוף שנת 2010 .הוא אולץ להשתתף מדי יום במפגשים לשטיפת מוח כשהוא ישוב על "שרפרף קטן" (עינוי כואב מאוד שפוגע בעור, בשרירים ובעצמות) למשך שעות ארוכות.

עקב ההתעללות בריאותו התדרדרה. משהבחינו שהוא חלוש, השוטר לי-ווי הורה להעבירו לבית החולים שמא ימות בכלא. אולם נמסר שהוא הוחזר באותו יום לכלא על ידי אסיר הממונה על אשפוז אסירים. אסיר בשם צ'ן סיפר שהוא הציע לשוטר לי-ווי להעבירו למחלקה אחרת בהקדם האפשרי כי מצבו הולך ומידרדר ואכן הוא הועבר למחלקת "החלמה", אך שם עבר עינויים נוספים.

ממאי עד אוגוסט 2012, 16 מתרגלים שלא היו מוכנים לוותר על אמונתם ובכללם מר באי, היו נתונים לעינויים מוגברים על שסירבו לחתום על חמש הצהרות (בדומה ל"שלושת ההצהרות") המעידות שהם נטשו את הפאלון גונג. הם הועברו לקומה השנייה של הבניין ל"חינוך מחדש".

16 המתרגלים עברו מסכת עינויים קשה מנשוא: תלו אותם, הם הוכו, חושמלו בחמש אלות חשמליות בו זמנית, מנעו מהם שינה, כלאו אותם בתוך כלובים בגודל של ארבעה מ"ר ואילצו אותם לשבת על מוטות ברזל לפרקי זמן ארוכים, מה שגרם להם כאבי תופת.

עינויים: חשמול באלות מחשמלות

מנהל בית הסוהר וראשי המחלקה לחינוך מחדש ביחד עם סוהרים וחמישה אסירים הוציאו לפועל את העינויים. מנהל הכלא הציע בונוס של 3,000 יואן עבור כל מי שיצליח להביא ל"טרנספורמציה" ("שינוי" – "חינוך מחדש") של מתרגל פאלון גונג.

נעצר ונשפט

זמן קצר לאחר התחלת הרדיפה ב-1999, גזרו על מר באי שלוש שנות מאסר במחנה עבודה בכפייה בג'י-לין. הוא עונה וצלעותיו הימניות נשברו, אבל הוא סירב לוותר על הפאלון גונג.

ב-11 בינואר 2010 הוא נעצרבשנית משום שחילק חומרי הסברה על הפאלון גונג. הוא הוחזק במרכז המעצרים הואה-דיאן. אמו שהייתה בטוחה בחפותו הלכה כל יום לאחראיים על התיק שלו ודרשה לשחרר אותו. היא נתקלה ביחס מחפיר כלפיה.

משפחתו של מר באי שכרה עורך דין, אבל בכירים ממשרד ביטחון הפנים שידלו אותו לא לטפל בתיק. המשטרה המציאה ראיות שקריות וטענה שחומרי פאלון גונג הונחו על סף דלתו של אחד מבני הכפר על ידי מר באי.

בהוראת "משרד 610" (המכונה "הגסטאפו הסיני") נשפטו בחשאי מר באי ועוד שלושה מתרגלים, ללא נוכחות עורכי הדין שלהם או בני משפחותיהם, בבית הדין בהואה-דיאן ב-25 וב-26 במאי 2010. על מר באי נגזרו שמונה שנות מאסר. לאחותו נודע על המשפט רק ב-25 במאי.

שתי אחיותיו של מר באי הגיעו לבית הדין ב-25 בחודש, אבל הן נעצרו על ידי כ-20 שוטרים. המשטרה ערכה חיפוש בבתיהן ובזזה את חפציהן האישיים. אחת האחיות שוחררה באותו לילה והשנייה הועברה למרכז המעצרים הונג-שי.

בית הסוהר סירב לקבל את מר באי עקב מצב בריאותו והוא הועבר למרכז המעצרים בהואה-דיאן, שם היה כלוא עד שהועבר לכלא גואנג-ג'י-לינג.

אדם אשר נהג בחוסר אחריות משתנה על ידי הפאלון גונג

מר באי עבד בלשכת היעור בהואה-דיאן. לפני שתרגל פאלון גונג הוא נהג בחוסר אחריות, נהג להתרעם על מצבו הכלכלי העלוב וחלם להפוך למיליונר. הוא לווה סכום כסף גדול מקרובי משפחתו והשקיע אותו בעסק שלא צלח. לאחר זמן קצר הוא הפסיד את כל הכספים שלווה. הוא סירב לעבוד והיה נכנס להתקפי זעם בכל פעם שקרוביו הזכירו לו את חובו. הוא התעלל באשתו,ומשפחתו סבלה בגללו.

אבל, אנשים הופתעו כשמר באי חזר לעבודה ב-1997, לאחר שהחל לתרגל פאלון גונג. הוא השקיע בעבודתו והאווירה במשפחתו הפכה הרמונית. כדי לשלם את חובו, הוא התפטר מעבודתו ובכסף שקיבל מפיטוריו השתמש כדי להחזיר לקרוביו את החוב. לאחר מכן פתח עם אשתו מעדנייה.

מר באי השתנה לטובה משום שהוא למד מהפאלון גונג לחיות על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", ולשים לנגד עיניו את צורכיהם של אחרים לפני האינטרסים האישיים שלו.