(Minghui.org)

הבוקר הבנתי פתאום משהו: ניהלתי את עצמי לפי עקרונות אנושיים ולא אימתתי את הפא. אתמול בערב לא הלכתי לחלק חומרי הבהרת אמת עם עוד מטפח כי חששתי שמשפחתי תתנגד לכך. ניסיתי לשמור על הרמוניה במשפחה שלי. לא הבהרתי אמת בצורה פתוחה בעבודה כי חששתי שהמפקח שלי יזיק לי ורציתי לשמור על יחסים תקינים איתו ועם העובדים. לא העזתי להבהיר את האמת בפני קרוביי ומכריי כי רציתי להגן על יחסי עימם.

אני זוכר את דברי המאסטר (ב"ג'ואן פאלון", הרצאה שמינית):

"במהלך ההיסטוריה אסכולת הטאו התייחסה לגוף האדם כאל יקום קטן. היא מאמינה שהיקום בחוץ הוא באותו גודל כמו מה שבפנים, ומה שבחוץ נראה כמו מה שבפנים."

המאסטר גם אמר (ב"הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפייה, ארה"ב 2002"):

"אמרתי בעבר, שלמעשה כל מה שמתרחש בחברה האנושית הרגילה היום נובע מהלבבות של תלמידי הדאפא."

הבנתי היא שלמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) יש מחלקה בשם "המשרד ליציבות חברתית" (משרד 610). אני מאמין שבשדה המימדי שלי יש גם כן "משרד ליציבות חברתית". הוא מתחזק את יציבות החברה האנושית ולא משחרר את הדברים שהם אנושיים. כוונתו לשמר את המצב הקיים ולהתנגד לפריצות דרך כלפי רמות גבוהות יותר! לעיתים קרובות שמעתי את הביטוי "אנשים- מוכוונים"' והגדרה זו כנראה מכוונת אלי .העמדתי את הדברים האנושיים במקום הראשון ואת דברי המאסטר ואת הפא במקום השני. כתוצאה מכך לא הייתי נחוש.

שמתי לב שגם אצל מתרגלים אחרים קיימת המנטליות הזאת. אני כותב את המאמר הזה כדי לשתף עם כולם את מה שלמדתי.

המק"ס יצרה את הביטוי "הרמוניה, יציבות, ולהיות אנשים- מוכוונים", ואני חושב שהדברים האלו נוצרו בגלל הגישה של מתרגלים. פעמים רבות אנו לא שמים לב מספיק ומחשיבים את הדברים האלו כתיאוריות אנושיות ועקרונות בלבד. הקיום של המק"ס, הרדיפה, אנשים שלא רוצים לדעת את האמת ותופעות אחרות, כולם תוצאה של המחשבות והלבבות שלנו. אנחנו כל כך רגילים להסתכל החוצה ולא לחפש פנימה, עד שאיננו יכולים לראות את הביטוי האמיתי של הפא. מה שאנחנו רואים זה מראות כוזבים ואשליות דמוניות, אנו חושבים שהם "טבעיים" ו"הכרחיים”. כתוצאה מכך, אנו לא יכולים להתיר את הקשרים שבליבנו ולהתרומם. אנו נכנעים לגורמים הרעים ומאפשרים להם לנצל את המצב, להפריע, ולרדוף אותנו. לכן אנו לא מצליחים להיות נחושים ולפרוץ קדימה לקראת רמות גבוהות יותר, ומרגישים שליליים ואדישים.

אנחנו באמת צריכים להתבונן בהחזקה שלנו ל"הגנה על העקרונות האנושיים". אנחנו חייבים לסלק אותה ולשלוח מחשבות נכונות לפורר את הגורמים במימדים אחרים שמפריעים לנו ורודפים אותנו. אנחנו חייבים להפטר מהמושג להגן על עצמנו. אנחנו צריכים לשים את הפא במקום הראשון ולהציל ישויות חיות תוך כדי סילוק האנוכיות. זה חשוב לסלק את המחשבות של לשמר את המצב, ואת ההחזקה לתלות ולפחד. אנחנו צריכים לקחת יוזמה ולפרוץ דרך המושגים האנושיים. לא רק שעלינו לטפח את עצמנו היטב אלא גם להיות מודעים לגוף האחד. עלינו ליצור גוף אחד, להיות בהרמוניה אחד עם השני, לתמוך ולתאם אחד עם השני, ולהיות נחושים כקבוצה. בואו ונגיע לפוטנציאל המלא שלנו ונשתמש ביכולות שלנו לעשות פריצת דרך ולהציל יצורים חיים. בואו ניקח יוזמה ולא ניצור תלות באחרים!

המאסטר אמר:

"מה שאני רוצה להגיד לכם, זה לא אם העניין הזה עצמו היה נכון או לא, אלא לציין שכמה אנשים נחשפו באמצעות האירוע הזה. הם עדיין לא שינו באופן בסיסי את המושגים של האנשים הרגילים, ועדיין מבחינים בדברים עם המושגים האנושיים של בני אדם שמגנים על בני אדם."

"מזמן ראיתי שיש אנשים בודדים שלבם לא נתון להגנה על הדאפא אלא על דברים של החברה האנושית. אם אתה אדם רגיל אינני מתנגד לכך, כי זה טוב להיות אדם טוב שמגן על החברה האנושית. אבל עכשיו אתה אדם שמטפח. מאיזו בחינה אתה מתייחס לדאפא – זהו העניין הבסיסי וזה מה שאני רוצה לציין בפניכם. במהלך הטיפוח-תרגול שלכם אשתמש בכל האמצעים כדי לחשוף את כל ההחזקות שלכם ולעקור אותן מהשורש.

אינכם יכולים כל הזמן להסתמך על כך שאני מוביל אתכם כלפי מעלה ואינכם מתרוממים בעצמכם. אתם זזים רק אחרי שהפא נאמר בבירור, ואם הוא לא מוסבר במפורש אינכם זזים, או שאתם זזים לכיוון הנגדי. אינני יכול להכיר בהתנהגות כזאת כטיפוח-תרגול. ברגע הקריטי, כשאני מבקש מכם להיפרד מהאנושיות, אינכם עוקבים אחרי. אף אחת מההזדמנויות לא תחזור שוב. טיפוח-תרגול הוא דבר רציני, והפער הוא יותר ויותר גדול. זה מסוכן מאוד כשמוסיפים כל דבר שהוא אנושי לתוך הטיפוח-תרגול. למעשה זה בסדר אם אתם יכולים להיות בני אדם טובים, רק שעליכם להבין בבירור, אתם בוחרים בעצמכם את הדרך". ("לחפור את השורש" מתוך "יסודות להתקדמות במרץ")