(Minghui.org)

מתרגלים רבים מתרגלים כבר בפאלון דאפא זה זמן רב אך כשהם נתקלים בבעיה הם אינם מבינים שהמחשבה הראשונה שלהם עדיין מבוססת על מוסכמות שאינן של מתרגלים, מושגים או חוויות. אחדים אפילו אדישים כשאחרים מציינים זאת בפניהם, והם גם אינם מקבלים ביקורת. למרות שעל פני השטח הם מקבלים זאת, אבל בלבם, הם אינם מקבלים זאת.

אני חושב שעלינו לשים לב לנושא זה, היות שתופעה זו מראה שיש מתרגלים שלא טפחו היטב, או שאינם מתייחסים לטיפוח שלהם ברצינות. מפעולותיהם אפשר לראות שהם לא וִתְרוּ על מושגיהם האנושיים.

לדוגמה הם יכולים לומר, תמיד יש לי כאבי בטן, למשפחתי יש את הפגם הגנטי הזה, לכן יש לי בעיות כאלה וכאלה, או אינני יכול לעמוד זמן ארוך היות שכשהייתי צעיר סבלתי מכאבי רגליים. הם משתמשים בתירוץ זה מפני שאינם רוצים לבצע את התרגול בעמידה. מתרגלים אחדים אומרים שהם נעשו זקנים מדי, או אותי שואלים בן כמה אני. שמעתי תגובות מהסוג: "קרוב לודאי שתהייה יותר גרוע ממני כשתגיע לגילי". או "אני מרגיש נורא אם אני אוכל סוג מסוים של אוכל".

אם אתה מרגיש שאתה זקן, מחשבה זו היא מחשבה אנושית ורמת השין-שינג שלך גבוהה בגובה של אנשים רגילים. הכוחות הישנים לא ישחררו אותך מהמלכודת, ועלולים לגרום לפניך להיראות בגיל הזה. מתרגלים אחדים מתעייפים כשהם מבצעים דברים, הם יתיישבו על הספה ויתחילו להתלונן. הם שכחו שהם מטפחים. אם נשתמש בהגיון של אנשים רגילים נחוש כאנשים רגילים. המאסטר אמר:

"עם הגוף הזה אדם לא יכול לסבול קור, חום, עייפות או רעב." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שלישית, "טיפוח הפוך ושאילת גונג")

אנחנו מטפחים ועלינו לצאת בהדרגה מהמצב של אנשים רגילים. אם תמיד נחשוב שגופנו חולה, האם אין זו מחשבה של אדם רגיל? מתרגלים צריכים לשנות את צורת המחשבה האנושית ולשחרר את המושגים האנושיים.

עלינו ללמוד את הפא יותר ולהתייחס לעצמנו כמטפחים כל אימת שאנחנו נתקלים בבעיות. אנחנו גם צריכים לנצל את הפא כדי לרסן את מחשבותינו. אם תמיד נשביע את רצונותינו נהייה כמו האנשים הרגילים שצריכים לאכול לשתות ולישון. לכל דבר שקורה בחיינו היום יומיים יש קשר לטיפוח שלנו. זה כדי לראות כיצד אנחנו מטפלים בזאת. באם אנחנו יכולים להתייחס לעצמנו כמטפחים, לזכור את הפא ולהתנהג בהתאם ולוותר על המושגים האנושיים, הכול יראה באם הבנו את הפא או לא.