Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

התנסות של מתרגלת חדשה שקיבלה את הפא

30 באוגוסט 2014 |   מתרגלת מסין

התחלתי לתרגל פאלון דאפא במארס 2010. ברצוני לשתף את עמיתיי המתרגלים בהתנסותי בקבלת הפא. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם מצדי.

יש לי חברה שאמה החלה לתרגל ב-1999. כל משפחתה מתרגלת. בכל פעם שהגעתי לביתה, אמה ספרה לי עוד על הטוּב של השיטה וביקשה ממני לא להאמין לשקרי המק"ס (מפלגה קומוניסטית סינית). באותו זמן לא הבנתי ממש את הפאלון דאפא, אבל באמת האמנתי למה שהיה לאמה לומר. אנשים רבים מתרעמים על המק"ס עקב הדברים הרעים שהם עושים, השחיתות שלהם וחוסר ההתחשבות הבוטה שלהם בחיים, אבל נאלצים לשמור את התרעומת הזאת לעצמם.

רציתי לשאול עותק של הספר "ג'ואן פאלון" מחברתי, אבל היא ביקשה ממני שאקרא קודם כל את "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". לא הייתה לי הסבלנות לסיים את הספר. כששוב ביקשתי לשאול את "ג'ואן פאלון", היא שאלה אותי אם סיימתי לקרוא את "תשעת הדיונים". עניתי לה בשלילה. בזבזתי שנים רבות מחיי בדרך כזאת. התחתנתי ונולד לי ילד. יום אחד ביקשתי ממנה לפתע שוב לשאול את הספר ואמרתי לה שאני רוצה באמת לתרגל פאלון גונג. אמרתי זאת בכנות רבה והיא הייתה די מופתעת. היא נתנה לי עותק של הספר ואמרה לי לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו ללא הפסקה, ולהוקיר את הספר.

סיימתי לקרוא תוך ימים ספורים. חשבתי שהספר ממש נהדר והתחרטתי שבזבזתי זמן כה רב לפני שקראתי בו.

ברגע שהתחלתי לקרוא את "ג'ואן פאלון" נתקלתי בהפרעות. דעתי הוסחה, אבל התעלמתי מהסחות הדעת והמשכתי לקרוא עד שסיימתי. הייתי נחושה לתרגל את השיטה. סיפרתי להוריי כמה יקר הוא הספר ואיך הוא עזר לי להבין את המטרה שלי בחיים. הוריי הביעו את הסכמתם שאתרגל אך התנו זאת בכך שלא אגלה לבעלי, מפני שהוא עבד עבור המק"ס.

היה זה בלתי אפשרי למנוע מבעלי לגלות שאני מתרגלת. הייתי קמה באמצע הלילה לתרגל, אבל הוא עדיין גילה. הוא היה מדוכא במשך כמה ימים וסירב לדבר איתי למרות מאמציי לשוחח עמו. הוא פנה מאחורי גבי להוריי ושכנע אותם להתנגד שאתרגל את השיטה. בגלל שפחדו, הם הפרו את הבטחתם ועמדו לצידו כדי לנסות לעצור אותי מלתרגל. פניתי לאחת המתרגלות הוותיקות לבקש עצה. היא אמרה: "ספרי להם על היופי של הדאפא, אבל אל תאפשרי להם כלל להזיז את לבך". היא הציעה לי לזכור:

"רק אם לבך לא יזוז, תוכל לטפל בכל המצבים" ("הוראת הפא במערב התיכון של ארה"ב")

לא באמת הבנתי מה היא אמרה. בעלי רב איתי ואני רבתי ישר בחזרה. זה נראה כאילו המשפחה שלנו נהפכת על פיה. הזמנתי כמה מתרגלות הביתה, אבל לא משנה מה אמרתי, הוא סירב לאפשר להן לדבר והתעקש שהן ילכו וייקחו איתן את הספר היקר שלי -"ג'ואן פאלון". כשאחת מהן ראתה שאני בוכה, היא בכתה גם כן. לא נותרה לה כל ברירה אלא לקחת איתה את הספר ולעזוב.

הייתי שבורת לב והרגשתי כאילו איבדתי את הדבר היקר ביותר בחיי. לא טיפחתי את השין-שינג שלי. אותו לילה כעסתי על בעלי והקשיתי עליו. הוא עזב מוקדם בבוקר ונעל אותי בבית. הוא ביקש את הורי להגיע ולדאוג שאחזור למוטב. אמי בכתה והתחננה ודרשה שלא אתראה שוב עם המתרגלת הזאת. ידעתי מה רב הוא ערכו של  ה"ג'ואן פאלון" אחרי שסיימתי לקרוא אותו. איך יכולתי להיכנע לדרישותיהם? אחרי כמה ימים הלכתי לביתה של המתרגלת והודעתי לה שלא משנה כמה יתווכחו איתי, אני אמשיך לתרגל פאלון גונג. לקחתי את הספר שלי וחזרתי הביתה. זה לא היה קל להשיג עותק של הספר היקר הזה תחת החרם של המק"ס על פאלון גונג. הבטחתי לשמור על הספר.

כשחזרתי הביתה, קראתי בספר ותרגלתי. בעלי התווכח איתי כשחזר. הוא איים לדאוג שיעצרו אותי. זו הייתה הפעם הראשונה שהתווכחנו מול הוריי. התווכחנו והתווכחנו עד שכל המשפחה  היתה מותשת, אבל בהדרגה הם התחילו להבין את נקודת ההשקפה שלי. הם דרשו שלא אתחבר לעיתים קרובות למתרגלים אחרים והם לא רצו שאנשים יידעו שאני מתרגלת. חשבתי לעצמי שאם באמת הייתי הולכת בעצתם של עמיתיי המתרגלים: "רק אם לבך לא יזוז, תוכל לטפל בכל המצבים", אז כל התהליך לא היה קשה ומסובך כל כך.

אחרי שתרגלתי במשך כמה חודשים הורי הבחינו שהשתניתי מאדם חולני לאדם בריא מאוד. בעבר, חליתי בערך פעם בחודש. גופי השברירי הפך חסון יותר ויותר. הוארתי לכך שיש ניסים בכל מקום בסיוע המאסטר. לדוגמה, כשחומו של בני עלה אחר צהריים אחד, אמי דאגה מאוד. אמרתי לה  לשנן בכנות וברצינות: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". לבני היה עדיין חום אבל הוא לא היה כל כך גבוה ולא עבר את ה-39 מעלות צלסיוס. כשהשכבתי אותו בלילה לישון אמי שאלה אם אני רוצה לתת לו תרופה. בתחילה אמרתי שאין צורך מפני שחומו לא היה גבוה. אחר  כך אמרתי שאקרא לו את "ג'ואן פאלון". ישבתי לידו ושיננתי את "לון יו" מהזיכרון. כשסיימתי לשנן נגעתי במצחו שהיה קריר יותר. הייתי מתרגלת חדשה ופשוט נדהמתי. לקחתי את "ג'ואן פאלון" וקראתי פעם נוספת את "לון-יו". החום ירד לו לחלוטין. בעבר זה לא היה מתקבל על הדעת. הוא היה מתהפך ומסתובב במיטה במשך ימים לפני שהחום היה יורד. הדרך היחידה להוריד לו את החום הייתה לתת לו תרופה או זריקות. הפעם, החום היה לא גבוה ועבר במהרה. זה באמת שכנע את הוריי. הם לא התנגדו עוד לתרגול הפאלון גונג שלי ודחקו בבעלי לא להפריע לי.

בעלי שינה את יחסו בהדרגה. הוא נוכח שהפכתי רכה ועדינה יותר ואמר שהוא ינסה להבין אותי טוב יותר. בשבוע שעבר הוא אמר: "את עושה מעשים טובים ואת זקוקה לכסף לשם כך. אני אתן לך קצת". הייתי ממש מופתעת. כיצד הוא יכול פתאום לומר דבר כזה? ניצלתי את ההזדמנות הזאת לספר לו כמה נפלאים הם מתרגלי פאלון דאפא, שהם אנשים טובים ונדיבים ובכל זאת ללא כל היגיון, הם מדוכאים ונרצחים בצורה בלתי אנושית. אמרתי לו: "החברה הסינית אינה יציבה. מדוע המק"ס אינה עוצרת את הפושעים במקום לרכז את האנרגיה שלה בעצירת אנשים טובים?" הוא לא הפריך את מה שאמרתי הפעם ואני ציטטתי לו את "מצבים" מתוך "יסודות להתקדמות במרץ I". זו הייתה הפעם הראשונה שהוא לא התווכח איתי, כשהעליתי סוגיה הקשורה בפאלון דאפא.

לשדה החמלה ההרמוני שמתרגלי הפאלון דאפא נושאים יש השפעה חזקה על אנשים סביבם. אני אסירת תודה לעזרתם של מתרגלים וותיקים. הם לא התייאשו ממני אחרי ששמעו את ההערות העוקצניות מצד משפחתי. באותו זמן לא הייתי כל כך ברורה לגבי עקרונות הפא. הם תמכו בשקט ועזרו לי, עד שהפכתי יציבה והייתי מסוגלת לסלק את ההפרעות ממשפחתי. כעת אנחנו משתפים את התנסויות הטיפוח שלנו לעתים קרובות ואני מאושרת מאוד.

הרצון שלי לכתוב את המאמר הזה נבע ממפגש עם חברה. סיפרתי לה שאני מתרגלת פאלון גונג ושיתפתי עמה כמה עקרונות של השיטה. היא הקשיבה ונתרמה ממה שאמרתי. היא שיננה בביתה בקול רם, בכנות וברצינות "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב". שוחחנו פעמים רבות והיא הביעה רצון אמיתי לתרגל. משפחתה התנגדה לכך נמרצות ובעלה איים להתגרש ממנה אם תתרגל. סיפרתי לה על ההתנסויות שלי ועודדתי אותה. אמרתי לה שאדם צריך להתגבר על מכשולים במטרה להשיג דברים נפלאים כאלה, אחרת הוא לא יעריך אותם. התרגשתי מאוד שלמרות איום חזק כזה מצד משפחתה, לצד היודע שלה היה עדיין רצון חזק כזה להשיג את הפא.

במשך ששת החודשים האחרונים אני מבהירה אמת לסוגים שונים של אנשים וקיבלתי מהם סוגים שונים של תגובות. היתה לי תחושה עמוקה שיש אנשים עם קשרים גורליים טובים עם הדאפא. הם סובלים, מחכים להשיג את הפא, אבל אין להם חברים שהם מטפחים או סביבה בה יוכלו להשיג את הפא. הם אנשים רגילים בתוך המבוך אחרי הכול. אם הם קצת מתנדנדים, תחת ההפרעות המרוכזות של המק"ס, הרוע ישתמש בהזדמנות לנצל את הפערים שלהם כדי לגרום להם להחמיץ את ההזדמנות הזאת להשיג את הפא. זה יהיה ממש חבל.

זוהי ההתנסות שלי  והדברים שהוארתי אליהם כמתרגלת חדשה. אני מקווה שאלה שיש להם קשרים גורליים טובים עם הדאפא יצליחו גם להשיג את הפא ושנטפח יחד במרץ.