להתקדם בטיפוח בפרויקט הבהרת אמת בגרוזיה

שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא השלוש עשרה לשיתוף התנסויות בישראל

שלום למורה, שלום למטפחים העמיתים,

ביקרנו בגרוזיה, קבוצה של חמש מטפחות מישראל, מרוסיה ומאוקראינה, לצורך הקרנת הסרט ״מעבר לפחד״ באוניברסיטאות בטביליסי הבירה. שהותינו הייתה קצרה ולאחר שובנו החלטנו לארגן פעילות נרחבת יותר של הבהרת האמת במקום.

באותו ביקור בגרוזיה, גילינו שנוכחות הפאלון דאפא היא מינימלית. היה שם מתרגל אחד בלבד שזה עשר שנים תרגל מדי יום בפארק וקרא רק את הספר ג׳ואן פאלון. אותו מטפח, שלא היה לו אינטרנט, ניסה, ממש לפני בואנו, ליצור קשר עם מטפחים מאוקראינה.

אחת המטרות של הביקור החוזר לגרוזיה, הייתה לחזק את אותו מטפח, להציג בפניו פעילויות של פאלון דאפא להבהרת האמת כדי לאפשר לו לעשות את שלושת הדברים שהמורה מבקש מאיתנו לעשות: ללמוד את הפא ולטפח, להבהיר את האמת ולשלוח מחשבות נכונות.

הליכה לפי המהלך הטבעי

בתי, המתגוררת בצרפת הייתה קרובה ללדת ועזבתי את הארץ כשלושה שבועות לפני תחילת הפעילות בגרוזיה. לא הייתי בטוחה שאוכל להגיע לגרוזיה בזמן. תחילה הייתי מעט במתח מהמצב הזה אך בעת שהותי בצרפת, בהמתנה של יותר משבוע ללידה, החלטתי לאמץ את עיקרון של הליכה לפי המהלך הטבעי. ציטוט:

״לכן אנחנו מאמינים בהליכה לפי המהלך הטבעי של הדברים. לפעמים אתה חושב שמשהו שייך לך ואחרים גם אומרים לך שהוא שלך, אבל למעשה הוא לא שלך. אולי אתה מאמין שהוא שלך, אבל לבסוף הוא לא שלך. בדרך זו אפשר לראות אם תוכל להניח אותו. אם לא תוכל להניח אותו אז זאת החזקה וצריך להשתמש בדרך זו כדי לסלק לך את ההחזקה הזאת של אינטרס אישי, זה העניין." ("ג׳ואן פאלון" הרצאה השביעית, "הקנאה").

חשבתי לעצמי, תאריך הלידה של נכדתי לעתיד קבוע מראש אך לא ידוע לי, עדיף לקחת את הדברים בקלות. אם לא אגיע הפעם לגרוזיה, ייתכן ולא היה עליי להיות שם.

אך בסופו של דבר הכל הסתדר והגעתי לגרוזיה בתאריך המיועד.

הכנות לקראת יציאה

עוד לפני הביקור הקודם שלנו בגרוזיה, מטפחת מאוקראינה הצליחה למצוא טופס להדפסה של עלון פאלון דאפא בשפה הגרוזינית.

יחד עם המטפחת הישראלית שלקחה על עצמה את ניהול הפרויקט, דאגנו גם למימון חלק מחומרי הבהרת האמת הנדרשים וגם להדפסתם. קבוצת מתרגלות עבדה ללא להוט לקפל פרחי לוטוס עם סימניות ברוסית ובסינית.

הן הכינו גם כרזות ברוסית בשביל הישיבה מול השגרירות הסינית במקום, וכן טפסים להחתמה בשפה הגרוזינית, הרוסית ובאנגלית.

בעת שהותי בצרפת קיימתי מספר שיחות עם מנהלת הפרויקט והחלטנו להכין ״תוכנית פעילויות״ לכל יום של שהותינו בגרוזיה. כך שכל שעה כמעט הייתה מתוכננת היטב: תרגול בפארק יחד עם המתרגל המקומי, לימוד, ישיבה מול שגרירות סין, פעילויות רחוב של הבהרת אמת. חלק מהמטפחות הרוסיות הכינו חומר רב להבהרת אמת לאח״מים ולמשרדי הממשלה וגם זה נלקח בחשבון בהכנת התוכנית.

מנהלת הפרויקט הודיעה לי בשמחה ששתי רקדניות רוסיות הודיעו כי יגיעו למספר ימים לטביליסי.

הייתה זו קבוצה מאתגרת, אף אחת מן המטפחות הרוסיות לא דיברה אנגלית, ורק שתי מטפחות ומטפח צעיר מישראל ידעו גם עברית וגם רוסית. למרות החשש של היעדר תקשורת, הדבר לא היווה כלל בעיה. בעיות התקשורת שצצו במהלך הפרויקט לא היו קשורות לשפות הדיבור.

קבלת ביקורת

כבר ביום הראשון הסתבר ששהותנו לא מוערכת ביותר על ידי האורחים האחרים במלון, ובצדק. שהינו שעות רבות במטבח ולעתים עזבנו אותו מבלי לדאוג לנקיונו כשכלים מלוכלכים נעזבו בכיור. חלק מהאורחים התלוננו באוזנינו, ואף בעל המלון הזכיר לנו, שלמרות היותנו קבוצה גדולה עלינו להתחשב באורחים האחרים של המלון ולנקות אחרינו.

אחד האורחים שדיבר אנגלית ועמו הייתה לי שיחה נעימה קודם לכן שאל כמה אנשים אנחנו בקבוצה. כשעניתי לשאלה הוא המשיך ואמר: אבל המטבח הוא לשירות כל האורחים נכון לא רק לקבוצה שלכם? הרגשתי מאוד לא נעים.

דיברנו על כך בקבוצה והחלטנו שמתרגלים אחראים לשמו הטוב של הדאפא ושעלינו לדאוג שלא יהיו לאורחים האחרים תלונות כלפינו. הדבר ודאי לא יוסיף למאמצים שלנו להבהיר את האמת לאותם האורחים.

אני התגוררתי עם מטפחת ומטפח ישראלים בחדר הסמוך למטבח. החדר היה קטן ובקושי היה מקום למזוודה שלי. הערתי למטפחת שכדאי שהחדר יהיה מסודר למרות הקושי, וגם הזכרתי לה שעליה להשאיר את המטבח נקי. היא טענה כנגדי שאני פונה אליה בטון של הטפה, דבר שגרם למתח בינינו. הייתי בטוחה בצדקתי.

באותו ערב, אחרי הלימוד, המטפח הצעיר שהתגורר איתנו בחדר שיתף ברוסית שהיחסים המעורערים עם אותה מטפחת, להם אני גרמתי, מפריעים לאווירה ולגוף האחד כולו.

התכוננתי להגיב ולהסביר מה שקרה. התסכלתי על הקבוצה כולה ודמיינתי לי דקות ארוכות של סיפורים על מעשה זה או אחר, התגובות של המטפחים המעורבים, הערות של מטפחים אחרים. להוסיף לכל זה דקות ארוכות יותר של תרגום לרוסית. ציטוט:

״בין אם אתה צודק או טועה, עליך לבחון את עצמך. טיפוח כרוך בסילוק החזקות אנושיות. אם אתה תמיד דוחה האשמות וביקורת, תמיד מצביע על אחרים, ותמיד סותר גינוי וביקורת של אחרים, האם זהו טיפוח? כיצד זה נחשב טיפוח? התרגלת להתמקד בהחסרות של אנשים אחרים, ולעולם אינך מתייחס ברצינות לבחינה העצמית שלך." (מתוך: לימוד הפא בעיר לוס אנג’לס, 2006)

גם אם נדמה לי שאני צודקת, הגעתי להבנה שעליי להקשיב לביקורת ולהסתכל פנימה. ודאי גם לי יש חלק במה שקורה. החלטתי לא להגיב לטענות נגדי.

כמטפחת עליי לחשוב על האחר ונזכרתי שההערות שלי נאמרו בצורה שיכלו להתפרש כהתנשאות מצדי. החלטתי שבהמשך עליי להקפיד על יתר חמלה כלפי השכנים שלי לחדר.

למחרת, מיד אחרי ארוחת הבוקר הודיעו על תחילת לימוד פא. שני המטפחים המתגוררים איתי עזבו את המטבח מבלי לסדר את השולחן ולרחוץ את הכלים בהם השתמשו, ומיהרו לחדר בו התקיים הלימוד.

תגובתי הראשונה הייתה לגשת לחדר בו למדו, להוציא אותם ולבקש שידאגו לנקיון המטבח. אך מיד נזכרתי בדברי המורה ובהחלטה שלי להתחשב באחר. אם אבייש אותה בפני כל הקבוצה, האם זה לא יגרום להחמרת הקונפליקט בינינו? הבנתי גם שאין בזה שום יתרון והתנהגותי, אם אבחר בזה, לא תהייה שונה מהתנהגות של אדם רגיל.

בינתיים הגיעו אורחים אחרים למטבח, החלטתי שחשוב יותר שהאורחים לא יקבלו עלינו דעה שלילית.

בירכתי אותם בבוקר טוב וסידרתי מיד את השולחן כך שיוכלו להתיישב לארוחה. בהמשך רחצתי את הכלים שבכיור תוך כדי שיחה נעימה עם האורחים. בתום הלימוד כשראו המטפחים שהמטבח נקי, הם הודו לי על עבודתי. המתח בינינו פג מעט.

מול שגרירות סין

הישיבה שלנו מול השגרירות עוררה שם תכונה רבה. מטפחת דוברת רוסית נגשה לשומרים הגרוזינים שבפתח השגרירות, חילקה עלונים ודיברה איתם זמן מה, והם לא הפריעו לישיבה שלנו שם. לא היה קהל רב ברחוב הצדדי בו שוכנת שגרירות סין וברגע מסוים, המטפחות הרוסיות התרחקו כדי למצוא קהל נוסף להבהרת אמת.

נשארנו שתי מטפחות דוברות עברית, אנשים עברו ולא יכולנו להסביר להם מדוע אנחנו יושבות שם אלא רק להגיש עלון. קראתי למטפחת רוסית, אך היא לא חזרה אלינו.

היססתי האם עליי להתעקש שתהייה איתנו דוברת רוסית, האם זה לא יתקבל כרצון לשלוט על המצב. החלטתי שהדבר חשוב מספיק וניגשתי לאחת המטפחות הרוסיות. נעזרתי במטפח הישראלי דובר הרוסית והצלחתי לשכנע אותה שלפחות דוברת רוסית אחת חייבת להיות איתנו, מול השגרירות.

זמן קצר לאחר שהיא הצטרפה אלינו, הגיעה מכונית משטרה ומפקד עם דרגות רציניות על הכתף ירד ממנה. המטפחת דוברת הרוסית הגישה לו עלון, הבהירה לו את האמת וסיפרה לו שבאנו מישראל לפעילות זו. השוטר קרא את העלון, שאל מספר שאלות ופנה אלינו באומרו: ״יוגה״, הרים כתפיים כלא מבין מדוע קראו לו. הוא הזכיר לנו שעלינו לשהות 20 מטר לפחות מהשגרירות, נכנס לרכב ונסע.

חוסר אחידות בקבוצה

הימים הראשונים היו שטופי שמש ומדי יום הגענו כולנו לתרגול בפארק בבוקר ולאחר מכן היו לנו פעילויות רחוב מוצלחות מאוד. הצגת התרגול יחד עם הריקודים של שתי המטפחות הרוסיות ריגשו קהל רב. היו עוברי אורח שלא זזו מהמקום כל הזמן שבו היינו בפעילות.

אך התחילו להתגלות סדקים בקבוצה. המטפחות האחראיות על הבהרת אמת לאח״מים שמנהלת הפרויקט הייתה ביניהן, חשבו שעליהן ללמוד הרבה יותר כדי להצליח בפעילות שלהן. הן החליטו לא להגיע לתרגול בפארק ולתרגל מוקדם יותר במלון. חלק מהמטפחים שרצו מאוד לנצל מקסימום זמן להחתים כמה שיותר אנשים, החליטו אף הם לא להגיע לפארק ולתרגל במלון.

הן גם ישבו ללימוד בנפרד מאיתנו, כשהערתי למנהלת הפרויקט, היא ענתה שמה שהם עושים חשוב ביותר ויש לכבד את פעילותן.

כשתרגלנו בפארק עם המתרגל המקומי, התאספו סביבנו אנשים וזו הייתה הזדמנות נדירה להבהיר להם את האמת. ילדים רבים ומבוגרים אחדים אף הצטרפו אלינו לתרגול. הייתה הרגשה של התרוממות רוח. הרגשתי את מה שהמורה מתאר בספר "ג’ואן פאלון", הרצאה שלישית:

"כל עוד תלכו לתרגל בשדות התרגול שלנו זה טוב הרבה יותר מאשר אילו טיפלו במחלות שלכם. הפא-שן שלי יושבים בעיגול ומעל שדה התרגול יש מגן שעליו יש פאלון גדול. פא-שן גדול שומר על השדה מעל המגן. השדה הזה אינו שדה רגיל והוא גם לא שדה לתרגול רגיל של צ'יגונג, הוא שדה לטיפוח-תרגול."

מדי ערב בחנתי באינטרנט מה יהיה מזג האוויר למחרת והאם נוכל לתרגל בחוץ. מנהלת הפרויקט העירה לי: "אנחנו מתרגלי הדאפא קובעים את מזג האוויר". ייתכן שהיא צודקת, חשבתי.

באותו בוקר בו החליטו על תרגול ולימוד בנפרד, מזג האוויר השתנה והמטפח הגרוזיני בא למלון ואמר שהוא יתרגל איתנו במלון.

ראיתי בזה סדק בגוף האחד. רציתי להעיר למנהלת הפרויקט ולהזכיר את דבריה "שאנחנו קובעים את מזג האוויר", אבל הרגשתי שהזמן לא מתאים. כל המטפחים באותו יום נשארו במלון, בדוחק, והאווירה הייתה כבדה מעט. אם אעיר על כך, זה יכול להעמיק את אי ההבנות. זה יכול להתפרש כאילו חשוב לי להראות את צדקתי, אז לא התעקשתי. חשבתי שבבוא הזמן אזכיר את זה כדי ללמוד כיצד לנהל נושא זה בעתיד.

הבהרת אמת לסינים

בביקור קודם במקום, גילינו שיש בטביליסי פרויקט בנייה גדול שמבוצע על ידי חברה סינית. לשם ביצועו שוהים במקום יותר מ-1,000 פועלים מסין. עוד בעת ההכנות בישראל, דאגנו לקפל פרחי לוטוס מנייר הנושאים סימניה בסינית. באמצעות סריקה אלקטרונית מפנה קוד מיוחד לאתר טואידנג, המציע לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית.

הצלחנו לגלות היכן מתגוררים מנהלי הפרויקט הסיני ובאיזו מסעדה הם סועדים ארוחת צהריים. כל הקבוצה הגיעה למסעדה עם חומר רב בסינית, כולל פרחי לוטוס עם הסימנייה המיוחדת. לא כל הסינים הסכימו לקחת את תשעת הדיונים ועלונים אחרים בסינית, אך כמעט כולם הסכימו לקבל פרח לוטוס.

בשיחה עם מנהלת הפרויקט, הזכרתי לה שלא הגענו למאות פועלי הבניין שאוכלים באתר הבנייה את ארוחת הצהריים שלהם ושמתגוררים בדירות הפזורות שכונה. מספר ימים לפני שעזבנו את טביליסי, בעת שיתוף שלאחר הלימוד של הקבוצה, העלתי את הנושא. הצעתי שלמחרת ניסע כולנו, סמוך לשעת סיום העבודה, לאתר בנייה וכשהפועלים ייצאו משם, נחלק גם להם חומר בסינית.

הועלו טענות שעשינו את המירב בנושא הבהרת אמת לסינים ושאין טעם ללכת שוב למסעדה. כשהצלחתי להסביר את הכוונה שלי, לא הייתה התלהבות מהנושא ואף אחד לא רצה להצטרף. אילו יכולתי שם לדקלם את השיר הזה, אולי היו משתכנעים.

שיר מ"הונג יין III"

"להציל את העולם"

"ספרו באופן ברור את האמת, גרשו את הרוחות הרקובות הפיצו באופן נרחב את "תשעת הדיונים", המפלגה המרושעת דועכת במחשבות נכונות, הצילו את אנשי העולם חישפו את השקרים פיתחו את המנעולים שבלב האנשים אני לא מאמין שהמצפון, כשיקראו לו, לא ישוב."

היססתי אם לעשות משהו לבדי. לאחר השיתוף ניגשה אלי מנהלת הפרויקט ואמרה, אני אבוא איתך. עניתי לה שהיא לא צריכה להרגיש חייבת ללוות אותי ושאסתדר גם בלי השפה הרוסית. היא ענתה לי: ״אני רוצה לבוא כי אני חושבת שאת צודקת ושזה חשוב מאוד״. הערכתי אותה על כך שלא ניסתה לכפות את דעתה על כל הקבוצה.

למחרת יצאנו לאתר הבנייה שהיה דומה מעט למבצר, לא ניתן היה להיכנס אליו. סמוך אליו היה מרכז קניות שהסינים בנו, אבל הוא היה ריק מאדם והעובדים בו לא היו סינים.

בינתיים הסתובבנו סביב אתר הבנייה והשארנו פרחי לוטוס עם סימניה בשפה הסינית בכל פתח של המבנה ועל ערמות המרצפות וחומרי בנייה אחרים.

כשרעשי העבודה נדמו, ידענו כי בקרוב ייצאו הפועלים, אך מה גדולה הייתה האכזבה שלנו כשראינו שמשאיות עמוסות פועלים יוצאות ישר מהאתר ולא הייתה אפשרות למפגש אתם.

בדמיוני ראיתי פתאום קבוצה של 12 מתרגלים צועקים לעבר המשאיות ״פאלון דאפא האו״, המשאיות מאיטות ואנחנו מציפים את הפועלים בחומר בסינית. אך לא סיפרתי זאת למטפחת שהייתה איתי, גם הפעם חשבתי שזה איננו מתאים ויכול לגרום לרגשי אשמה מיותרים.

חזרנו למרכז קניות כדי לעלות לאוטובוס שיחזיר אותנו למלון, היה כבר חושך וראינו פתאום אור דולק במסעדה. כשהצצנו, באחד השולחנות ראינו יותר מעשרה סינים סועדים שם. נכנסנו, התישבנו ואחרי שהמלצר הביא לנו את הארוחה שלנו, המתרגלת דוברת הרוסית נגשה לשולחן של הסינים והתחילה לחלק להם חומר ופרחים.

אחד מהם מיד אמר: ״פאלון גונג, פאלון גונג״, הם הרגישו שפאלון גונג הגיע גם לגרוזיה. הם הסכימו לקבל את החומר וכשעזבנו את המסעדה הם ברכו אותנו לשלום.

חודש לאחר ששבנו לארץ, החלטתי לדבר עם מנהלת הפרויקט ולספר לה מה שלא העליתי כשהיינו בגרוזיה, ״עלינו ללמוד כדי לעשות טוב יותר להבא״, אמרתי לה.

סיפרתי לה שלדעתי ההחלטה להפריד בלימוד ובתרגול בין המטפחות המבהירות את האמת לאח״מים לבין השאר, גרם להפרעה בקבוצה. היא הסכימה איתי.

אז גם סיפרתי לה מה ראיתי בדימיוני כשהיינו באתר הבנייה הסיני. היא ניסתה לנחם אותי באומרה, אנחנו נחזור לסינים בגרוזיה ומה שאת מתארת, לא יהיה דימיון בלבד.

תודה למורה, תודה למטפחים העמיתים.