האם אנחנו זוכרים את מה שנדרנו?

(Minghui.org)

אני מאמין שההרצאה החדשה של המאסטר בלוס אנג'לס [מה-16.10.2014] גרמה למתרגלים רבים להבין שעלינו למהר ולהציל אנשים. במיוחד, אני מאמין שלמתרגלים רבים יש תחושה של התעוררות כשקוראים את המילים של המאסטר:

"באופן כללי, זה יטופל בהתאם לנדרים שכל אדם נדר, ולא תהיה הזדמנות שנייה – בכלל לא". (הוראת הפא בוועידת הפא של החוף המערבי ב-2015).

כשקראתי את המשפט הזה, זה הלם בי באופן שלא ייאמן.

מצב הטיפוח שלי עלה וירד במשך השנים. גם עשיתי טעויות חמורות בטיפוח. על אף שפיציתי עליהן בסופו של דבר, עדיין התרשלתי בלימוד הפא ובהבהרת האמת, בייחוד לאחר שנולד לי תינוק לפני מספר שנים. רמת השין שינג שלי צנחה בהדרגה. על אף שראיתי את הסכנה, עדיין לא יכולתי להיות נחוש. לפעמים ניחמתי את עצמי בכך שעשיתי את שלושת הדברים – גם אם לא עשיתי אותם היטב, עשיתי משהו אחרי הכול. עכשיו, במבט אחורה על המחשבה הזו, אני מבין שהתייחסתי לטיפוח עם מושגים אנושיים ערמומיים, וחשבתי שאוכל "לצאת ידי חובה" בעשייה שאיננה מכל הלב.

ההרצאה החדשה של המאסטר העירה אותי. לטיפוח בתיקון הפא יש אמת מידה, וישויות חיות גם כן צריכות להגיע לקריטריון מסוים כדי להיכנס לעולם החדש. זה מוטעה להניח, עם שימוש במושגים אנושיים, שפעלתי מספיק טוב ושאוכל להגיע לשלמות כל עוד אהיה מעורב בפעילויות של אימות הפא והצלת אנשים. זה מוטעה לטפח עם מאמץ מינימלי.

דברי המאסטר על הנדרים הזכירו לי חוויה מדהימה שעברתי לפני שהתחלתי לטפח.

אמי קיבלה את הפא לפני שנים רבות. יום אחד, פתחתי את הספר שהיא קראה. זה היה "הסבר התוכן של פאלון דאפא". קראתי שאלה של מתרגל:

"איך היא היכחדות גוף ונפש (שינג שֶן ג'וּ מיֵה)?" (מ"הסבר הפא לסייעים של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון").

פתאום, האותיות "היכחדות גוף ונפש" הפכו ענקיות, והתחילו לדבר אלי. האותיות אמרו לי שנדרתי נדר, ושהמילים האחרונות בו היו "היכחדות גוף ונפש". האותיות גם אמרו לי למהר ולהצטרף לטיפוח, אחרת יהיה מאוחר מדי, ומה שאעמוד בפניו יהיה הכחדה של גוף ונפש. הייתי בהלם, תהיתי מתי נדרתי נדר שכזה? לא הבנתי.

די מהר לאחר מכן התחלתי לטפח, וגם הרדיפה החלה אז. יום אחד קראתי מאמר התנסות של מטפח צעיר באתר מינג הווי. הוא אמר שבאירוע של פרויקט ההצלה SOS Global Rescue , הוא ראה איך לפני שהגיע לעולם האנושי הוא כרע על ברכיו לפני המאסטר ונדר נדר: "כשהרשע ירדוף את הדאפא, אני אגן על הפא עם חיי ואציל את הישויות החיות. אם אכשל בקיום הנדר הזה, גופי ונשמתי יוכחדו". דמעות זלגו על פניו של המתרגל הצעיר כשהוא ראה את המחזה הזה.

ההתנסות של המתרגל הצעיר גרמה לי להיזכר במה שראיתי לפני שקבלתי את הפא. למעשה, כולנו נדרנו נדרים בפני המאסטר לפני שהגענו לכאן. הנדר הוא קדוש ורציני, ואנו חייבים להגשים אותו עם חיינו.

כל הישויות ביקום צריכות להגשים את הנדרים שלהן. אך עדיין, הקריטריון של תלמידי הדאפא יכול להיות אפילו גבוה יותר ומחמיר יותר מכל אלו של כל הישויות האחרות. איך שנגשים את הנדרים תלוי באילו נדרים נדרנו.

אם לא נצליח לקיים את ההבטחה להגשים את הנדרים שלנו, מה שיעמוד לפנינו הוא מעבר לכל דמיון. איך חיים יכולים להיכנס לעולם החדש אם חיים אלו מפירים את הבטחתם ומתייחסים לנדר המקודש שנדרו כאל משחק ילדים?

זה רציני  מאוד!

אני מאמין שמתרגלים רבים נדרו נדרים דומים. בסוף תקופת תיקון הפא, בואו ונעשה את המיטב להגשים את הנדרים שלנו ונמהר לעזור למאסטר להציל ישויות חיות.

זו הבנתי. בבקשה תקנו אותי אם יש משהו שאינו נכון.