(Minghui.org)

הסרט "קצירה מאנשים: סחר האיברים של סין" ( 25 דקות) המתעד את רצח אסירי המצפון בסין על ידי המדינה בעבור איבריהם שודר בשעת השיא ברשת SBS. סרט התעודה שודר ב-7 באפריל בתוכנית "דייט-ליין", מגזין הטלוויזיה הוותיק ביותר המשדר תוכניות אקטואליה על הנעשה בעולם.

הסרט שזכה בפרסים התמקד בתעשייה של קצירת האיברים בסין המנוהלת על-ידי המשטר, הרוצח אסירי מצפון על-פי הזמנה. בכירים במשטר פועלים כדי להסתיר את הפשע.

למחרת השידור המשיכו גופי תקשורת נוספים לדווח על הפשע ולפרסם מאמרים בנושא.

"קציר הדמים: סחר האיברים של סין"

סרט התעודה שודר בטלוויזיה ממלכתית שברשת והעלה את השאלה: "כיצד יכולות לפעול הממשלות כדי לשים קץ לסחר האיברים בסין?"

על-פי הסרט, לקיחת האיברים הבלתי חוקית הנעשית על ידי המדינה בסין היא עסק המכניס מיליארדי דולר בשנה הן לצבא והן לבתי-החולים הצבאיים שבהם מתבצע הפשע. מזה עשור מתבצעות מדי שנה בסין 10,000 השתלות איברים. המספר מפתיע בגודלו מאחר שבסין המסורת נוגדת תרומת איברים, כלומר "מישהו נרצח בעבור איבריו...אין כל דרך אחרת להסביר את מה שקורה", מסביר דייוויד מטאס, עורך דין לזכויות אדם מקנדה. עוד הסביר כי גם אם נעשה שימוש באיבריהם של נידונים למוות, מספרם עדיין אינו יכול להסביר את כמות ההשתלות הנעשות בסין וכי רק השימוש באיבריהם של אסירי מצפון ובראש ובראשונה באיבריהם של מתרגלי הפאלון גונג הנרצחים לשם כך יכול להסביר את הפער בין המספרים.

עוה"ד לזכויות אדם דיוויד מטאס והדיפלומט הקנדי לשעבר מר דיוויד קילגור אספו במשך שנים עדויות והגיעו למסקנה שהמשטר הסיני מנהל עסק המבוסס על קצירת איברים.

ספרם "קציר הדמים" שפורסם ב-2009, מציג 53 ראיות שנאספו במהלך חקירתם. בספרם State Organs: Transplant Abuse in China (איברי מדינה: שימוש לרעה בהשתלות בסין) שפורסם ב-2012, הם פרסמו מאמרים מאת שבעה רופאים שנתנו את חוות דעתם.

מתרגלי פאלון גונג מציגים את קצירת האיברים בסין לפני בניין הפרלמנט באוטווה, קנדה

בסרט הופיעו עדי ראיה, מטופל שנסע לסין להשתלת כליה ורופאים.

ליאו לי שהפיק את הסרט, שמע לראשונה על קצירת האיברים ב-2006. הוא התקשה להאמין עד שחקר את הראיות בעצמו ונכח באמיתותן. בעקבות חקירתו החליט לעשות סרט תיעודה בנושא. "אני שמח לראות את תגובתם של האוסטרלים, אמר לי" בעקבות הטוויטים שקיבל כתגובה לסרט. " צופים שראו את הסרט יספרו לקרוביהם ולחבריהם על הזוועות חסרות התקדים האלה המתרחשות בסין, ויעשו מאמצים כדי לשים להן קץ."

מר פיטר ווסטמור נשיא מועצת האזרחים הלאומית, סיפר שגם הוא פיקפק תחילה בסיפור אולם במהלך השנים השתכנע יותר ויותר באמיתותו.

מר ווסטמור מספר שהחל לערוך חקירה משלו בנושא וגילה כי קיימים אתרי אינטרנט לדוברי אנגלית המפרסמים השתלות איברים בבתי-חולים בסין. אותם אתרים טענו שהשתלת האיברים תיעשה מיידית ללא צורך בהמתנה, וכי אם תתעורר בעיה כלשהי איבר תחליפי יסופק תוך שבועיים!"