(Minghui.org)
פגשתי במתרגל עמית שהיה משותק ושרבים מהמטפחים שלחו עבורו מחשבות נכונות כדי לעזור לו. אולם במשך די הרבה זמן לא חל שיפור כלשהו במצבו.
שוחחתי עמו לעתים קרובות וגיליתי שלפני שנים רבות הוא הבטיח בחוסר זהירות הבטחה שלא הצליח לקיים. הוא הסביר שמלכתחילה לא היה צריך להבטיח אותה הבטחה, אבל הזכרתי לו שכמטפח תמיד עליו לקיים את הבטחותיו. הוא הבין את טעותו והוא ובנו פתרו בעיה בת עשרות שנים ביניהם. לאחר מכן הוא החלים מהשיתוק.
בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר אמר:
"אני אדם שלא אומר את מה שהוא לא רוצה להגיד, אבל מה שאני אומר חייב להיות אמיתי." (הרצאה שמינית)
העיקרון הנ"ל נכון בכל מקום. יתר על כן, זה לא חל רק על אנשים רגילים, אלא גם על מתרגלים. אבל כמה מטפחים עמיתים מצהירים הצהרות פרועות, או אפילו משקרים כדי להשיג את מטרותיהם. לפעמים, כאשר הם אינם יכולים לקיים את ההבטחה שהבטיחו, הם או מכחישים שאי פעם הבטיחו אותה, או מנסים למצוא שעירים לעזאזל.
ב-"שטיפה של החול" (יסודות להתקדמות במרץ 3) המאסטר לימד:
"זהו החוק של היקום: לא משנה מה ישות עושה, היא חייבת לקחת על זה אחריות."
המילים והמעשים שלנו יוצרים חומרים. אם אנו טועים, זה בסדר אם אנחנוו מתקנים זאת, אולם אין עלינו להשתמש בכך כתירוץ לשנות את ההבטחות שלנו ולנסות להיחלץ מהאחריות. יש גם מטפחים עמיתים שאינם מתייחסים להבטחות שלהם ברצינות והם משנים את דעתם על-פי שיקול דעתם. הם שוכחים שהם אחראים למה שהם אומרים לאחרים.
נראה שמקורה של קארמת המחלה אצל כמה מהמתרגלים היא מהסיבה הזאת. במקרה של המתרגל המצוין לעיל, השיתוק של המתרגל העמית קרה כתוצאה מכך שלא קיים הבטחה שהבטיח לפני שנים רבות.
8. מרפים בטיפוח
המאסטר אמר:
"למעשה, לטפח בשקט בבדידות קודרת, בלי יכולת לראות תקווה, זה הדבר הקשה מכל. כל צורת טיפוח שעושים מחייבת לעבור מבחן כזה ונתיב עם מאפיינים כאלו. רק אם מישהו יכול להתמיד ולפרוץ ברציפות קדימה זה נחשב לנחישות אמיתית. קל לדבר על זה, אך ליישם זאת כרוך בקושי עצום. זו הסיבה שאומרים שלטפח כל הזמן כאילו רק התחלת לטפח, זה לבטח יביא להשגת הדרגה האולטימטיבית שלך." (לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי")
לאחר שאדם מטפח במשך זמן מה, ייתכן שיתחיל להרפות. אחדים אינם מתרגלים במשך תקופות זמן ארוכות ואחדים אולי יבצעו את התרגיל החמישי באופן לא סדיר. אם כך, הגוף העיקרי שלהם לא יטוהר ולא יעבור תהליך של טרנספורמציה. לכן, כשקארמת מחלה תוקפת, היא יכולה להימשך במשך זמן ארוך.
יש מתרגלים שהם די עצלנים, מה שמשפיע עליהם בכל היבט של חייהם. במיוחד זה בולט בשין-שינג שלהם ובהתנהגותם, ונותן לכוחות הישנים את התירוץ לו הם זקוקים כדי להעצים את קארמת המחלה.
מתרגלת מחוץ לעיר פיתחה קארמת מחלה חמורה והייתה רתוקה למיטה. מתרגלים רבים באו לתמוך בה, אבל מצבה לא השתפר. היו שהעירו שהיא טיפחה כבר במשך 20 שנה והתקדמה ממש במרץ. יותר מכך, כדי שיהיה לה יותר זמן לעשות את שלושת הדברים, היא אפילו וויתרה על מקום עבודה משתלם.
פעם ערכתי אצלה ביקור ארוך, גיליתי שהיא הרפתה מאוד בטיפוח, כך שהיא נראתה כמו אדם רגיל. אכן, רבות מהפעילויות העיקריות שלה כללו כאלה של אנשים רגילים. היא שיחקה משחקים באינטרנט, צפתה בסרטים ובטלוויזיה והזניחה את לימוד הפא והתרגול. היא נראתה די פעילה בקרב מתרגלים עמיתים, כאילו היא מתקדמת מאוד במרץ. אולם בכל פעם שצץ קונפליקט, היא לא חיפשה פנימה, אלא פיתחה תרעומת כלפי אחרים. כשהשתתפה בפעילויות דאפא, נראה כאילו היא עושה הכול כדי לצאת ידי חובה במקום להשתמש בלבה הטהור כדי להציל אנשים.
ההתקדמות ההתחלתית שלה במרץ נעלמה, השיפור שהשיגה כששחררה את ה"אני" שלה כבר לא היה קיים, היא חדלה לחפש פנימה כדי לפתור קונפליקטים, והשמחה בהשגת הבנה עמוקה יותר של הפא נעלמה. היא פנתה לכיוון ההפוך והחלה ברדיפה אחר הנאות העולם הרגיל.
מאחר שעדיין נצמדה לדאפא, שאלתי אותה מדוע בחרה לשחק משחקי מחשב במשך חצי לילה במקום להתמקד בטיפוח. בתחילה היא ניסתה להכחיש זאת, ולבסוף הודתה בכך. אמרתי לה שזה עדיין לא מאוחר מדי להתחיל מחדש ולהתייחס לעצמה כאילו היא תלמידה חדשה. היא יכולה להתחיל בלמוד הפא ולתרגל מהתחלה, ולאט לאט היא תוכל להתגבר על קארמת המחלה. היא יכולה להתמקד מחדש בלימוד הפא ולהתחיל שוב לחפש פנימה. הזכרתי לה שאם תצליח בכך או לא, הכול תלוי בה.
9. היעדר הבנה רציונאלית של הפא
במאמר "הסבר הפא"ב"יסודות להתקדמות במרץ", המאסטר אמר לנו:
" הזנתם את השדים באופן אנושי ואפשרתם להם לנצל את פרצת הפא. בזמן המצוקה, אם אתם, כתלמידים, באמת יכולים לשמור על שלווה בלתי מעורערת או יכולים להציב את לבכם בהתאם לדרישות השונות כלפיכם ברמות השונות, זה יהיה מספיק בשביל שתעברו את המבחן. אם זה ממשיך בלי סוף, אם אין בעיות אחרות בשין-שינג או בהתנהגות, זהו בוודאי השד המרושע שמנצל את הפרצה של חוסר השליטה שלכם. ככלות הכול, מטפחים אינם אנשים רגילים. אז מדוע הצד של הטבע המקורי לא מתקן את הפא ? "
למתרגלים מסוימים היה "מזג רע". לאחר שהתחילו ללמוד פאלון גונג, כשהיו בין אנשים רגילים הם למדו לשלוט בעצמם, אבל ברגע שצץ קונפליקט בקרב מטפחים עמיתים או בני משפחה, הם נטו לשכוח לטפח. במקום זאת הם האשימו אחרים והתחילו לנטור להם טינה ובכך חיזקו את טבעם הדמוני פעם אחר פעם.
אדם צריך לטפח ולסלק את הטבע הדמוני צעד אחר צעד, עד שהוא מסולק לחלוטין. אם הטבע הדמוני של אדם שולט, הוא יתחזק יותר ויותר ובסופו של דבר, אותו אדם יאמין ש"הטבע" הזה שלו הוא אופיו המולד. הטבע הדמוני הזה יוכל להישתלט עליו לחלוטין ואז ייתכן שהמתרגל יאבד שליטה על עצמו לנוכח קונפליקט הכי קטן.
ב-"ג'ואן פאלון כרך 2" המאסטר לימד אותנו: (תרגום זמני, לא רשמי)
"זה אומר שאדם רגיל הנמצא בעולם הזה לא יכול למצוא את עצמו. ומושג כזה שולט באדם לא רק במהלך תקופת חיים אחת, אלא מאז ואילך. המושג יסולק רק כאשר קורה שינוי. בהיעדר שינוי, הוא ימשיך כל הזמן להפעיל שליטה. כאשר המושג מתחזק עוד ועוד, האני האמיתי של האדם באמת יפסיק להתקיים." ("טבע בודהא")
יש מתרגלים המתלוננים שבריאותם הגרועה היא תוצאה של תרעומת בלתי פתורה שיש להם כלפי אנשים אחרים. הם אינם מצליחים להבין שהכעס שלהם כמו גם רגשות רבים אחרים, הם המקור לקארמת המחלה שלהם. אם בכל פעם אדם יכול להתרומם ולהשתפר מתוך קונפליקט בין אישי, קארמת המחלה תתפורר לאט לאט. אם הם לא מצליחים לעשות זאת, הטבע הדמוני שלהם רק יתגבר במשך הזמן וייצור תסמיני מחלה, כפי שזה עובד עם אנשים רגילים.
10. חובות שקשה לפתור מחיים קודמים
יש מתרגלים בעלי חוב לאנשים אחרים מהחיים הקודמים. אולם המאסטר יכול ליישב את החוב - ולא משנה מהו.
ב-"הונג ין 2" המאסטר אמר: (תרגום זמני, לא רשמי)
"אם לתלמידים יש שפע של מחשבות נכונות, למאסטר יש הכוח להפוך את הגאות" ("הקשר שבין המורה לתלמיד")
אבל נראה שהרמה הזאת תדרוש מהמתרגל לטפח אותו סוג של חמלה היכולה לגעת בלבה של הישות לה הוא חייב את החוב. המידה שהוא יצליח לגעת בלבה של הישות הזאת, זו המידה בה המאסטר יכול לעזור לפתור את הבעיה.
במילים אחרות, אם אדם לא מצליח לטפח קדימה במרץ, הוא אינו יכול לסמוך על המאסטר שיטפל בכל דבר. כתוצאה מכך, ייתכן שאדם זה יפתח קארמת מחלה.
המשך יבוא....