[חגיגות יום הפאלון דאפא העולמי] התמודדות עם פיטורים לפני ואחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא

(Minghui.org)

עבדתי כרואת חשבון כמעט 15 שנה במיזם של המדינה ועברתי שני סיבובים של פיטורים – אחד לפני שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, ואחד אחרי.

בגל הפיטורים הראשון נלחמתי לשמור על עבודתי על חשבון אחרים. ואז, תוך כמה חודשים קצרים, הדאפא שינה אותי. כשגל הפיטורים השני הכה, הייתי מסוגלת לתת לדברים לקרות באופן טבעי ושיפרתי את עצמי תוך כדי התהליך.

נלחמת לשמור על משרתי

כדי לשמור על עבודתי במשך הפיטורים ב1994, התחנפתי לכל הממונים עליי והשתמשתי בקשרים שלי. לא רק שהצלחתי לשמור את משרתי, אפילו קיבלתי העלאה. עמיתיי לעבודה נעשו זהירים יותר לידי ונראה שהם מכבדים אותי יותר – הייתי מרוצה מאוד.

לא עלה בדעתי לחשוב איך מרגישה רואת החשבון הוותיקה שפוטרה מעבודתה. הכול נראה הוגן למדיי בעיניי - רק מי שמתאים ישרוד.

האחריות שלי הוכפלה לאחר הפיטורים. הייתי ממונה על ניהול החשבונות ועל העברות המזומנים. לא עמדתי בפיתוי של הכסף וניצלתי את מעמדי לשם תועלת כלכלית.

אך בריאותי התדרדרה במהירות. אובחנתי כחולת צהבת Bוסבלתי מאנורקסיה, בעיות בבטן ומחלות גניקולוגיות. עורי היה כהה ועמום, וסבלתי לעתים קרובות מסחרחורת ובחילה. הייתי חלשה כל כך שלפעמים זה היה ממש קשה לקום בבוקר כדי ללכת לעבודה.

פאלון דאפא שינה אותי

לאחר שנתיים היו תקנות חדשות שדרשו לפחות רואה חשבון אחד וגזבר אחד בכל תכנית. שכרו בחורה צעירה בשם לין לתפקיד רואת החשבון החדשה.

לין רק סיימה את לימודי הקולג' והייתה אדיבה וחרוצה. זמן קצר לאחר שהתחילה לעבוד, היא לקחה על עצמה אחריויות רבות. הקציתי לה את המטלות המעייפות ביותר, אך היא תמיד הייתה שמחה ולא התלוננה אף פעם. בזמנה הפנוי היא ניקתה את המשרד מבלי שמישהו ביקש ממנה לעשות זאת.

כשראיתי שלין תמיד כל כך אנרגטית, תהיתי אם היא מתרגלת איזושהי שיטה. יום אחד שאלתי אותה, "לין, האם את מתרגלת בבוקר?" היא חייכה ואמרה, "אני מתרגלת פאלון דאפא".

ביקשתי ממנה להראות לי, אז היא לימדה אותי את התרגיל הראשון. מייד חשתי בהבדל. למעשה, אף פעם לא חשתי טוב כל כך. בעזרת לין התחלתי לתרגל פאלון דאפא. זה היה במאי של שנת 1998 והייתי בת ארבעים.

התחלתי לקרוא את "ג'ואן פאלון", הטקסט העיקרי של פאלון דאפא, ועקרונות הדאפא שכנעו אותי. כשנתתי לעקרונות של אמת, חמלה, סובלנות, להדריך את פעולותיי ותרגלתי את התרגילים בנחישות, המחלות שלי נעלמו לפני ששמתי לב לכך. הייתי מלאת אנרגיה, אכלתי טוב וישנתי טוב. זה נפלא כל כך להיות בריאה.

מאוחר יותר הצטרפתי לקבוצה שתרגלה יחד, ולמדתי דרך שיחות עם מתרגלים אחרים שלכולם יש חוויות דומות. פשוט הלכנו על פי עקרונות הפא, תרגלנו את התרגילים, ושמנו לב לשינויים הדרמטיים שחלו בגופנו. כולנו היינו מלאי הוקרה על בריאותנו המחודשת כי ידענו כמה קשה היה להשיג את זה – זה לא משהו שאפשר לקנות בכסף.

המאסטר אמר,

"אז מדוע אנחנו יכולים לתת את זה לכולכם ללא תנאי? זה משום שאתם רוצים להיות מטפחים. לא ניתן לקנות את הלב הזה בשום סכום של כסף. רק כשטבע הבודהא מתגלה אנחנו יכולים לעשות את זה." (ג'ואן פאלון")

לזרום עם המהלך הדברים הטבעי

הסיבוב השני של הפיטורים הוכרז כמה חודשים לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא. נאמר ללין ולי שרק אחת מאיתנו תישאר.

המאסטר אמר,

"בימינו, אם זה בחברה ממשלתית או בעסקים אחרים בארצנו, קונפליקטים בין אנשים הפכו יחידים במינם. בארצות אחרות ובמהלך ההיסטוריה התופעה הזו מעולם לא קרתה. עקב כך קונפליקטים לגבי אינטרסים אישיים מופיעים בצורה חמורה במיוחד, ואנשים מנהלים תככים ומאבקים ומתחרים על מעט רווח אישי. המחשבה שיש להם והתחבולות שהם משתמשים בהן רעות מאוד. אפילו להיות אדם טוב זה קשה." ("ג'ואן פאלון")

זה כל כך נכון, במחלקות אחרות אנשים נלחמים ורוקמים מזימות אחד נגד השני כדי לשמור על מקום עבודתם, בדיוק כמו שהייתי עושה לפני כן. אך לא הפעם, כי עכשיו אני מתרגלת של דאפא.

ההנהלה חשבה שזה מוזר שלין ואני היינו שלוות כל כך. הממונה שאל אותי בשיחה פרטית איך אני מרגישה לגבי הפיטורים. אמרתי לו, "לין ואני מתרגלות של פאלון דאפא. המאסטר לימד אותנו להיות אנשים טובים ותמיד להתחשב באחרים קודם. בבקשה תעשה את החלטתך בהתבסס על צרכי החברה."

הממונה אמר, "באמת? מה דעתך לחשוב על זה ולתת לי תשובה מחר. "כשהוא בא אליי שוב כמה ימים לאחר מכן, אמרתי לו, "תודה שניסית לעזור. לא התבדחתי בפעם הקודמת. אל תדאג לי, בבקשה".

שבוע לאחר מכן פוטרתי. עמיתיי לעבודה לא יכלו להאמין. אחד מהם שאל אותי, "מה קורה פה? אל תגידי לי שהפסדת ל"מתחילה"? יש לך כל כך הרבה קשרים ויכולת להציל את משרתך רק על ידי כמה שיחות טלפון". גם עמית אחר חשב שזה מוזר.

אמרתי להם, "גם לין וגם אני מתרגלות של פאלון דאפא. לא נריב לשם רווח אישי. כבר אינני האדם שהייתי". עמיתיי נראו מבולבלים.

יום העבודה האחרון

התכוננתי נפשית לפיטורים. ידעתי שיהיו מצוקות רבות ומבחנים בטיפוח ושזהו אחד מהם. הייתי רגועה מאד וחשבתי לעצמי: "אעבור את המבחן הזה".

אך ביומי האחרון בעבודה השתלטו עליי רגש מוזר של בדידות ותחושת הפסד והשפלה. לא רציתי לראות או לדבר עם אף אחד – לא רציתי לראות הזדהות בעיניהם של עמיתיי לעבודה.

כשניסיתי לחמוק החוצה בזמן ארוחת הצהריים, עמיתה לעבודה עצרה אותי במסדרון, "אהה! את פשוט מתכוונת לעזוב בצורה כזאת? אני מצטערת בשבילך".

בדיוק כמו שהמאסטר אמר, "אם זה לא מפריע לו בלב זה לא נחשב, או שזה חסר תועלת ולא יכול לגרום לו להשתפר." ("ג'ואן פאלון")

המילים שלה ריסקו אותי. ניסיתי לומר משהו אך לא יכולתי אפילו לשמוע את עצמי. "תני לי לעזור לך עם התיקים שלך. אלווה אותך החוצה". "לא, אני מסתדרת. אל תדאגי לי. אני בסדר". היא יכלה לראות שאני על סף בכי, אז היא עצרה. עזבתי במהירות מבלי לומר אפילו שלום.

כשיצאתי החוצה, לא יכולתי יותר להחזיק את דמעותיי. עבדתי בתכנית הזו כמעט 15 שנים וזה הפך לחלק כה גדול מחיי. היה עצוב לחשוב שלא אחזור לשם מחר.

ואז זה היכה בי: "מדוע אני בוכה? האם זה אינו רק מבחן?" זה היה מבחן שלא ציפיתי לו - מבחן של החזקות רגשיות. כמתרגלת, אני צריכה לקחת את זה בקלילות. הסתכלתי לשמים ואמרתי, "סליחה מאסטר. אפעל טוב יותר". ברגע שאמרתי זאת, הרגשתי קלה, כאילו שמשא כבד הורד ממני. הלכתי הביתה כאילו דבר לא קרה.

סוף טוב

כמה חודשים לאחר מכן התקשר אליי מנהל מתכנית אחרת והציע לי עבודה כרואת חשבון. הוא אמר שהאדם הקודם זייף חשבונות ופוטר. קיבלתי את ההצעה בשמחה.

במחשבה אחורה, אני מלאת הערכה לדאפא ולמאסטר. על אף שתרגלתי פאלון דאפא רק כמה חודשים לפני הסיבוב השני של הפיטורים, עקרונות הפא העמוקים באמת שינו אותי לאדם טוב ומתחשב. אני מאמינה שזו הייתה ברכה מהדאפא שקיבלתי עבודה חדשה מהר כל כך.