(Minghui.org)

להתעקש על כך שאני צודק זה להפגין את ההחזקה ל"עצמי". מאז שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא לפני 18 שנים, רק לעתים נדירות נכנסתי לקונפליקטים עם אחרים, כך שאף פעם לא הבנתי שקיימת אצלי החזקה כזו – עד לאחרונה.

נתתי למתרגלת צעירה 100 יואן כדי שתקנה לי כרטיס טלפון. אני זוכרת שנתתי לה את הכסף אך אינני זוכרת שהיא נתנה לי את הכרטיס. לאחר שחיפשתי בארנקי את הכרטיס ולא מצאתי, הייתי בטוחה שהיא שכחה, כי היא שוכחת דברים לעתים קרובות.

כשנפגשנו שוב בקבוצת לימוד הפא, לפני כולם, ביקשתי ממנה את כרטיס הטלפון. היא השיבה שהיא כבר נתנה לי אותו כשקבלה את הכסף. התעקשתי שאינני טועה כי יש לי זיכרון טוב. חזרתי כמה פעמים על זה שהיא הרבה פעמים שוכחת דברים. המתרגלת הצעירה התרגזה מאוד, ומיד נתנה כמה דוגמאות להוכיח שגם לי יש זיכרון קצר. התרגזתי והתחלתי להתווכח איתה. במהרה הוויכוח שלנו הפך לריב אמיתי. שתינו כעסנו כל כך עד שקבוצת לימוד הפא התפזרה.

אחת המתרגלות אמרה לי: "את טועה! יש לך החזקה גדולה מדי לעצמך". בדרכי הביתה, מתרגלת אחרת המשיכה לדבר איתי על ההחזקה ל"עצמי".

לקח לי זמן מה להירגע ולראות את הבעיה הבסיסית. התעקשתי להוכיח שהיא טועה ושאני צודקת, בשעה שהיה עליי להסתכל פנימה. ככל שהתעקשתי יותר, כך היא התנגדה יותר ונלחמה בחזרה. המאסטר סידר הזדמנות לעזור לי לסלק את מנטליות המאבק ואת ההחזקה ל"עצמי". לא רק שנכשלתי במבחן, ההתנהגות שלי גם הפריעה ללימוד הפא הקבוצתי.

מיד לאחר שהבנתי זאת, הרגשתי משהו בכיס שלי. זה היה הכרטיס שאבד. באמת מההתחלה טעיתי! זה היה מביך כל כך שייחלתי לא לראות שוב את המתרגלת הצעירה.

באמצעות המקרה הזה זיהיתי את ההחזקה שלי ל"עצמי", את מנטליות המאבק, ואת כאב ההשפלה לאחר שמצאתי את הכרטיס – מה ששיקף לי את ההחזקה שלי למוניטין. אני אסלק את כל אלה כך שנוכל לשתף פעולה טוב יותר כך שנוכל לעזור למאסטר בזמן תיקון הפא.