(Minghui.org)

לפני כמה שנים קודמתי למשרתי הנוכחית כמנהל תכנון בחברה שלי, והועברתי למחלקת השיווק בעיר המרכזית. במחלקה עבדו כשני תריסרי עובדים, וחלקם היו גברים צעירים שלא חשתי נוח במחיצתם. כדי להיראות "גזעיים" הם לבשו בגדים מוזרים וההתנהגות והדיבור שלהם היו גסים ובוטים. באותו זמן, המחשבה היחידה שלי עליהם הייתה שהם אינם שווים את תשומת לבי.

ההחזקה העקשנית שלי

לחברה בה עבדתי היו דרישות גבוהות והם העסיקו רק אנשים עם תארים מהאוניברסיטה. תהיתי איך הגברים הצעירים המוזרים האלה נמצאו מתאימים לעבודה הזאת, ואם יש להם בכלל תארים אקדמיים. פקפקתי גם אם הם יוכלו למלא את דרישות התפקיד. עקב המנטליות שלי לשיפוט, נוצרה בינינו מחיצה בלתי נראית. נטיתי להתעלם מהם, וקיוויתי שהם ישמרו ממני מרחק.

בסביבה המשפחתית שלי גדלו אותי להיות "ילד טוב", שתמיד צריך לנסות להיות ראוי. כשהתבגרתי, לא אהבתי אנשים שלא למדו או שהיו בעלי נימוסים רעים. הרגשתי שהגברים הצעירים האלה לא התייחסו לעבודה שלהם ברצינות ותמיד התבדחו בבוטות. בחורף, הם היו רועדים מקור במקטורנים המסוגננים והדקים שלהם. לא יכולתי לסבול את המראה שלהם.

מאחר שאני מתרגל, ידעתי שזה לא במקרה שאנחנו עובדים ביחד, אבל בפועל הייתי מתרגז ברגע שראיתי אותם. רציתי רק להתחמק מהם ואפילו לא רציתי לשוחח איתם על הפאלון דאפא ועל הרדיפה. ידעתי שהלך המחשבה שלי אינו נכון, אבל פשוט לא יכולתי להיפטר מהסלידה כלפיהם. הרגשתי שהמנטליות הזאת שלי לזלזל בהם הייתה כמו הר ענק שקשה לי מדי להתגבר עליו.

שחרור ההחזקה שלי והבנה שיש לי יחסים קארמתיים עם עמיתיי לעבודה

פעם אחת היה לי חשק פתאום לסדר ולעדכן קבצים של המנהל הקודם, שהיו עדיין במחשב. כשפתחתי אחד התיקים, ראיתי תמונות של המנהל הקודם עם עמיתיי לעבודה, כשהם לבושים בבגדים מסורתיים. הגברים הצעירים האלה לבשו תלבושות וכתרים של קיסרים משושלות שונות כשהם עומדים בחזית ארמון מלכותי. הם נראו מלכותיים מאוד, רציניים וחמורי סבר. הם נראו לגמרי שונים ממראם השגרתי.

התרגשתי והבנתי לפתע שהם היו באמת מלכים בתקופות היסטוריות שונות. נזכרתי בקטע פא שהמאסטר לימד, שבו הזכיר שמלכים רבים משושלות עתיקות התגלגלו מחדש בסין. הייתי כל כך מזועזע, שההר הענקי, שיצרתי באמצעות מנטליות הזלזול שלי, התפורר כהרף עין.

הרגשתי רע ביותר כשהבנתי שהייתי לכוד בהלך מחשבה של אדם רגיל במשך זמן כה רב ואפשרתי לאשליות של העולם הזה לרמות אותי. הרגשתי שחסרות לי חמלה וחכמה שצריכות להיות לתלמיד דאפא ושאכזבתי אותם. ידעתי שכנראה יש לי יחסים קארמתיים איתם והרגשתי בר מזל רב שנפגשנו שוב בחיים האלה. כעת יש לי ההזדמנות לעזור להציל אותם.

ברגע שהחמלה צמחה בי, המחיצה הבלתי נראית נעלמה

הייתי נחוש להתייחס אליהם היטב ולהוקיר אותם. הרגשה עמוקה של התחשבות כנה באחרים התעוררה בלבי, ולא יכולתי לעצור את דמעותיי.

כשעמיתיי הגיעו לעבודה ביום המחרת, בירכתי אותם לשלום בחיוך והם החזירו לי באותו אופן. המחיצה הבלתי נראית בינינו נעלמה.

הבחנתי, שכשהמחשבות שלי לגביהם השתנו, גם הם השתנו. יכולתי לראות שהם מלאי חיים ומרץ. הבנתי אז שכשבדקתי את עבודתם בעבר חשבתי שהם עשו אותה כלאחר יד רק משום שהייתה לי דעה קדומה עליהם.

אחד מהם היה אחראי לשיווק באזורי הפרברים. הבחנתי שהוא יצירתי ביותר ושיש לו יחסים מצוינים עם הלקוחות שלו. כששוחחנו, נודע לי גם שהוא מכבד את הוריו ומטפל בהם.

צעיר נוסף כיסה את כל אזור הדאון-טאון והיו לו גם כן יחסים מצוינים עם הלקוחות שלו. הלקוחות שלו שיבחו אותו בפניי וסיפרו לי שהוא עובד לעתים קרובות עד מאוחר ואפילו בא לחנות שלהם לעזור להם.

אחד העובדים הצעירים היה אחראי על לקוחות סופרמרקט גדול. הלקוחות האלה היו קשים ותובעניים והיה עליו לנסוע שוב ושוב לחנויות כדי להשביע את רצונותיהם. זה היה קשה מאוד, אבל הוא אף פעם לא התרעם. הוא נותר אופטימי ושמח בלב.

כולם הסכימו לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס)

כששחררתי וסילקתי את ההחזקה לזלזל בהם, הבחנתי שלכל אחד מהם היו תכונות טובות מאוד.

כשהייתה לי ההזדמנות, הסברתי להם את העובדות לגבי הפאלון גונג והרדיפה והצעתי להם לפרוש מהמק"ס וארגוניה. הם כולם הסכימו לכך.

כל דבר שמתרגלים נתקלים בו הוא למען השיפור וההתקדמות שלנו

פעמים רבות הרהרתי על מה שחוויתי בהתנסות זאת, והגעתי להבנה שכל דבר שבו אנו נתקלים הוא מתוכנן מראש. שום דבר אינו מקרי. אם האנשים הצעירים האלה לא היו מתנהגים בבוטות, אלא היו מתאימים עצמם ל"טעם" שלי, איך הייתה נחשפת המנטליות שלי לזלזל באחרים?

כשאנחנו נוגעים במושגים שעוצבו לפני זמן ארוך – שאנחנו חושבים שהם חלק מהטבע שלנו – זוהי הזדמנות עבורנו לשחרר ולסלק אותם. אם נוכל לבחון כל מצב מנקודת מבט של הטיפוח, נוכל להתקדם ביציבות ולראות שיפור משמעותי.

אני אסיר תודה מאוד לכל דבר שהמאסטר תכנן עבורי. כמו כן אני אסיר תודה מאוד לכל האנשים סביבי שסיפקו לי הזדמנויות להשתפר. גיליתי שאחרי ששחררתי את המנטליות שלי לזלזל באחרים, אני יכול להתחשב באמת בכל אחד עם לב מלא חמלה.

לפעמים, אחרי שאנחנו חושבים שסילקנו החזקה, היא עלולה להתעורר שוב. ברגע שאני מבחין במנטליות הזאת צצה שוב על פני השטח, אני מצליח לסלק אותה במהירות.