(Minghui.org)

אני מתרגלת פאלון דאפא הגרה בשנה האחרונה באזור ניו יורק. אני משתתפת גם בקידום ה"שן יון".

אחרי שקראתי מאמר בשם "קידום השן יון עם מחשבות נכונות" שנכתב על ידי מתרגלת עמיתה, התביישתי בעצמי. המאמר דיבר על מתרגלים עמיתים הרוכשים כרטיסים לעצמם במקום לשמור את המקומות עבור אנשים הצריכים להינצל. הוא נגע גם בנושא של מספר מתאמים המרגישים מרוצים מעצמם משום שהצליחו למלא מספר מושבים גדול, במקום שיתמקדו בשיפור שלהם בטיפוח.

רכשתי כבר לעצמי מושב מראש. מה עלי לעשות כעת?

לפתע נזכרתי בחברה שפגשתי לפני זמן קצר. התיידדנו אחרי שרכשה כרטיס לקונצרט של התזמורת הסימפונית של ה"שן יון". היא מהפיליפינים ואישה נדיבת לב ובעלת לב חם. שמרנו על קשר.

היא סיפרה לי כמה נהנתה מהקונצרט. מאוחר יותר, כשהצגתי בפניה את ה"Shen Yun Performing Arts", היא אמרה שהיא חוסכת כסף כדי לנסוע לפיליפינים לבקר את משפחתה. חשבתי שעלי לתת לה הזדמנות לראות את המופע.

שלחתי לה הודעת טקסט שקניתי לה כרטיס ל"שן יון". אמרתי לה שאצטער בשבילה אם היא תחמיץ את ההזדמנות לראות מופע נפלא כל כך.

היא ענתה לי: "האם את מכירה את הסיפור "מתנות המגים" של או הנרי? האם תוכלי לעזור לי לרכוש עוד כרטיס? זו תהיה המתנה שלי עבורך, וכך נוכל ללכת ביחד לראות את המופע וזה יהיה משמעותי יותר בדרך כזאת".

הכרטיס שרכשתי היה למופע של ה-11 בינואר.

היא סימסה לי שוב: "כמה מדהים! את יודעת שיום הולדתי חל ב-12 בינואר?"

זמן קצר לאחר מכן היא שלחה לי חדשות נהדרות: במשך כמעט שנה היא הגישה בקשה להתקבל לעבודה בסופי שבוע, וסוף סוף היא זכתה במשרה. היא בקושי יכלה להאמין למזלה הטוב.

תודה רבה לך, מאסטר רב החסד!

תודה רבה למתרגלת העמיתה שכתבה את המאמר שמוזכר למעלה והזכירה לי ממש בזמן.