נחישות בתרגול תרגילי הדאפא

(Minghui.org)

אני מתרגלת פאלון דאפא בת 78. מאז 1997 אני קמה כל בוקר ב-04:00 ומתרגלת את התרגילים. אם מסיבה כלשהי אינני יכולה להשלים את התרגילים במלואם, אני משלימה אותם באותו יום ללא החסרה. אפילו כשהרדיפה השתוללה במלוא עוזה תרגלתי את התרגילים כל יום.

המאסטר אמר:

"אמרתי שרמת הגונג של האדם גבוהה כרמת השין-שינג שלו." ("ג'ואן פאלון", הרצאה שלישית)

כמו גם:

"אם אתם רוצים להגביר את הגונג בלי להדגיש את טיפוח השין-שינג, הגונג שלכם לא יגדל כלל וכלל." ("ג'ואן פאלון", הרצאה ראשונה)

אני מתייחסת לתרגול כתהליך טיפוח של הלב שלי. איך לשמור על מצב מחשבה של חמלה, סובלנות ורוגע במהלך התרגילים שלי? לעתים קרובות אני לומדת ומשננת את ג'ואן פאלון", את "יסודות להתקדמות במרץ" ואת "דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון". הספרים האלה מספקים לי לביצוע התרגילים. כמו כן, אני מייחסת חשיבות לשליחת מחשבות נכונות, כדי לפורר אלמנטים שונים העלולים להפריע לי בתרגול.

אני שומרת על מחשבה בהירה במהלך כל תרגיל. אני מתייחסת לקושי שלי או לכאב כמבחנים ומשפרת את השין-שינג שלי באמצעות המבחנים האלה. לדוגמה, כאשר התחלתי לראשונה לתרגל את המדיטציה בישיבה עם שתי רגליים מצולבות, שרירי הרגליים שלי חשו בכאב בלתי נסבל, כאילו משכו אותם החוצה עם קרסים. הייתי שטופת זיעה, אבל נשאתי את הכאב וסירבתי לזוז. אחרי 6 חודשים עברתי את המבחן הזה והתחלתי לחוש בנוח וברגיעה כאילו ישבתי בתוך קליפת ביצה.

במהלך התרגילים, צריך להיות לנו מחשבה רגועה ולא צריך לחשוב על שום דבר. אין עלינו להיות עם רדיפה כלשהי להשיג עוצמת אנרגיה או יכולות על טבעיות. במהלך התרגול אני מסלקת כל רעיון אנוכי ושיקולים אישיים ואני שומרת על מחשבה צלולה ובהירה.

אף על-פי שאיננו נדרשים לתנועות זהות בשלמותן. מלאתי אחר הוראות התרגילים בקפדנות, מפני שזו הדרך היחידה לאפשר למנגנון שהמאסטר הכניס לתוכנו לפעול בצורה חלקה. פעמים רבות בעבר המאסטר תיקן בעצמו את תנועות התרגילים של המתרגלים. כל קבוצת לימוד הפא שלנו צופה ביחד, איך המורה מלמד תרגול בווידיאו ולאחר מכן אנחנו מתקנים זה את תנועותיו של זה. אנחנו עושים זאת במשך שנים.

זכיתי לתועלת רבה מהתמדתי בתרגול, באמצעות שיפור השין-שינג והטבע המולד שלי. זה אפשר לי להתנגד להפרעות מהרוע. יום אחד לפני כמה שנים, נפלתי לפתע לרצפה. היד והרגל השמאליים שלי לא יכלו לזוז. לא יכולתי לבטא מילים בבהירות. היו לי תסמינים של שבץ. אבל למחרת, יכולתי לנוע ואחרי חמישה ימים יכולתי גם לרכוב על אופניים. מאותו זמן של התקרית, נהגתי מדי יום לרכוב על האופניים שלי כדי להבהיר את האמת. לרכוב על האופניים שלי זה כל כך קל, כאילו מישהו דוחף אותי מאחור. אני מלאת אנרגיה, אוכלת וישנה היטב ואני חיה ללא שום תסמינים של מישהו שסבל בעבר משבץ.

בני משפחתי שינו את השקפתם על הפאלון גונג, אחרי שהיו עדים לתועלת הרבה שקיבלתי מהטיפוח שלי. בעלי החל גם הוא לטפח וזכה לתועלת רבה. מחלת הלב שלו נעלמה. הוא נראה הרבה יותר צעיר מאנשים בגילו. למרות שהוא בשנות השמונים שלו, גופו חש קל מאוד והוא צועד במהירות.

כל מה שכתבתי היא ההבנה המוגבלת שלי. אנא הרגישו חופשיים לציין כל דבר שאינו נכון.

הא-שי!