(Minghui.org)

בשנה השנייה של "תקופת ג'ן גואן" [תקופת שלטונו של הקיסר טאי-דזונג] בשושלת טאנג. פרצה מגפת ארבה בסמוך לעיר הבירה צ'אנג אן. כשהקיסר טאי-דזונג בדק את צמיחת היבול בגנים הקיסריים, הוא הבחין בארבה, הרים כמה מהם ואמר: "האנשים חיים מהיבולים, אבל אתם מכלים אותם כדי להזיק לאנשים. אם האנשים ביצעו חטא כלשהו, אני האחראי לכך. אם אתם מבינים זאת, אז תפסיקו להזיק להמוני העם. במקום זאת אכלו את איבריי הפנימיים". במילים אלו, הוא התכוון לבלוע את הארבה. כאשר פקידי חצר המלוכה ראו זאת הם הפצירו בו מיד: "בבקשה אל תעשה זאת, אתה עלול לחלות". הקיסר טאיזונג אמר: "קיוויתי שהאסון יופנה אליי, מדוע שאחשוש לחלות?" והוא בלע את הארבה. מאותו יום ואילך, בכל תקופת שלטונו, לא הייתה עוד מגפת ארבה.

唐太宗李世民הקיסר טאיזונג (נולד בשם לי שי-מין)

באוגוסט של אותה שנה, הקיסר טאיזונג הגיע לבית המשפט כדי לעיין במקרים של חוסר צדק שמהם סבלו האזרחים. מכיוון שלא היה שום מקרה רציני הזקוק לטיפול באותה עת, הקיסר טאי-דזונג החליט להתגורר בארמון המערבי. פקידי חצר המלוכה הציגו בפניו מזכר: "לפי הפרוטוקולים, הקיסר יכול להתגורר בקיץ בבית יבש וקריר באזור החוף. נכון לעכשיו, חום הקיץ עדיין ניכר ועונת הסתיו הלחה כבר הגיעה. יסודות הארמון נמוכים ולכן לח מאוד בארמון. אנו מבקשים ביראת כבוד מהוד מלכותו להוציא צו מלכותי לבנות בית להוד מלכותו באזור החוף, להתגורר בו בקיץ".

הקיסר טאי-דזונג השיב בכתב: "אכן יש לי בעיה בריאותית, וכשקר ורטוב אני סובל מכאבים במפרקים. זה נכון שלא כדאי לי לחיות בארמון שמיקומו נמוך והוא מלא לחות. אך אם אסכים להצעתכם זה יעלה כסף רב. בעבר, כשהקיסר וון משושלת האן עמד לבנות פבילון על שם הקיסרית לוּ הוא חשב שזה יעלה הוֹן השווה לכלכלתם של כעשרה בתי אב. לכן הוא לא הוציא את התוכנית אל הפועל. המוסריות שלי לא יכולה להשתוות לזו של הקיסר וון משושלת האן, וזה גם יהיה בניגוד לעקרון המצהיר כי "קיסר צריך לדאוג לעמו כמו הורה". לכן הוא הוציא צו האוסר על פקידי חצר המלוכה להורות על בניית בית קיץ עבורו.

בשנה החמישית בתקופת "ג'ן גואן", מחלקת הפרוטוקול הציגה לקיסר מזכר בו כתוב כי בקרוב מגיע זמנו של יורש העצר לעבור את טקס הבגרות, והתאריך המתאים ביותר הוא חודש פברואר בלוח השנה הירחי. הם מבקשים מהקיסר להוציא צו להגדיל את מספר החיילים שישמשו כשומרי כבוד באירוע. הקיסר טאי-דזונג השיב: "זוהי העונה העמוסה ביותר בחקלאות והצעתכם עלולה לפגוע בעבודת החקלאות". הוא הוציא צו לדחות את הטקס לאוקטובר.

בתגובה, הציג שיו יו, מורהו של יורש העצר, בפני הקיסר מזכר המציין כי לפי העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי בתיאורית היין ויאנג, חודש פברואר הוא המתאים ביותר לעריכת טקס הבגרות. הקיסר טאי-דזונג אמר: "בעשיית דברים אינני דבק בנוקשות בתיאוריית היין  ויאנג. אם אדם עושה כל דבר לפי תיאורית היין ויאנג, אז לא יהיה לו אכפת כל כך מהיגיון ויושרה. כיצד אנו יכולים לרדוף רק אחרי מזל טוב לעצמנו ולבקש ברכות מהשמים? אם אדם נוהג במוסריות, באופן טבעי הוא יבורך במזל טוב. בנוסף, גורלו של אדם תלוי באדם עצמו. כיצד הוא יכול רק להסתמך על יין ויאנג? עונת החקלאות חשובה מאוד ואסור לסכן אותה". והוא דחה את הצעתו של שיו יו.