(Minghui.org)

התנסות מהוועידה האינטרנטית השלוש-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

בשנת 1996 החלה אשתי להתעניין בתרגול של שיטת הפאלון דאפא (הנקראת גם פאלון גונג). בגלל שהיו לה בעיות ראייה, היא ביקשה ממני להקריא לה את ספרי השיטה. היא ביקשה ממני ללכת איתה לסדנה כיוון שהיא רצתה ללמוד את התרגילים. הייתי עֵד לתהליך השיפור בבריאותה ובמצב רוחה. נרגש לגלות כמה פאלון דאפא מדהימה, גם אני התחלתי לתרגל.

אחרי תחילת הרדיפה ביולי 1999 נלקחתי למאסר שנמשך שבועיים. גם אשתי נעצרה למשך 100 ימים. החיים שלנו התהפכו לגמרי. תחת הלחץ הכבד, חתמתי על "הצהרת ערבות" שבה הצהרתי שאני אפסיק לתרגל את הפאלון דאפא, ורק אז הרשתה לי המשטרה לחזור הביתה.

אולצתי להפקיד ערבות, מקום עבודתי גייס כמה אנשים להשגיח עליי 24/7, וחוייבתי בתשלום כופר כדי להשתחרר. הכריחו אותי לקרוא חומר שהשמיץ את הפאלון דאפא. נעשיתי מבולבל מקריאת החומר הנ"ל וסטיתי לחלוטין מנתיב הטיפוח שלי. בהתחלה אולצתי להפסיק לתרגל, אבל בסוף הייתה זו ההחלטה שלי להפסיק לתרגל.

על סף המוות

מאסטר לי הונג ג'י (מייסד הפאלון גונג) אמר:

"אם אינך נוהג לפי הדרישות של הפא, אינך מטפח של הפאלון דאפא שלנו. כיוון שאתה רוצה להיות אדם רגיל, גופך יחזור לרמת האנשים הרגילים והדברים הרעים יוחזרו אליך." ("ג'ואן פאלון")

אחרי שהפסקתי לתרגל, פיתחתי כל מיני מחלות. במשך 13 שנים הוצאתי אלפי יואן על תרופות וטיפולים רפואיים. חלק מהטיפולים עלו עשרים אלף יואן לשנה (בסביבות 3000 דולר אמריקאי). ניסיתי כל מיני צמחי מרפא ותוספי תזונה, אבל בריאותי המשיכה להתדרדר.

נעשיתי מדוכא, חיי נראו חסרי תקווה. ניסיתי לבדר את עצמי על ידי צפייה בטלוויזיה ונגינה על ארהו (כלי מיתר הנקרא גם כינור סיני). אבל עדיין הייתי מדוכא. במשך 13 שנים אושפזתי שבע פעמים, ונשלחתי לחדר מיון פעמיים.

בשנת 2013 הגעתי לנקודת השפל, בינואר התחלתי לסבול מכאבי עיניים וגרון. בספטמבר, היה לי קשה מאוד ללכת. במהרה לא היה לי כוח אפילו להרים את הקשת כדי לנגן על הארהו.

נקבע שיש לי ניוון שרירים (מיאסטניה גראביס). הרופאים לא ידעו מה הסיבה לכך. נאמר לי שהטיפול במחלה יקר מאוד, בסביבות עשרת אלפים יואן לחודש (כאלף שש מאות דולר אמריקאי), אבל לא מובטח שהטיפול יעזור.

נסעתי לעיר לבקר את אמי לכמה ימים. במחשבה שלי באתי כדי להיפרד ממנה, אבל כמובן שלא אמרתי לה כלום.

אחרי שחזרתי הלכתי לבדיקה בבית חולים נוסף. הרופאים קבעו שהתסמינים חזקים מאוד ושאני עלול למות בכל רגע. הם דחקו בי להתאשפז מיד.

למרות שפחות או יותר כבר הייתי מוכן נפשית למות, לא חשבתי שזה יגיע כל כך מהר. הייתי מודאג מאוד ולא יכולתי לישון או לאכול, אבל הסתרתי את מצבי ממשפחתי וחבריי.

יום אחד כשעזרתי לאשתי לעבוד בשדה נשברה את החפירה. בהסתכלי על האת השבורה נזכרתי באמונה שפעם הייתה לי והתחלתי לבכות. לא רציתי שאשתי תראה, אז אמרתי לה שאני עייף והלכתי הביתה.

אחד מהחברים שלה ראה אותי בוכה וסיפר לאשתי. היא באה הביתה ושאלה אותי מה הבעיה. סיפרתי לה הכל. היא אמרה "אני מוכנה לשלם כל מחיר אם אפשר לרפא אותך. אבל אם אין אף אחד שיכול לרפא אותך, למה שלא תתרגל פאלון דאפא ביחד אתי?."

אמרתי לה, "שמרתי את מצב בריאותי בסוד בגלל שלא רציתי לשמוע את זה." למרות מצבי הנורא, עדיין לא רציתי לתרגל בגלל הפחד מהרדיפה ועוד כמה החזקות.

התחדשות החיים שלי

באותו לילה אשתי הזמינה לביתנו שני מתרגלים מבוגרים, שניהם פרופסורים בדימוס. אחת מהם אמרה, "אני יכולה להכיר לך יותר ממאה רופאים, שכולם חברים שלי ומתמחים בתחום הרפואי הזה. אבל אף אחד מהם לא יוכל להבטיח לך מרפא. רוב הסיכויים שתבזבז הרבה כסף, ועדיין תסבול מהמחלה הזאת ולבסוף תמות ממנה."

היא אמרה, "הפתרון הטוב ביותר הוא שתחזור לתרגל פאלון דאפא. אני באמת מאמינה בזה. אני חושבת שמאסטר לי עדיין מחכה לך, ושהמחלה הזאת היא קריאה להתעוררות. עכשיו הכל תלוי בך."

אמרתי לה שאשקול את זה ברצינות.

באותו לילה לפני שהלכתי לישון, אשתי שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תקריא לי מהספר "ג'ואן פאלון" (הספר העיקרי של פאלון דאפא). אמרתי לה שאני רוצה, נרדמתי כשאני מקשיב לקריאה שלה.

למחרת בבוקר, אשתי הזמינה אותי לתרגל יחד איתה. תרגלתי איתה והשלמתי את כל חמשת התרגילים. אפילו הייתי מסוגל לשבת בתנוחת לוטוס מלא במשך שעה שלמה, משהו שמעולם לא עשיתי - גם לא לפני שהפסקתי לתרגל.

אחרי התרגול, הרגשתי מלא באנרגיה. באותו בוקר הילדים שלנו באו לבקר, כולם אמרו שאני נראה טוב יותר. סיפרתי להם שחזרתי לתרגל פאלון דאפא. אמרתי: "אם אתגבר על הקושי הזה ואשאר בחיים, תשמחו. אבל אם אני אכשל, אל תאשימו את הפאלון דאפא, בגלל שזה פשוט הגורל שלי." הם הסכימו.

כך התחלתי לתרגל את הפאלון דאפא שוב.

התנסויות מהתרגול שלי בשלוש השנים האחרונות

ב 18 באוקטובר, 2013, חזרתי לטיפוח באופן רשמי. מיד עשיתי כמה דברים.

דבר ראשון, ויתרתי על תרופות בשווי 3000 יואן, בגלל שהאמנתי שמאסטר לי יעזור לי. אולם אמונתי לא הייתה יציבה כל כך – עדיין שמרתי את התרופה להורדת לחץ דם. חשבתי שאולי אזדקק לה, ושאוותר עליה בהמשך.

בבוקר הראשון לאחר שחזרתי לתרגל לחץ הדם שלי היה 120\80, תוצאה נורמאלית שמעולם לא ראיתי קודם לכן. לא יכולתי להאמין לכך, אז מדדתי שוב, וקיבלתי אותה התוצאה.

עדיין לא חשבתי שזה המאסטר שעזר לי, אז, לקחתי את התרופה להורדת לחץ דם. אחרי זמן קצר מדדתי שוב את לחץ הדם. הוא היה יותר גבוה, 160\90.

באותו רגע הבנתי שזה רמז ממאסטר לי. זרקתי את כל התרופות וגם את מכשיר המדידה.

מאז ואילך הפסקתי את כל הטיפולים, מערביים וסיניים. עכשיו אני מלא אנרגיה ובריא. יש לי תיאבון, אבל משקלי פחת מ- 90 ק"ג ל- 77 ק"ג. הקמטים שהיו לי נעלמו, ואף אחד לא מאמין שאני בן 74.

תוך שישה חודשים קראתי את כל ההרצאות של המאסטר. מצאתי תשובות לכל השאלות שהיו לי בקשר לטיפוח. עכשיו אני רואה את כל השקרים שהמפלגה הקומוניסטית בדתה כדי להשמיץ את הפאלון דאפא. אני גם רואה בבירור את תרבות המפלגה הקומוניסטית.

סיפרתי לכל החברים ובני המשפחה שלי את האמת על פאלון דאפא. אחרי שהפסקתי לתרגל אמרתי לחברים שלי הרבה דברים רעים על פאלון דאפא, הטעיתי אותם. רבים מהם שמעו שהייתי חולה מאוד ושנרפאתי לאחר שחזרתי לתרגל פאלון דאפא. ניצלתי כל הזדמנות שקיבלתי לתקן את הנזק שגרמתי, וספרתי להם את התובנות החדשות שלי.

אני עוזר לאשתי לצאת ולהבהיר לאנשים את העובדות האמיתיות על הרדיפה של הפאלון דאפא. מאחר שהפסקתי לתרגל לכל כך הרבה זמן, אני עדיין לא מצליח לדבר עם אנשים פנים אל פנים. אבל אני משתדל לעזור לאשתי כמיטב יכולתי, למשל להעביר חומרי הבהרת אמת ולהשגיח מפני המשטרה. לפעמים אני גם עוזר לאשתי כשהיא משוחחת עם אנשים, על ידי כך שאני תורם לשיחה נקודת מבט נוספת.

בשנתיים האחרונות, אני יוצא יחד עם אשתי לדבר עם אנשים בכל יום, בכל מזג אוויר. לאחרונה היו לי תסמינים של מחלה, אבל שום דבר לא יכול לעצור אותי.

בחודש מאי האחרון, הגשתי תביעה משפטית נגד ג'יאנג זה מין, יו"ר המפלגה הקומוניסטית לשעבר, על חלקו ברדיפת הפאלון דאפא. למרות שידעתי שהמשטרה צופה במעשיי, עזרתי למתרגלים עמיתים להגיש תביעות משפטיות.

מחשבות לסיכום

אני מתבייש לעמוד מול מאסטר לי אחרי שעזבתי את הדאפא למשך 13 שנים, וקרוב לוודאי שאינני כשיר לשתף בהבנות שלי. מאסטר לי אמר בג'ואן פאלון:

בין אם מדובר ביכולות העל-טבעיות שלך או בקאי-גונג שלך, השגת אותם באמצעות טיפוח-תרגול בדאפא." ("ג'ואן פאלון")

אני מבין שמאסטר לי דאג לי, וזאת הסיבה שהצלחתי להתקדם בטיפוח. אני מרגיש שאני צריך לכתוב את ההתנסות הזאת רק כדי להביע את אסירות התודה שלי למאסטר לי על כך שחידש את חיי ונתן לי הזדמנות לחזור לטיפוח.

אני מודה למאסטר לי, אני מודה גם למתרגלים עמיתים על עזרתם.