(Minghui.org)

 התנסות מהוועידה האינטרנטית השלוש-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

הייתי פעם פחדנית. סבלתי גם ממחלות רבות ולא יכולתי לבטא את עצמי כראוי. ב-1996 התחלתי לתרגל פאלון גונג, שלימד אותי מהי המטרה האמיתית של  החיים.

אחרי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) פתחה ברדיפה נגד הפאלון גונג, לא היססתי לספר לאנשים את העובדות לגבי השיטה.

ב-2003 נעצרתי ונגזרו עלי 13 שנים בכלא. הסוהרים עינו אותי, חסמו מידע פנימה והחוצה ולא הרשו למשפחתי ליצור איתי קשר. אנשים בעיר מגוריי חשבו שמתי והמשטרה ביטלה את מספר רישום משק הבית שלי.

הצלחתי לשרוד בכל זאת ושוחררתי מהכלא. תוך זמן קצר התחלתי לשוחח עם אנשים לגבי הפאלון גונג. אנשים אמרו שהשתניתי. היה זה המאסטר שהגן עלי והיה זה הפאלון גונג ששינה אותי.

לשחרר את אלמנט הפחד

הייתי כלואה בכלא הנשים בהיי-לונג-ג'יאנג הידוע לשמצה בעינויים של מתרגלו פאלון גונג. מתרגלות הוכו ונתלו מעלה אם סירבו לבצע עבודה בכפייה.

אחרי שהייתי עדה לאכזריות נגד מתרגלות, תקף אותי פחד גדול. לכן עשיתי כל עבודה שהסוהרים הקצו לי. לא הבנתי מדוע מתרגלות סירבו לעבוד.

הסוהרים הגיעו לסדנת העבודה שלנו עם כמה שוטרים שעובדים בפיזור הפגנות. הם גררו לתאים קטנים כמה מתרגלות עמיתות שסירבו לעבוד בכפייה. אחת המתרגלות ניסתה לעצור אותם מלעשות זאת, אבל הכו אותה וגררו גם אותה לתא קטן. כשעוד מתרגלות קמו להגן על העמיתות שלהן, האסירות הכו אותן.

הפסקתי לעבוד וקמתי על רגליי לצפות במתרחש. המחשבות הנכונות והמעשים של המתרגלות ריגשו אותי ועוררו אותי. הבנתי שטעיתי כשהסכמתי לעבוד בכפייה.

המאסטר אמר:

"לא משנה מה המצב, אל תשתף פעולה עם הדרישה, ההוראה, או הפקודה של הרוע. אם כל אחד יעשה כך – הסביבה לא תהיה כזו." ("יסודות להתקדמות במרץ II",  "המחשבות הנכונות שלתלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה")

המתרגלות התנגדו לעבודה בכפייה, אבל אני עבדתי וזה יצר לחץ נוסף עליהן, כך שזה הובן כאילו שיתפתי פעולה עם הרוע. הייתה לי אחריות כשמתרגלות עמיתות נרדפו.

איך יכולתי להבין שאין עליי לשתף פעולה? הפחד הוא שגרם לי לאבד את המחשבה הנכונה. אם אתן לפחד להמשיך לשלוט בי, תוך זמן קצר אפול ואשתנה מטוב לרע.

המאסטר אמר:

"...וכל לב של פחד הוא כשלעצמו מכשול שמונע ממך להגיע לשלמות המלאה וגם אלמנט שגורם לך לעבור לכיוון של הרוע ולבגוד." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "הדאפא הוא מוצק ולא ניתן להשמדה")

כשאני נזכרת בשליחות של מתרגל, אמרתי לעצמי שעליי לשחרר את ההחזקה העמוקה לפחד.

השוטרים המפזרים הפגנות הגיעו שוב לסדנת העבודה. הסוהרים אמרו למתרגלות להגיע בזו אחר זו למשרד. הם חשמלו אותן באלות מחשמלות במאמץ לגרום להן לעבוד. אני הייתי האחרונה בתור.

אחד השוטרים החזיק באלה המחשמלת ושאל אותי אם אני מתכוונת לעבוד. סירבתי. הוא הראה לי את האלה המחשמלת ורצה לדעת אם אני יודעת למה היא משמשת. הפגנתי אדישות לאיום שלו.

הוא שאל אותי בפעם השנייה אם אני מתכוונת לעבוד או לא. עניתי בשלילה וביקשתי ממנו לשחרר את המתרגלות האלה המוחזקות בתאים קטנים.

הוא רמז לי שהוא הולך לחשמל אותי עם האלה המחשמלת. הוא שאל פעם נוספת אם אני מתכוונת לעבוד. שוב פעם סירבתי בנחישות. הוא הפסיק, חשב לרגע והורה לי לעזוב.

בעבר הייתי פחדנית מאוד ואפילו אם היה לי קוץ קטן ביד, לא העזתי לשלוף אותו בעצמי. באותו יום עמדתי רגועה לנוכח האלה המחשמלת מפני שהפאלון גונג העניק לי מחשבות נכונות ומפני המאסטר שחרר ממני את הפחד.

המאסטר אמר:

"המחשבה הנכונה הנחושה הבלתי נכחדת כלפי אמת היקום מרכיבה את גוף היהלום החזק כמו אבן של תלמידי הדאפא בעלי החמלה. היא מפחידה כל רוע, ואור האמת שהיא מקרינה גורם לכל האלמנטים הלא נכונים שבמחשבת היצורים החיים להתפורר. חוזק המחשבה הנכונה הוא החוזק של הכוח שלה." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "גם כן בכמה מילים")

מתרגלות עמיתות התעודדו מכך. גם הן הצהירו שלא יעבדו. לאחר מכן פתחנו בשביתת רעב ודרשנו לשחרר את המתרגלות המוחזקות בתאים קטנים. תוך זמן קצר הן שוחררו ורשויות הכלא הסכימו שמתרגלות אינן צריכות לעבוד.

שטיפות מוח ומכות

במקום זאת החליטו הסוהרים לערוך לנו שטיפת מוח. כשהם הקריאו את חומרי שטיפת המוח, אנחנו שיננו את הפא ושלחנו מחשבות נכונות. הסוהרים הורו לנו לשבת על ספסלים קטנים, אבל אנחנו סירבנו.

בוקר אחד מפקד הסוהרים הופיע עם אסירות שהחזיקו מוטות עץ. מתרגלת אחר מתרגלת נגררו למסדרון והוכו.

הייתי אחוזת פחד שמא תורי יגיע בפעם הבאה. ניסיתי להתחמק ורציתי להתחבא. אחת המתרגלות הוכתה והתעלפה. ניגשתי לטפל בה. לא הכו אותי והרגשתי בת מזל. היו מתרגלות שהציגו אומץ חסר פחד וסירבו לשבת על ספסלי עינוי זעירים למרות המכות.

הם הכו אותנו כל הבוקר, אבל אף אחת לא נכנעה. רוב המתרגלות הראו אומץ ללא פחד, כך שהאסירות וויתרו ועזבו.

פרצתי בבכי והאשמתי את עצמי עמוק פנימה. כששאלו אותי המתרגלות מדוע אני בוכה, סיפרתי להן על המחשבות האנוכיות הפחדניות שלי. לא יכולתי לסבול את המחשבות הרעות שלי וחשתי שאינני ראויה להיקרא מתרגלת.

"מתרגלים הם מדהימים"

בכיתי לאורך כל שארית היום. החלטתי שאשחרר את הפחד שלי ואצעד היטב על נתיב הטיפוח שלי. הבנתי שלחפש נוחות בתוך הפחד גרם לי להרפות. עליי לתרגל ולשלוח מחשבות נכונות כדי לטהר את עצמי.

מאותו זמן ואילך, תרגלתי את התרגילים ושלחתי מחשבות נכונות עם הקפדה על משמעת נוספת. בעקבות זאת, הכו אותי, קשרו אותי, תלו אותי ושמו אותי בתא קטן. ראש האסירות גררה אותי לחדר בבית החולים. חמש אסירות נבחרו לשמור עלי סביב השעון. צוות "נשים מכות" שכלל תריסר אסירות הכו אותי יום יום . הן טענו שהן שם כדי לעזור לי ללבוש את מדי הכלא.

בוקר אחד, בעודי שולחת מחשבות נכונות, הן סטרו על פניי, דרכו על רגליי ובעטו בחזי עד שהצלעות שלי נשברו. סבלתי את הכאב ושלחתי מחשבות נכונות. הן הכו אותי במשך שעתיים או שלוש. הייתי חבולה אבל דבר לא הזיז לי את הלב. אבל הן היו קצרות נשימה ומכוסות זיעה.

באותו זמן הייתי בת 60. רזיתי מאוד משום ששבָתתי רעב פעמים רבות במשך 7 שנים.

בסופו של דבר אמרו לי האסירות: "מתרגלי פאלון גונג הם מדהימים. תרגלי את התרגילים ואנחנו נעזוב אותך בשקט". מנהל הכלא הגיע ועמו מפקד הסוהרים. האסירות סיפרו להם שהן לא יכולות לשלוט בי. למנהל הכלא לא הייתה ברירה אלא לחזור כלעומת שבא. המפקד הורה לאסירות לתת לי לתרגל.

סוהרות ואסירות משתנים

רציתי שהאסירות תלמדנה את האמת לגבי הפאלון גונג. כל יום שיננתי את "לון יו" ושירים מ"הונג-יין". כמו כן צעקתי בקול "פאלון דאפא הוא טוב".

הם עינו אותי אבל אני המשכתי לצעוק מפני שידעתי ששינון "לון יו" ישמיד את הרוע במהירות. ואכן, תוך זמן קצר הן הפסיקו להכות אותי.

כשצעקתי, קולי הדהד בכל הכלא. היו אסירות מסוימות שלפעמים היו חוזרות על המשפטים שלי. בזמן שעינו אותן היו גם שצעקו "פאלון דאפא הוא טוב".

הזמן הגרוע ביותר ביממה היה בערבים, כשסוהרי הכלא הגיעו לבדוק כל אסירה. חשבתי בזמנו שלצעוק "פאלון דאפא הוא טוב" יפחית משמעותית את הרוע. כמובן שהכו אותי בצורה חמורה יותר. עם זאת, ככל שהכו אותי בצורה חמורה יותר, צעקתי עוד יותר. קולי התגלגל רחוק בלילה. לאחר מכן הן הניחו לי.

אחת הסוהרות הגיעה ערב אחד ואמרה: "פאלון דאפא הוא טוב". כולן צחקו. מאותו רגע ואילך היו סוהרות שבכל פעם שראו אותנו אמרו: "פאלון דאפא הוא טוב".

אסירות רבות פרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית ומארגוניה והיו כאלה שהתחילו ללמוד את הפא.