מנציוס השיב: "הוא אוהב להקשיב לעצות שבאות מלב טוב, ותמיד מילא את חובותיו". גונג-סון שאל: "האם זה מספיק?" מנציוס ענה: "אדם בעל איכויות כאלו יכול למלוך בכל העולם, שלא לדבר על ממלכת לואן! אדם שאוהב להקשיב לאמת יהיה מוכן להיפגש רק עם אנשים טובים, ולנבלים לא יהיה מרחב לבצע את זממם. אנשים בעלי ראייה רחבה יתרחקו מאדם שלא אוהב להקשיב למילים נכונות, אבל נבלים כן יבואו אליו. הוא יוקף באנשים בעלי אופי מרושע. איך הוא יוכל למלוך היטב במדינה? הפקידים חייבים להעז לעמוד למען צדק והוגנות. מדוע שאדם ירצה להיות פקיד ממשלתי אם הוא לא יכול להיות נחוש ואחראי?".

כל יום קיוויתי שהלורד צ'י ישנה את דעתו!

מנציוס הלך למדינת צ'י פעמיים כדי לשכנע את הלורד צ'י ליישם מדיניות של נדיבות לב, אבל הוא לא הצליח לפגוש אותו. כשעזב מנציוס את מדינת צ'י בפעם השנייה, אזרח מהמדינה, ששמו יין-שי, אמר לגאו-דזי, תלמידו של מנציוס: "זה לא חכם מצידו של מנציוס לא לדעת כי לורד צ'י לעולם לא יהיה כמו הקיסר שאנג טאנג או הקיסר ג'ואו וו-וואנג. אם הוא ידע שהלורד צ'י לא ישתכנע ועדיין הוא בא למדינת צ'י, נראה שהוא קיווה להשיג רווח כלשהו. מנציוס נסע מרחק רב כדי לראות את הלורד צ'י, אבל עזב כשגילה שהלורד לא משתכנע. אבל הוא בכל זאת נשאר למשך שלושה לילות לפני שעזב. מדוע הוא השתהה כל כך? אין לי הערכה רבה כלפי מנציוס". גאו-דזי סיפר למנציוס על הערתו של יין-שי.

מנציוס אמר: "איך יכול יין-שי לדעת את מחשבותיי? נסעתי דרך ארוכה כדי לשכנע את הלורד צ'י ללכת על דרך המלך, וזה היה כל רצוני. ניסיתי ללא הצלחה ועזבתי; האם רציתי בכך? לא הייתה לי ברירה. אמנם נשארתי שלושה לילות לפני שעזבתי, אבל אני חושב שזה היה מוקדם מדי. חשבתי שלורד צ'י עשוי לשנות את דעתו ושיבקש ממני לחזור. אם הוא היה קורא לי חזרה, הייתי צריך לאחוז בהזדמנות הזאת היטב. אבל הוא לא שלח אנשים לרדוף אחריי כדי לבקש ממני לחזור. לכן החלטתי לעזוב. למרות זאת, האם הייתי מוכן לוותר על הלורד? הלורד צ'י יכול למשול היטב. שלום היה יכול לשרור לא רק במדינת צ'י אלא בכל המדינות בסין כולה אם הוא היה מיישם שלטון של נדיבות לב. בכל יום קיוויתי שהוא ישתנה! האם אני נראה כמו אדם צר אופקים? לא הייתי מסוגל לדבר על לב המלך ולעזוב בתרעומת, ואז לנסוע יום שלם עד לעצירה ללילה." כאשר יין-שי שמע את הדברים הוא אמר: "אני באמת עלוב-נפש."

אדם יכבוש את ליבם של האנשים במוסריות שלו

ברגע שמנציוס שמע שלורד צ'י שואן מתכוון להשתמש בכוח כדי לכבוש מדינות אחרות, הוא מיהר לשם בפעם השלישית. לורד צ'י שואן שאל אותו, "האם יש עקרונות בנוגע ליחסים עם מדינות שכנות?". מנציוס השיב, "כן, יש עקרונות. רק מלך נדיב של מדינה גדולה יכול לשרת מדינה קטנה, בדיוק כמו שהקיסר שאנג משרת את גה. מלך פיקח ממדינה קטנה ישרת מדינה גדולה, בדיוק כמו שגואו ג'יאן משרת את לורד וו. מלך בעל כוח רב המשרת מדינה קטנה מציית לגורל השמים, בעוד שמלך ממדינה קטנה המשרת מעצמה גדולה מפגין יראה מגורל השמים. כאשר מסוגלים לציית לרצון השמים, זה יכול להביא שלום ויציבות למדינה, ואילו להיות ירא גורל יאפשר לאדם להחזיק בארצו. ב-"ספר השירים" (1), נאמר: "מדינה יכולה לשמור על יציבותה באמצעות יראת שמים". לורד צ'י שואן אמר: "זה נהדר! אבל יש לי בעיה, כיוון שאני שש אליי קרב."

מנציוס אמר, "אדוני, אל תתנהג באומץ טריוויאלי. כאשר אתה מחזיק בחרב עם מבטך העז, 'מי מעז להתנגד לי!' זהו רק אומץ אישי. מה היא גבורה אמיתית? ב"ספר השירים", נאמר: "הקיסר ג'ואו וון-וואנג התמלא בן-רגע בעוצמת זעם ורתם את צבאו כדי להגן על ג'ו". זהו האומץ של הקיסר ג'ואו וון-וואנג. זעמו ייצב את מחשבתם של האנשים." ב"ספר השאנג"(2) יש הצהרה: "השמים בראו את כל האנשים, המליכו מלך, סיפקו מורים כדי לסייע לשמים לשמור היטב על האנשים וללכת על פי קוד המוסר בקפדנות. מי יעיז להתקדם אל מעבר לחובתו שלו? כאשר היה אדם שגרם למהומה במדינה, הקיסר ג'ואו וו-וואנג התבייש בכך. זו הייתה גבורתו של הקיסר. הזעם שלו ייצב את כל המדינה. היום, אם אדוני הלורד ירתח בשביל לייצב את כל המדינה, אנשים יהיו מודאגים מכך שאדוני לא רוצה להיות אמיץ!"

מנציוס המשיך, "אדוני צריך ליישם מדיניות רחומה ולהפחית את המיסוי כדי שאנשים יוכלו ללמוד נאמנות, צדק, כללי התנהגות ויושרה בשעות הפנאי שלהם. שכניך יחיו בשלום ויהיו שמחים בחלקם, ואילו אנשים ממקומות מרוחקים יבואו כדי להצטרף אליך. אם שליט אחר יעשה עוול לבני עמו והם יחיו במצוקה, אם אדוני הלורד יפתח במסע-צלב נגד שליט כזה, מי יתנגד לאדוני? אנשים יקבלו את פני חייליך עם אוכל ושתייה. האם יהיו להם דרישות כלשהן? הם רק רוצים להימנע מהסבל התהומי. אחרת, אנשים יחפשו מישהו אחר להציל אותם. כאשר שליט דואג לאנשים ומאחד את המדינה, אף אחד לא יכול לעצור בעדו". לורד צ'י שואן הנהן. מנציוס הרחיב את דיבורו על "דרך המלך" עם חוק הטבע ואהדת הציבור, ובסופו של דבר גרם ללורד צ'י שואן לוותר על מלחמה וליישם מדיניות של נדיבות לב, שהצליחה להשיג סדר במדינה באופן נרחב. אנשים היו אסירי תודה מאוד על חסדו של מנציוס.

שליט נדיב לב הוא בלתי מנוצח

מנציוס אמר: "רק אנשים טובי לב יכולים להיות בלתי מנוצחים בעולם, ורק עם שלטון של נדיבות לב מדינה יכולה לשגשג ואנשים יכולים לחיות בשלום. מדינה בקושי תשרוד אם הממשלה שלה לא מאמינה במוסריות וצדק ואם אף אחד מאזרחיה בכל מעמד חברתי לא מרסן את עצמו לפי ההיגיון ולפי החוקים. הגורם האמיתי לאסון שנופל על מדינה הוא לא חוסר באדמות או בעושר. חוסר כבוד ואי שמירה על מוסריות הם האסון למדינה. כאשר אדם עוזר לשליט לטפח מוסר וליישם שלטון נדיב לב, ומסביר לו בהגיון את טעויותיו כדי לנקות ממוחו רעיונות רעים – זה לחלוק כבוד לשליט. מנגד, חנופה וטובות הנאה יפילו בפח את השליט. כאשר השליט עצמו הוא אדם ישר, העולם יבוא לשמור לו אמונים. ישנה הצהרה בספר "ספר השירים"(1): "שתף פעולה עם מנדט השמים ותחווה אושר". לשכון במקום הנרחב ביותר בעולם – נדיבות הלב. לעמוד בעמדה הנכונה ביותר –בנימוסים והליכות, ללכת בדרך הרחבה ביותר בעולם – דרך הצדק. עושר לא יוכל לבלבל את מחשבתו של אדם, דרגה לא תוכל לשנות את התנהלותו של אדם, וכוחניות לא תגרום לאדם להיכנע. אלו הם מעשיו של אדם נדיב לב".

מנציוס חי באמצע תקופת המדינות הלוחמות, אשר במהלכה התמוטטה התרבות של דרך ארץ והחברה הייתה בכאוס. אולם הוא לא היסס לקדם בעוז את המוסריות והצדק. הוא האמין כי ההבדל בין אנשים הוא לא עושר או עוני אלא היכולת לשמור על מוסריות אצילה ולהיות בעל מצפון נקי. לדבר על לב האנשים זה כדי להאיר את הצד הטוב של ליבם, ולעזור להם לפעול לפי דרכי השמים.

בימינו, כאשר חומרניות והתדרדרות מוסרית נפוצים, רווחים בחברה, הפאלון דאפא עוזר לאנשים לקבל עתיד בהיר יותר, ומזכיר לאנשים להוקיר וליישם את עקרונות היקום: "אמת-חמלה-סובלנות".

1) ספר השירים – הוא אוסף השירים הראשון של סין. האוסף מכיל 305 שירים החל משושלת ג'וּ המערבית הקדומה (1100 לפנה"ס) ועד לאמצע תקופת האביב והסתיו(600 לפנה"ס( 2) האוסף המוקדם ביותר של מסמכים היסטוריים. זהו אחד מהקלאסיקות הקונפוציאניות.