לפני כמה זמן כמה מתרגלים מהאזור שלנו נעצרו. זה קרה כשאחד המתרגלים הלך לבקר משפחה של מתרגלת עמיתה שנעצרה קודם לכן. בעלה הוא שדיווח עליה למשטרה.

זה הזכיר לי בעיה ששמתי לב אליה לפני הרבה זמן, אבל לא הצלחתי לתקשר בזמן עם מתרגלים מקומיים אחרים. נכשלתי כי לא הבנתי מהו טיפוח כגוף אחד. התופעה הקיימת בין המתרגלים המקומיים שלנו היא שמחוץ לבית, בין אם זה בעבודה או בקהילה, מתרגלים יכולים להתייחס לעצמם כתלמידי דאפא. הם מטפחים את השין-שינג שלהם, מסתכלים פנימה כאשר הם נתקלים בקונפליקט, ומבהירים את העובדות כדי לאמת את הפא.

אבל בבית, לעומת זאת, ונוכח קונפליקטים במשפחה, מתרגלים רבים מתנהגים לגמרי כמו אנשים רגילים. לפעמים הם אפילו גרועים מאנשים רגילים. אשתו של אחד המתרגלים סיפרה לי פעם שיש להם ילד שהוא מבוגר עכשיו, ובקרוב יתחתן, אבל המתרגל עדיין מפליק לו לפעמים.

כמה מתרגלים לא מתייחסים לביתם כאל סביבת טיפוח, ולא מתייחסים לבני המשפחה שאינם מתרגלים כאל ישויות שצריך להציל. במקום זאת הם מתייחסים לניגודים ולוויכוחים בחיי היומיום כאל קונפליקטים משפחתיים רגילים ולא כהזדמנות לשפר את השין-שינג שלהם. מחוץ לבית הם תלמידי דאפא, אבל אחרי שהם חוזרים הביתה הם נעשים אנשים רגילים.

כאשר אנחנו מבהירים את העובדות לאנשים, אנחנו לעתים קרובות יכולים לשנות את דרך החשיבה שלהם תוך כמה דקות כי אנחנו נמצאים במצב טיפוח. המילים שלנו נושאות אנרגיה רחומה רבת עוצמה שיכולה לפורר מכשולים ולמלא את עמקי נפשם במחשבות נכונות. כך, אם אנחנו מחשיבים את בני משפחתנו כנשים, בעלים, ילדים, והורים, אנחנו שקועים בצ'ינג ולא במחשבות נכונות. וכך המילים שאנחנו אומרים נושאים איתם רגשנות ולא אנרגיה טהורה.

אנחנו מתרגלים בתוך החברה, והמשפחה שלנו היא סביבה חשובה מאוד. אחרי הכול, אנחנו מבלים איתם כל יום, כמחצית מהזמן שלנו. איך נוכל להתעלם מכך? יותר מכך, למשפחות שלנו יש קשר גורלי חזק איתנו. אם נוכל להתייחס אל עצמנו כאל מתרגלים בהיותנו בבית, ונציב חעצמנו דרישות קפדניות, ותמיד נתבונן פנימה בזמן קונפליקט, אז לא רק שנשפר את עצמנו, אלא גם נאמת את הפא ונציל את המשפחות שלנו.

אם לא נצליח האם איננו גורמים נזק לדאפא? אם בני המשפחה שלנו לא יכולים לראות את נפלאות הדאפא, ישויות רעות עשויות לנצל את הפִרצה ולהשתמש בהן כדי לרדוף אותנו. אם הם לא יכולים להינצל ובסופו של דבר ייהרסו, האם אין זו האחריות שלנו?

כמובן, מספר קטן של בני משפחה אולי אורגנו על ידי הכוחות הישנים כדי לפגוע בנו. לא משנה כמה נתנהג היטב, הם יעשו כל מה שאפשר כדי להפריע, להכשיל, לרדוף כדי לגרום לנו להפסיק לטפח. המצב הזה אכן קיים, אבל אנחנו יכולים להתכחש לסידורים האלה ולשלוח מחשבות נכונות כדי לחסל אותם.

באמצעות המחשבות הנכונות שלנו, הגורמים הרעים בוודאי ינוקו החוצה. ללא מניפולציה של גורמים מרושעים, איך אדם רגיל יעשה מעשים רעים בנוכחותנו? אולי הם יציבו עצמם בצד הטוב הנכון ויינצלו. אז גם זה תוצאה מהטיפוח שלנו.

המאסטר אמר בהוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק 2016:

"אתה אף פעם לא מתייחס לעניינים על בסיס הצלת ישויות חיות, אלא תמיד חושב באמצעות לבבות אנושיים! ברגע שאתה נתקל בעניינים מסוימים, הלבבות האנושיים שלך באים לידי ביטוי! ברגע שאתה נתקל בדברים מסוימים, הלבבות האנושיים שלך עולים מחדש אל פני השטח!"

אם כשיוצאים להבהיר את האמת יש לנו חשיבה של תלמיד דאפא, אבל כשאנחנו בתוך הסביבה הביתית אנחנו שוכחים את הטיפוח ומאפשרים להחזקות אנושיות לעלות אל פני השטח, אז מצוקות ימשיכו להתקיים.

לכמה מתרגלים יש הרבה מצוקות במשפחה ומצבם לא השתפר במשך שנים רבות. כשהם משתפים עם אחרים, לעתים קרובות הם מתארים עד כמה משפחותיהם גסות, לא הגיוניות ופסימיות, במקום להסתכל פנימה. היו שאמרו דברים כמו: "גם אם אני חייב לו בחיים קודמים, אז אחרי כל כך הרבה שנים כבר מזמן הייתי צריך לשלם הכול חזרה".

מצבים אלה הם בעיקר בשבילנו כדי שנסתכל פנימה, נטפח את עצמנו, ונשפר את השין-שינג שלנו. מה שחשוב הוא שאנחנו מתייחסים אל עצמנו כאל מתרגלים.

זוהי רמת ההבנה הנוכחית שלי והשיתוף שלי הוא תקווה שנוכל להשתפר כגוף אחד.