זמן קצר לאחר תום החופש הגדול של הקיץ ניתן היה לשמוע את מוסיקת הפאלון גונג מתנגנת בקמפוס בית ספר הפועל בשיטת מונטסורי ב-Guasave שבמדינת סינאלונה במקסיקו.

שני מתרגלי פאלון גונג מלמדים (בהתנדבות) תלמידים לתרגל את התרגיל המדיטציה החמישי של השיטה באחת הכיתות הגדולות של בית הספר.

המנהלת מיליאן, הזמינה את המתרגלים כדי ללמד את הפאלון גונג (הידוע בשמו גם כפאלון דאפא) כחלק מתכנית לימודי הרוגע, וזה נמשך כבר שלוש שנים.


19 באוגוסט 2018: תלמידים מתרגלים את תרגילי הפאלון גונג בבית ספר מונטסורי ב-Guasave

שיטת מונטסורי פותחה על ידי מריה מונטסורי בגישה המתמקדת בילד תוך תצפיות מדעיות, ומשתמשים בה יותר מ-100 שנים בחלקים שונים בעולם. השיטה מנסה לפתח ילדים בסביבת לימוד מתחשבת באחר עם דגש על הצד הפיזי, החברתי, הרגשי והשכלי של הילד.

בכל קבוצת גיל מ-3 עד 6, מ-6 עד 9 ומ-9 עד 12, "שיעור שלווה" הוא שיעור חובה. כקתולית, המנהלת מיליאן חיפשה תכנית לימודים טובה לשיעור בשלווה, מפני שלא הייתה מרוצה מהמציאות הקיימת.

פעם היא ביקרה בתערוכת האמנות הבין-לאומית "האמנות של ג'ן, שן, רן" (בסינית: אמת, חמלה, סובלנות) שאורגנה על ידי מתרגלים מקומיים וכך נודע לה על שיטת הטיפוח תרגול המסורתית. העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות", והסיפורים על התנגדות כה שקטה במשך כמעט 2 עשורים לרדיפה, נגעו בלבה. היא החליטה להזמין מתרגלים ללמד בבית ספרה.

ילדים מתרגלים את התרגיל החמישי של השיטה

לימוד באמצעות הדגמה אישית
כשנכנסות המתרגלות כל יום שישי לכיתה, הן מוקפות ילדים וילדות הקוראים בהתרגשות: "פאלון דאפא הגיע". אחרי כמה חיבוקים חמים, הילדים יושבים על הרצפה עם רגלים מצולבות ולומדים את שיטת הטיפוח תרגול העתיקה.

המתרגלות מגיעות מוכנות עם חומרים ורעיונות איך להעביר טוב יותר את המושגים אותם הן מלמדות.

מאסטר לי אמר ב"ג'ואן פאלון" (הרצאה ראשונה):

"בשעה שמקללים או מציקים לאדם אחר, זורקים דה על אותו אדם. כיוון שאותו אדם הוא הצד שמרגיש שנגרם לו עוול והוא איבד משהו וסבל, הוא יפוצה בהתאם. בזמן שהוא כאן מקלל, עם הקללה הזו, חתיכת דה מהשדה הממדי שלו עוזבת ונוחתת על גופו של השני. ככל שהוא מקלל אותו יותר, כך הוא נותן לו יותר דה. אותו דבר הוא לגבי מכות או הצקה לאחרים".

כדי ללמד את המושג "דֶה" (שהוא חומר לבן) ואת המושג קארמה (שהוא חומר שחור), הן השתמשו בסדינים בצבע לבן ובנייר שחור כדי להציג את התכונות האלה הקיימות בממד אחר.

פעם אחת כשהיגיע הזמן להפריד את התלמידים לשתי קבוצות כדי להדגים את הפיכת ה"דה" לקארמה, אף אחד מהילדים לא הסכים להעמיד פנים שהוא מקלל וכך לאבד את החומר הלבן – דה.

בשיעור אחר, כדי להדגים את ההליך של שחרור ההחזקות, המתרגלים הביאו גיגית עם מים, בקבוקים ואבני חצץ קטנות. על כל אבן היה כתוב מושג אנושי אחד רע כמו קנאה, התפארות תחרותיות ועוד.

הן שמו את האבנים בתוך בקבוק , סגרו היטב את הפקק והכניסו את הבקבוק לתוך גיגית מים. הן היו צריכות להוציא כמעט את כל האבנים כדי שהבקבוק יתחיל לצוף.

המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון" (הרצאה ראשונה):

"לדוגמה, אם בקבוק מלא בדברים מזוהמים סגור בחוזקה ונזרק אל המים, הוא ישקע היישר לקרקעית. אם תזרוק מעט מהתוכן המזוהם שלו, ככל שתרוקן את הבקבוק כך הוא יצוף גבוה יותר במים. אם הוא יתרוקן לחלוטין, הוא יצוף לחלוטין על פני המים". הבנים והבנות צפו, הקשיבו והבינו.

הם גם שיחקו במשחקים והכינו עבודות אומנות כדי ללמוד את המושגים של "אמת-חמלה-סובלנות"

לפני חג המולד הם הכינו פרחי לוטוס מנייר וברכות איחולים לחג. הילדים אהבו את הסיפור על פרח הלוטוס שנותר נקי וטהור על אף ששורשיו נמצאים עמוק בבוץ.

פוסט לגבי כיתת הפאלון גונג בקמפוס בעמוד הפייסבוק של בית הספר

המנהלת מיליאן הביעה לעתים קרובות את תודותיה למתרגלים משום שהתלמידים שלה אוהבים באמת את כיתת הפאלון דאפא. היא יכולה לראות כמה יקרי ערך השיעורים של הפאלון דאפא לעולם כיום.

מאמרים קשורים