שיתוף התנסויות נבחרות מוועידת הפא של מינג-הווי בשנת 2018 (מקוצר)

ברכות מאסטר נכבד! ברכות מתרגלים עמיתים!

אני רוצה לשתף כמה מחוויותיי בעבודה באתר מינג-הווי באנגלית.

הסידורים של המאסטר הם הטובים ביותר

התחלתי לעבוד בפרויקט אתר מינג-הווי בשנת 2000. זה היה פחות משנה מאז שהגעתי לארה"ב לרגל לימודים, ויכולת הכתיבה באנגלית שלי לא הייתה טובה מאוד. אך הפרויקט הזה באמת נזקק לאנשים, אז התחלתי לעבוד בתרגום.

הדבר הגדול ביותר שאני לוקחת איתי מהעבודה בפרויקט הזה בכל השנים האלו הוא, שכל עוד יש לנו הלב לעשות היטב את הפרויקט, המאסטר יעשה את הסידורים הטובים ביותר בשבילנו. כשהייתי צריכה מיומנות לעשות תרגומים, המאסטר נתן לי חוכמה. כשהייתי זקוקה ליותר זמן, המאסטר סידר בשבילי עבודה בשעות גמישות. המיומנויות שפיתחתי בפרויקט מינג הווי עוזרות לי בעבודתי הרגילה, והידע שהרווחתי מהעבודה שלי גם עוזר לי לעשות טוב יותר פרויקטים של דאפא. יותר מפעם נאנחתי בהערצה מול סידוריו הגאוניים של המורה. הכול סודר עבורי כדי שאתרומם בטיפוח ואגשים את שליחותי לסייע למאסטר בתיקון הפא.

כשהתחלתי לראשונה לתרגם, אף שבדרך כלל איני עושה שגיאות בדקדוק, בחירת המילים ומבנה המשפטים שלי היו סיניים מאוד. אני זוכרת בבהירות מאמר אחד שדיבר על מטפחת שעמדה ללדת. תרגמתי ישירות את הביטוי ומתרגל מערבי שינה את התרגום שלי לביטוי דיבורי יותר. מאותה נקודה, התחלתי לשים לב איך מתרגלים מערבים מדברים. גם התחלתי לקרוא מאמרים בתקשורת האמריקנית המרכזית וראיתי איך הם כותבים סוגים שונים של מאמרים.

מצאתי שעבודתי בפרויקטים של דאפא עזרה לי לשפר את יכולת הכתיבה שלי באנגלית. אחד מיועצי הדוקטורט שלי קרא את התזה שלי ואמר בהשתאות: "האנגלית שלך טובה מאוד". הוא אמר שקשה לו לדמיין שתלמידה זרה ששהתה במדינה רק כמה שנים תצליח לכתוב באופן רהוט כל כך. ידעתי שהיכולת הזו התפתחה דרך עבודתי במינג-הווי.

בינתיים, כסטודנטית, נדרשתי לקרוא הרבה עבודות אקדמאיות וללמוד איך לעשות מחקר. הייתי גם עוזרת הוראה והיה עליי ללמד כיתות דיון ארבע שעות בשבוע. לימודיי וההוראה שלי בחברה הרגילה גם עזרו לי ללמוד איך אמריקנים חושבים ואיך הם מתבטאים מילולית ובכתב. כך הענקתי תשומת לב רבה יותר בעבודת התרגום שלי איך לעשות את המאמרים קלים יותר לקריאה ושהקורא יהיה מסוגל לקבל את המסר.

לאחר סיום הלימודים המשכתי את המחקר שלי ואת ההוראה שלי והיו לי עוד הזדמנויות לבוא במגע עם החברה האמריקנית. ניסיון העבודה שלי עזר לי בעבודתי במינג הווי.

המאסטר אמר:

"המוקד עבורכם כרגע הוא פשוט למצוא דרכים כדי לפעול טוב יותר, להיות יעילים יותר, לגרום להשפעה גדולה יותר, ולהציל יותר אנשים." ("לימוד פא בבירת ארה"ב" 2007)

כל מאמר שאנחנו מתרגמים צריך להיות בעל פוטנציאל להצלת אנשים. אך אם מאמר אינו מדויק או שהוא בלתי הולם, הקוראים שלנו לא ירצו לקרוא אותו והמאמר לא ישיג את ההשפעה שהוא אמור להשיג. עבודתי בחברה הרגילה אימנה אותי להיות יעילה יותר ולהתייחס לדברים מנקודת המבט של הקליינט. לכן כשאני מתרגמת לאתר מינג-הווי, אני שמה לב איך לעשות את המאמרים שלנו יעילים יותר בהצלת ישויות חיות ואיך להרחיב את קהל הקוראים שלנו.

בתרגום המאמרים, אני מרגישה לעתים קרובות שהמאסטר מעניק לי חוכמה. מילים באנגלית מופיעות הרבה פעמים במחשבתי, ואני רק צריכה לכתוב אותן. עבודתי הרגילה גם מרוויחה מזה הרבה. כשאני מבלה זמן רב בפרויקט שלנו, עליי להקדיש אנרגיה רבה בכתיבת עבודות בעבודתי הרגילה. כשהייתי צריכה לכתוב עבודה, המאסטר נתן לי את החוכמה לעשות מחקר. לפעמים, כשלא ידעתי על איזה נושא לכתוב, חשתי לפתע שהמאסטר נתן לי רעיון וידעתי איזה מחקר עליי לעשות.

הדרכתי און ליין מתרגמים עמיתים שלנו כשנה וחצי. מעניין, קצת אחרי שהתחלתי, האוניברסיטה שלי גם החלה לקיים כיתות בסדר גודל גדול און ליין. בהשוואה לשיטת ההדרכה שלנו פנים אל פנים, השיעורים און ליין היו שונים מאוד, אך ההדרכה שלי און ליין למתרגמים של אתר מינג-הווי נתנה לי רעיונות רבים בשביל ההוראה האוניברסיטאית שלי און ליין.

פעמים רבות חשתי בסידורים המורכבים של המאסטר לטיפוח שלי ולעבודתי הרגילה. איני מוצאת מילים להביע את הכרת תודתי למאסטר.

לטפח סבלנות ויכולת הכלה

במשך השנים האחרונות בנוסף לעבודת תרגום בעצמי, גם הייתי אחראית על הדרכת המתרגמים העמיתים שלנו. העבודה שלי הייתה לעזור למתרגלים עמיתים לתרגם טוב יותר מאמרים ממינג-הווי בסינית לאנגלית. בהתחלה עשיתי מאמץ גדול בכתיבת חומרי הדרכה ונתינת משובים למתרגמים עמיתים. אך חלק מהם המשיכו לעשות את אותן שגיאות דקדוק או שגיאות אחרות. תיקנתי שוב ושוב, אך חלק עדיין חזרו על אותן שגיאות. הייתי מתוסכלת מאוד והתרעמתי בתוכי על מתרגמים אחרים שלא שמים לב למשוב שסיפקתי ומבזבזים את זמני היקר. התלוננתי שוב ושוב למתאמת אחת והיא תמיד עודדה אותי בסבלנות לאזור סבלנות.

המאסטר אמר:

" כ מטפח, לא משנה מה, היות שאתה אדם שנמצא על הנתיב לאלוהות, אז אתם יודעים, אדם שנמצא על הנתיב לאלוהות אינו ישות רגילה או אדם ממוצע. אבל אתם מטפחים בין האנשים הרגילים, אז מבחינת ההתנהגות, או אפילו מבחינת הלבוש, הגינונים, או הדיבור שלכם, לא יהיו ממש הבדלים מאנשים רגילים; יש רק הבדל גדול אחד: כשאתם נתקלים בקונפליקטים או כשאתם נתקלים בכל מצב, אתם יכולים להסתכל פנימה כדי למצוא את הגורם: "האם זה משום שעשיתי משהו לא נכון? האם יש בעיה אצלי שגרמה לחוסר ההרמוניה הזה?" זה ההבדל הניכר היחיד ביניכם לבין אנשים רגילים. " ("הוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק רבתי 2013")

אט אט הבנתי שהבעיה אינה של המתרגמים העמיתים שלי, אלא שלי. דרשתי שאחרים ישתמשו בסטנדרטים שלי ובדרכים שלי לעשות דברים. שכחתי שלכל אדם יש שיטה ללמוד ולהתקדם. ידעתי שאני זקוקה ליותר סבלנות וליכולת הכלה גדולה יותר. חשבתי כמה סבלנות המאסטר צריך כדי להציל אותנו. רק מההסתכלות שלי על עצמי, כתלמידת דאפא, אני רואה שיש לי יותר מדי דברים שאינם עומדים בסטנדרט, אך המאסטר אף פעם לא ויתר עליי. לעתים קרובות אני מרגישה שהמאסטר מעניק לי חוכמה כדי לבצע את עבודת ההדרכה. אני מבינה שאינני יכולה לכפות את הסטנדרטים שלי על אחרים, ואינני יכולה לדרוש שהם יגיעו לסטנדרט מסוים בזמן קצוב כלשהו. אינני יכולה לשנות אחרים; אני יכולה רק לשנות את עצמי.

באופן מדהים, לאחר שהמנטליות שלי השתנתה, נראה היה שהמתרגמים העמיתים שלנו עשו לפתע פריצות דרך והפסיקו לחזור על שגיאותיהם. איכות התרגומים שלהם גם החלה להשתפר. בתוך שנה או שנתיים, הצוות שלנו עשה שיפור גדול באיכות התרגומים. משהו שחשבתי בתחילה שאינו אפשרי עבר שינוי איכותי.

מה שלמדתי מהניסיון הזה הוא שכשאנחנו מסתכלים פנימה, כל מה שסביבנו ישתנה. על פני השטח אני זאת שמדריכה אחרים. למעשה, זו הייתה הזדמנות שסודרה בשבילי על ידי המאסטר כדי שאטפח את עצמי. לעתים קרובות אני מתרגשת ממצב המחשבה הטהור של תלמידים אחרים. לכל אחד מהם יש משפחה, עבודה, חיים ופרויקטים אחרים של דאפא, אך הם מוצאים זמן לעבוד באתר מינג-הווי ולעשות את מיטבם לעשות את הפרויקט הזה היטב. יש לי אך כבוד והערצה כלפיהם. אני אסירת תודה עד מאוד שהמאסטר סידר שאעבוד במינג הווי, לעבוד יחד עם כל כך הרבה תלמידים נחושים.

לטפח החוצה קורת רוח עצמית ואנוכיות

מתאם אחד לעיתים קרובות קורא באתר מינג הווי באנגלית ונותן לנו משוב. בתחילה הודיתי לו על הצעותיו, אך לאט לאט נעשיתי חסרת סבלנות. הרגשתי שהקדשנו מאמץ רב לכל מאמר, אך הוא המשיך לחפש פגמים. חשתי שהוא לא מסכים עם עקרונות התרגום שלנו. כשהוא שוב שלח צרור מיילים ושאל על מאמרים מסוימים, הסבלנות שלי פקעה ונעשיתי מתוסכלת מאוד. באותו זמן הייתי עסוקה בעבודתי הרגילה, אז החלטתי להפסיק לעבוד בפרויקט הזה. השבתי לו ושלחתי העתקים לשני מתאמים אחרים בפרויקט.

תגובותיהם גרמו לי להבין כמה טמפרמנטית אני. הם לא האשימו אותי. הם הזכירו לי לא לשכוח את מטרת עבודתי באתר מינג-הווי. זו השליחות שלי; איך אוכל כך סתם לוותר על הפרויקט הזה?

לאחר שנרגעתי התביישתי בעצמי. התמודדתי גרוע כל כך עם המבחן הזה. הבנתי בשעה שכשעבדתי על תכנית ההדרכה פיתחתי קורת רוח עצמית ולא רציתי לשמוע את ההצעות של אחרים. פיתחתי יהירות ומנטליות להגן על עצמי ועל הצוות שניהלתי. כשראיתי שההצעה של המתאם הזה היא למאמר שתורגם על ידי צוות אחר, חשבתי שזה לא שייך אליי. אך כשהמשוב שלו היה קשור למאמרים של הצוות שלי, היה לי אכפת הרבה יותר.

המאסטר אמר:

"יש משהו שאתם חייבים לשים אליו לב: אתם מאמתים את הפא, לא מאמתים את עצמכם. האחריות של תלמיד דאפא היא לאמת את הפא. אימות הפא זה טיפוח, ומה שאתם מסלקים בתהליך הטיפוח הוא בדיוק ההחזקה לעצמי; אינכם יכולים במקום זאת ללכת ולהחמיר את הבעיה של האימות העצמי – אפילו אם אתם עושים זאת שלא ביודעין." ("ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק", 2004)

הבנתי שפיתחתי אנוכיות ושהסיבה שלי לעבוד במינג-הווי כבר אינה טהורה. רציתי רק שהצוות שלי יצליח אך לא היה לי אכפת מהצוותים האחרים. זה היה התגשמות האנוכיות ואינטרס אישי. רק רציתי לאמת את האנגלית הטובה שלי והיכולת הגדולה שלי. שכחתי שהצוותים השונים שלנו הם גוף אחד, שהמטרה המשותפת שלנו היא לתרגם מאמרים שאנשים רוצים לקרוא, להשיג את ההשפעה של הצלת ישויות חיות.

כשקראתי שוב את המשוב של המתאם, עמוק בתוכי הייתי אסירת תודה שהוא הקדיש מזמנו לקרוא את המאמרים שלנו ולתת לנו משוב. ראיתי שההצעות שלו היו רלוונטיות ושיש לנו תחומים שעלינו לשפר.

אני מודה למאסטר שנתן לי את ההזדמנות הזו להזכיר לי את מטרתי בעבודה במינג הווי. זה לא כדי שאאמת את עצמי או שאתפאר ביכולת האנגלית שלי. זה כדי לאמת את הפא, להציל ישויות חיות.

להוקיר את סביבת הטיפוח הזו

הפרויקט הזה דורש לבלות זמן רב במחשב כל יום. יתרה מזאת, מטעמי בטיחות, אנו לא יכולים לספר לתלמידים אחרים מה אנחנו עושים. לפעמים אני מתעייפת מהעבודה ורוצה למצוא פרויקטים חדשים לעבוד בהם. אך מיד אני מבינה שהשליחות שלי היא כאן, שאני עושה את זה לא בשביל ההנאה שלי אלא כדי לסייע למאסטר בתיקון הפא. אני רואה תלמידים אחרים שעבדו בפרויקט הזה זמן רב יותר ממני, והם כולם עובדים בשקט וביציבות ללא תלונות, כי הם ממלאים את שליחותם בפרויקט הזה. עכשיו אני מבינה שזהו הסידור לטיפוח שלי. לכל תלמיד יש נתיב טיפוח שונה. אני יכולה לעבוד בפרויקטים אחרים כשיש לי זמן, אך השליחות שלי היא כאן. אינני יכולה לוותר.

תודה לך, מאסטר!

תודה לכם, מתרגלים עמיתים!