לאחרונה חוויתי סימפטומים של לחץ דם גבוה. הדופק שלי היה מהיר ולא סדיר. סבלתי מסחרחורת וחשתי רעד בחזה.

זמן קצר לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג הבנתי שבגופי כבר אין מחלות. כשהרגשתי שלא בטוב לפעמים, התייחסתי לזה כביטוי של קארמת מחלה. כך שעברתי יחסית בקלות את מבחני השין-שינג האלו.

אבל ההתמודדות האחרונה שלי עם קארמת מחלה ארכה מעל חודש. כשהמחשבה, "אולי יש לי לחץ דם גבוה", עברה במוחי, מיד עמדתי על המשמר והתחלתי לסלק את דפוס מחשבת הפחד הזאת.

ואז שמתי לב שהראש שלי הולך ומתנפח, מה שגרם לי לקושי להישאר שליו ורציונלי.

חשבתי לעצמי: "אף אחד לא נמצא בבית. אם יהיה לי שבץ, האם זה יגרום נזק לתדמית הדאפא? אם לחץ הדם שלי ימשיך לעלות אני יכול למות בכל רגע!"

לפתע הופיע לי כאב ראש רציני והייתי כל כך מסוחרר שבקושי הצלחתי להתיישב.

תכופות הייתי אומר לאנשים לשנן "פאלון דאפא הוא טוב", בפרט כשהם לא חשו בטוב, או כשהתמודדו עם מצבים מאתגרים. אז החלטתי להשתמש בעצה שלי ולעשות כך.

לאחר זמן מה, מחשבה נוספת עברה במוחי: "יש משהו טוב במצוקה הזאת, אך אני לא מצליח לראות זאת כי אני מרוכז רק באי הנוחות שלי".

הסימפטומים שלי נעלמו מיד. התיישבתי ובמהירות שיננתי את המילים של המאסטר:

"אם תלמידי דאפא יכולים לעשות דברים בצורה ישרה, ובתנאי שאין להם החזקות חזקות או דברים שהם קשורים אליהם באופן בסיסי, אז לא יהיו שום בעיות. יש האומרים שכאשר הם לומדים את הפא הם נתקלים בדבר זה או אחר. משהו שאני אומר לעתים קרובות הוא: ברגע שאתה מתחיל ללמוד את הדאפא, כל דבר שאתה נתקל בו – טוב או רע – הוא דבר טוב (מחיאות כפיים), כי הוא הגיע רק משום שאתה מטפח בדאפא. יש מתרגלים המתנסים בכל מיני קשיים לאחר שהתחילו ללמוד את הדאפא. אם לא היית מטפח, המצוקות האלו היו מובילות להרס שלך. אבל בדיוק מפני שאתה מטפח בדאפא, אף על פי שהלחץ שאתה עומד בפניו הוא גדול כשקשיים תוקפים אותך מוקדם משהם היו אמורים, והמבחנים של השין-שינג שלך קשים למעבר – ולפעמים המבחנים יכולים להיות ענקיים – במבט כולל, הקשיים האלו הם כולם דברים שאתה צריך להתגבר עליהם, הם חשבונות שעליך ליישב, חשבונות שאתה צריך לשלם (הקהל צוחק). אם כך, האם אין אלה דברים נהדרים? אז בין אם אלו דברים טובים או רעים שאתה נתקל בהם, כל עוד אתה מטפח בדאפא, הם כולם חיוביים, ללא ספק (מחיאות כפיים)." ("לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005")

עכשיו יש לי הבנה חדשה למילים של המאסטר. בתוך המצוקות הקשות אנחנו לא יכולים להשתמש במושגים אנושיים כדי לאמוד נכונה את מה שקורה. משום שסביר להניח שנתייחס לנסיבות שלנו כמשהו "רע" או שלילי, במקום כ"טוב" או חיובי!