(Minghui.org)

כשהחלה הרדיפה ב-1999, נסגרו אתרים רבים לתרגול פאלון דאפא וקבוצות לימוד פא. כמה מתרגלים רק התחילו ללמוד את התרגילים ולכן תנועותיהם עוד לא היו נכונות. בגלל שהיו מאז מקומות מועטים להתאסף בהם ולבצע ביחד את התרגילים, כמה מתרגלים ותיקים שכחו את התנועות הנכונות.

"מיי" (שם בדוי) הייתה אחת מאלה. היא התקדמה במרץ בעשיית שלושת הדברים במשך שנים רבות, אבל לפני כמה שנים היא התחילה לפתח סימנים של קארמת מחלה.

בהתחלה היה זה כאב ברגלה. היא חיפשה פנימה והחלימה. אבל עם חלוף הזמן היא לא הצליחה להחזיק את הצוואר זקוף. כשהלכה, ראשה היה מורכן קדימה. היא הרגישה רע אבל לא ידעה איפה יש לה החסרות.

כמה שנים חלפו, וראשה צנח עוד ועוד, וגופה התעקם לכיוון אחד. היא חשה גרוע יותר ויותר. יום אחד היא כבר לא יכלה לעמוד בכך. כשדמעות זורמות על לחייה היא ביקשה מהמתרגלים האחרים באתר התירגול לעזור לה לשלוח מחשבות נכונות.

היא אמרה שהיא לא במצב טוב ושהיא לא יכולה להמשיך לטפח. היא יכלה רק לחשוב על כל המטפחים שנפטרו. היא לא הצליחה להתרכז בשליחת מחשבות נכונות ולא העזה לצאת להבהיר את העובדות מחשש שזה יגרום לדאפא להיראות לא טוב. היא היתה ממש במצוקה.

בשלב זה הבנו שיש הפרעה שמושכת אותה למטה, ולכן כולנו התרכזנו בשליחת מחשבות נכונות, חיפוש פנימה והעלמת התכנונים של הכוחות הישנים.

המתרגלים ״צ׳ונג״ ו״דונג״ נפגשו עם מיי כדי ללמוד איתה את הפא ולשלוח מחשבות נכונות יחד. אבל למיי היה קשה לשבת בשקט. כשניסתה לחבר את ידיה ולהחזיק את כף ידה זקופה, כוח בלתי ידוע משך את ראשה עוד למטה. היא בכתה ללא הרף ובמהרה נותרה ללא נשימה.

שני המתרגלים האחרים התעלמו ממה שראו, ואמרו למיי בחמלה: ״שבי זקופה. אל תפחדי מהרוע.״ מיי ניסתה להזדקף. הם ביקשו ממנה לישר את גבה יותר ולבקש מהמורה להגביר את תמיכתו. זה היה מאמץ עצום. הם ישבו ושלחו מחשבות נכונות במשך 20 דקות.

כשביצעו את תרגילי הפאלון דאפא יחד. דונג גילה שמיי עושה תנועה שגויה כאשר המורה אמר את המשפט בתרגיל הראשון:

״טַאתַאגַאתַה ממלא אנרגיה לתוך רום הראש״. (הפאלון גונג)

הוא גילה שמיי לחצה את ראשה בידיה בשעה שהורידה את שתי הידיים למטה. מיי הכחישה זאת ואפילו הוציאה את הספר ״הפאלון גונג״ כדי להוכיח את הנקודה שלה. דונג אמר: ״גוואן-דינג (מילוי אנרגיה לתוך רום הראש) זה משהו שהמורה עושה עבורנו בממד אחר, לא משהו שאנחנו עושים עם כוונה. אין זה דבר קטן אם את משנה את התנועות.״ בשלב זה הבינה מיי שהיא עשתה את תנועת הלחיצה הזו במשך כמעט 20 שנה במהלך התרגיל הראשון. אין פלא שראשה נשמט קדימה ולמטה. זה כל כך מסוכן!

האחרים עזרו למיי לעבור ולתקן את כל התנועות בתרגילים. הם עודדו אותה לקרוא יותר את הפא ולצפות שוב בווידיאו של התרגילים. מיי עשתה את מיטב יכולתה ותיקנה את עצמה. כולם הראו את תמיכתם בחיזוק ההכרה העיקרית שלה על ידי שליחת מחשבות נכונות עבורה.

כשראינו את מיי שוב, הבחנו שהיא עשתה שיפור ניכר. מצבה השתפר עוד ועוד. מיי הבינה שההבנה הקודמת שלה של הפא לא היתה ברורה. היא היתה אסירת תודה למורה שתכנן את תמיכתם של המתרגלים האחרים. היא אמרה שהיא יכולה לחוש בסיוע של כולם כששלחה מחשבות נכונות בלילה, כי האנרגיה הייתה מאד חזקה. לאחר שעשתה את התיקונים בתנועות, היא הצליחה לחבר את ידיה בצורה נכונה ויכלה לשבת בתנוחת הלוטוס טוב יותר. היא הצליחה גם לשבת זקופה.

כולם הבינו שהם הרוויחו רבות מהעזרה למיי. מתרגלים אחרים גילו גם הם שעליהם לשפר את תנועות התרגילים שלהם.

אני רוצה להציע שאחרי לימוד פא קבוצתי ניקח זמן כדי להתמקד בשיפור תנועות התרגילים שלנו. אני מבין שרק כשנעשה את שלושת הדברים היטב נוכל לעמוד בקצב של תיקון הפא. שום פרט בטיפוח שלנו אינו דבר קטן, כיוון שכל תנועה ותנועה היא חלק מהמכניזם שהמאסטר מתקין בנו. המשמעויות הפנימיות הן עצומות והן מעבר למה שאנחנו יכולים להבין עם המוח האנושי שלנו. עלינו לעשות מה שהמורה מבקש מאיתנו ואין עלינו לעשות דברים לפי הנטיות האישיות שלנו. שינוי קטן בתרגילים הוא טעות עצומה בממדים אחרים.

המורה אמר:

ה כבר קשה מלכתחילה, ואתה עוד מוסיף לעצמך את הקושי הזה באופן מלאכותי. אז איך תוכל להתגבר על זה? ייתכן שתיתקל בקשיים או בבעיות כתוצאה מכך." ("ג'ואן פאלון")

החלטתי לכתוב מה שלמדנו דרך ההתנסות של מיי. עלינו ללכת היטב בנתיבים שלנו ולשים לב כשאנו עושים את תרגילי הפאלון דאפא כך שלא יהיו החסרות שהכוחות הישנים יוכלו לנצל.

אנא העירו בחמלה על כל דבר שאינו לפי הפא.