ניתוח של מחשבות פרועות הנובעות מרגש

(Minghui.org)

אנחנו יודעים מהפא שכל הישויות בשלושת העולמות ספוגות ברגש. לגבי מטפחים שהייתה להם השאיפה לצאת מחוץ לשלושת העולמות, חלק עדיין נענים לרגשות שלהם ומתמהמהים במחשבות של רחמים עצמיים או רגשות אחרים. קצב הטיפוח שלהם הואט. זה גם קורה למטפחים מבוגרים שרגשותיהם לא אמורים להיות חזקים כמו של הצעירים.

המאמר הזה מנתח מחשבות פרועות שונות הבאות מרגש. המטרה היא לעזור להאיר על מקור המחשבות האלו כדי שמטפחים יוכלו לסלק את ההפרעה.

רדיפה אחר רגשות

לרגשות יש שני צדדים- חיובי ושלילי. הצד השלילי כולל חלק שהוא אנוכי, בו אנשים מצפים להחזרים.

כשאנשים חושבים שהם לא קיבלו את ההחזר או התגובה הראויים הם כועסים. שנאה או תרעומת יכולים לנבוע כתוצאה מאהבה. אחת התלונות השכיחות בין האנשים היא: "הייתי כל כך טובה אליו, אך עדיין הוא התייחס אליי ככה!"

זה לא רציונלי לרדוף אחר יחס טוב מאחרים. לדוגמה, יש אנשים שרגילים שהוריהם מתייחסים אליהם יפה. אם קורה לפעמים שההורים לא מתייחסים לרגשותיהם, הם הופכים להיות שליליים. הם מתייחסים ליחס הטוב של הוריהם כמובן מאליו. אף שההורים דאגו להם היטב במשך עשורים, תקריות ספורות יכולות לגרום לתרעומת.

זה קורה גם בין בני זוג. ביום ההולדת של האישה, יתכן שהבעל ייתן לה מתנה כהפתעה נחמדה. זה טוב, אך אם האישה מבקשת מתנה מסוימת וכועסת אם הבקשה לא התמלאה, התוצאה שונה. כשהרדיפה הזאת חזקה מדי זה למעשה חמדנות.

אדם שלא יודע מהי שביעות רצון לא יוכל להוקיר דברים. לא משנה כמה ניתן לו, הוא לא חושב שזה מספיק ולא מסוגל להוקיר את מה שכבר יש לו. אז איך הוא יכול להוקיר את הסביבה שלו ואת האחרים? זו בדרך כלל הסיבה לתרעומת בין בני משפחה ובני זוג.

החזקות אנושיות כאלו קיימות בין מטפחים גם כן. האם אנו לא רואים מתרגלים מסוימים שמבקשים בקשות מהמאסטר ובעיקרון מבקשים מהמאסטר להציל אותם באופן שהם מעדיפים?

רגשות הולכים בד בבד עם רדיפה אחר דברים, אז כשרדיפה אחר משהו נענית או לא, האדם ירגיש אושר או כאב בהתאם. כל רדיפה היא פרצה בטיפוח. כשמה שמניע את האדם הוא רגשות, או הצורך לרדוף אחר דברים, הוא לא יוכל לדעת האם התוצאה התהוותה על ידי בודהא או על ידי שד.

אשליות הנובעות מרדיפות רגשיות

בני אדם נשלטים לעיתים קרובות על ידי רגשות. אנשים רווקים מפנטזים על מישהו שיאהב אותם ואיך הם יאהבו אותו/אותה וידאגו להם. אנשים נשואים, במיוחד נשים עם ילדים קטנים, לעתים קרובות מתלוננים על בני זוגם.

קשיים הם דבר שכיח בחיים. אנשים מחפשים אחר רגעים יפים בזיכרונותיהם, בספרים או בסרטים, ומנציחים את הרגעים האלו לעד. הם מקשיבים לשירי אהבה כדי להתנחם. חלק אפילו מחפשים סיפוק בסרטים או בדרמות טלוויזיה המלאים אשליות וזימה. חלק גם משתמשים ברגעים מתעתעים כאלו כסימוכין ואמת-מידה לפרשיות האהבים שלהם.

אם תשאל אדם רגיל מהו אושר, ייתכן שהוא או היא יחפשו במוחם אחר סצנה מסרט או מדרמת טלוויזיה.

אנשים המנוהלים על ידי רגשות לא יודעים מה הם באמת רוצים. אם מישהו לא נוטש את הרדיפה לאהבה בין גבר ואישה, הוא ימשיך להחזיק בסטנדרט של מאהב אידיאלי.

הכתוב למעלה הוא רק הניתוח שלי לגבי מחשבות פרועות הנובעות מנקודת מבט של רמה אנושית. בהירות נוספת על רגשות נשיג רק כשנהיה מעבר לשלושת העולמות.

במסע הטיפוח שלנו, אם מישהו לא יכול לשאת את הבדידות בכמה עשורים של חיי אנוש, הוא יגיע בקלות למסקנה של מהי "אהבה אמיתית" ברגע שהוא ייתקל במישהו/מישהי שהוא/היא מתפעל ממנו. אם המישהו הזה אינו זמין, אז האדם ידמיין שהוא מושלם, ואז ישקע בדכדוך.

אם האדם זמין ושני הקצוות נפגשים, הריגוש לא אורך זמן רב. זה משום שברגע שהרדיפה מסופקת, הריגוש נעלם. לאחר זמן מה, מחשבות פרועות כאלו יכולות להיווצר שוב כלפי אדם אחר.

מנקודת המבט של מטפח, לא משנה כמה האדם טוב, זה עדיין רק נעימות בעולם האנושי. זה לא מעבר לתחום בני האנוש.

התמקדו בסילוק שד התאווה

לגברים אין את התלות הרגשית שיש לנשים, אז ייתכן שאין להם כל כך הרבה הפרעות הנובעות מרגשות כפי שיש לנשים. עבור מטפחים גברים, המפתח הוא להיפטר משד התאווה.

ברגע שמחליטים להפסיק להשתמש בתפקוד המיני של גוף האדם, הקיום הופך לפשוט מאוד – משתמשים בחיים רק כדי לטפח.

באופן זה, מה שאנחנו רוצים מהחיים הופך להיות מועט למדי, הרדיפה אחר תהילה ורווח אישי נעשים מיותרים, היוהרה נחלשת, כי אין יותר מדי דחף או מוטיבציה להשיג רושם חיובי מהמין השני. החזקות אנושיות רבות מתפוררות אחרי שמניחים לתשוקה המינית.

אם מסתכלים מנקודת מבט כזאת, האם נישואים או גירושים יכולים לפתור איזשהן בעיות? אף אחת.

היות שמטפחים מכירים את הדרישות של הפא, לא נעשה טעויות חמורות. אך אם לא מוותרים לגמרי על התשוקה, אז ייתכן שמישהו יצפה בתמונות או בסרטונים פונוגרפים. שד התאווה שולט באנשים להזין את התאווה. אז קשה יותר לסלק את ההחזקה הזו. למעשה התנהגות בלתי הולמת של מטפח מחזקת את התאווה.

איבר המין הזכרי אינו לגמרי תחת שליטת ההכרה העיקרית שלנו. ראיתי זאת במשך התהליך שלי לסלק את התשוקה. הרבה תגובות פיזיות הן פשוט פונקציות מובנות של הגוף האנושי.

חלק מהמתרגלים רוצים להתחתן עם מתרגלים אחרים כי הם חושבים שמתרגלים טהורים יותר מאנשים רגילים. אך לפעמים ההחזקות האנושיות של מטפחים מציגות עצמן באותה הצורה כמו אצל אנשים רגילים.

המאסטר אמר:

"נערה טהורה, בחורה טהורה, קשה מאוד למצוא." ("לימוד הפא בוועידה של 2007 בניו יורק")

כל סין הפכה לכזאת. הרבה מתאוות הגברים הן ללא שליטה בימים אלה. בעלים שאינם מטפחים, ושיש להם תשוקה מינית חזקה, באמת גוררים את נשותיהם המטפחות מטה בטיפוח שלהן. הטכניקות המיניות שמשמשות אנשים רגילים מוחקות לחלוטין את הדרת הכבוד של המטפח. המתרגלות האלו שעדיין רוצות להתחתן עם אנשים רגילים, בבקשה שיקלו את הנושא והיו אחראיות לטיפוח שלכן. לצאת עם מישהו זה לא רק להחזיק ידיים.

לטפח לב טהור ומחשבה טהורה

בני אנוש חיים בתוך הרגשות כמו דג במים. אם הדג היה צריך להתאים עצמו לחיים על היבשה, זה היה כואב. לכן, למרות שהעקרונות ברורים לנו, מחשבות רגשיות עדיין יכולות לצוץ במחשבתנו.

כשאנחנו רואים דג שוחה, אולי נראה שזה בגלל תנועת הדג. אבל הדגים מושפעים ונדחפים על ידי זרימת המים. באופן דומה, בני אדם מעולם לא יכלו לשלוט במחשבתם.

כשהלב והמחשבה שלנו טהורים, נוכל לדכא את האנרגיה ואת ההשפעה של החלקיקים הרגשיים החודרים לגופנו.

חמלה שונה מרגשות. אין בה שום רדיפות אנוכיות או ציפייה לרווח. חמלה מושגת על ידי סילוק ההחזקות האנושיות.

המאסטר אמר,

"ההתבטאות הגדולה ביותר של שן היא חמלה, והיא התבטאות של אנרגיה אדירה." ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה")

אסיים בציטוט מהרצאת המאסטר "ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק":

"אם כן, מהי משמעות החיים עבור בן אנוש? היא לחוות את ההרגשה שיש לו מההחזקה לאינטרס האישי ומההנאה ממסלול החיים האנושיים, להיות ספוג ברגשות. חישבו עד כמה זה מעורר רחמים, ואיזו מין הרגשה זו באמת. הם מאושרים כאשר הם מרוויחים משהו ואומללים כאשר הם מפסידים אותו; כאשר הם אוכלים בשר הם מוצאים שהוא טעים, וכאשר הם אוכלים ממתקים הם מוצאים שהם מתוקים… אולם בעולם האנושי יש גם מרירות, עוקצנות ודברים כואבים, יש את ההרגשות שיש לאנשים צעירים הנובעות מהחזקות רגשיות, ויש גם את הרגשות שיש לאנשים במעמדות חברתיים שונים כאשר הם רודפים, מרוויחים, או מפסידים דברים במהלך חייהם – למרות שהרווחים וההפסדים הללו אינם משהו שבאמת נובע ממאמץ. כך הם בני האדם כאשר הם חיים בעולם הזה. אנשים הם כל כך מעוררי רחמים! ובכל זאת אנשים פשוט אינם יכולים לראות מבעד למה שמכונה "מציאות", והם גם אינם רוצים."