אני מתרגלת פאלון דאפא באמצע שנות ה-30 שלי. אני חיה כעת במדינה מערבית, אבל נולדתי במדינה אירופית שהייתה בעבר רפובליקה סוציאליסטית. הרדיפה שלי אחרי חינוך גבוה יותר, עבודה ונסיעות לקחה אותי למקומות רבים סביב העולם ואני אוהבת להחשיב עצמי כאזרחית העולם.

לפני 11 שנים מתרגלת מערבית הציגה בפניי את הפאלון דאפא. כשהיא סיפרה לי על השיטה, כל העקרונות הבסיסיים של הפאלון דאפא מצאו הד בלבי. רציתי קודם כל ללמוד את התרגילים ובזמן שתרגלתי אותם, חשתי ברטט חזק בזרועותיי וברגשות שונים שקראתי עליהם אחר כך בספר. זאת הייתה חוויה! לא היה לי ידע מוקדם כלשהו על דברים שמתרגלים חווים, וכשקראתי עליהם בספר היה ברור לי שלא יכולתי לדמיין אותם, במיוחד לא באופן מדויק כל כך.

החוויה הזאת הייתה הדחיפה הראשונה להמשיך לקרוא את "ג'ואן פאלון". זו הייתה דחיפה קטנה קדימה.

להיות כנה לחלוטין, רבים מהדברים שהוזכרו בספר היו בהתחלה קצת קשים להבנה עבורי ברמת פני השטח, אבל הדחף הטבעי שבי אמר לי להמשיך לקרוא ולא לנתח יותר מדי או לשפוט לפני שאסיים את הקריאה. הרגשתי כה שלווה לקרוא את הספר ובהביטי בתמונה של המחבר, מר לי הונג-ג'י, הרגשתי כבוד עמוק. תחושת הבטן שלי בכללותה הייתה: "זהו משהו ממש טוב".

במשך שנים רבות סבלתי ממיגרנות, אבל אחרי שתרגלתי פאלון דאפא במשך כמה חודשים, חברה שלי שאלה אותי למה אני לא מתלוננת עוד על מיגרנות. רק אז נוכחתי לדעת שהן נפסקו. כמה קל לנו בני האדם לקחת דברים כמובן מאליו בזמן שהכול מתנהל בצורה חלקה. הייתי אסירת תודה מאוד.

גם איבדתי באופן טבעי את התשוקה לשתות אלכוהול. במפגשים חברתיים, ידידים שלי וחבריי לעבודה חשבו בתחילה שזה מוזר. האמת היא שבאמת כבר לא הזדקקתי לחומר כלשהו כדי להרגיש טוב. להיות מתרגלת נתן לי הרגשה כזאת של טוּב שלא רציתי להעיב עליה עם חומרים כלשהם. כשאחרים ראו שאינני נאבקת או מזייפת את ההרגשה הזאת הם פשוט הפסיקו בטבעיות לנסות להכריח אותי.

רבות מהבעיות הקודמות שלי, ובכלל זה דיכאון, שככו ופחתו מאוד באמצעות התרגול. השיטה היא תהליך הבוחן את עצמך, מלמד אותך עצמך איך לעשות דברים טובים בעודך מתכוונן לעקרונות שהם טובים לנשמה, ללב ולאנשים סביבך. בעבר תרגלתי וקראתי על דרכים רוחניות שונות, אבל "ג'ואן פאלון" היה הספר המקיף, הישר והברור ביותר עבורי. זה היה כל כך טבעי להפוך למתרגלת. זה היה משהו אוניברסלי, וממש לא חשבתי שזה משהו המיועד רק לסינים.

במשך כמה השנים שעברו, העבודה והנסיעות שלי הובילו אותי לאינטראקציות עם אזרחים סינים רבים. הופתעתי מאוד שרבים מהם התייחסו בשלילה כזאת כלפי משהו שבשבילי הוא הפילוסופיה המתקדמת ביותר של החיים, ושהעניק לי חכמה כזאת ושקט נפשי.

הבחנתי שסינים רבים ששוחחתי עימם הופתעו שאני משכילה מאוד, שיש לי עבודה טובה ושאני נוסעת בכל העולם ושאני שמחה להתיידד ולתקשר עם אנשים באופן גלוי ופתוח. הייתה להם תמונה כזאת בראש שמתרגלי פאלון דאפא איכשהו "לא בסדר בראש", שהם עניים ושהם "לא מתאימים לזמן המודרני".

למעשה, ככל שטיפחתי יותר את אופיי, נעשיתי מועילה ופוריה יותר בעבודה, ואפילו המצב הכספי שלי השתפר במידה ניכרת. תהיתי לעצמי: "מדוע הם כל כך נחושים לראות את מתרגלי פאלון דאפא באור שלילי כזה כשהמציאות היא לגמרי הפוכה?"

אני מלמדת סטודנטים שסיימו תואר ראשון איך לחשוב בצורה ביקורתית ולעשות מחקר מקיף, כך שגם אני עשיתי מחקר מקיף משלי לגבי המק"ס (מפלגה קומוניסטית סינית) ולגבי מדיניות הרדיפה שלה נגד הפאלון גונג. כשיש השקפות כאלה מנוגדות לחלוטין בסוגיה כל כך גדולה הנוגעת למיליוני אנשים, זה בהחלט מתקבל על הדעת לעשות מחקר מקיף כזה.

אחרי שסיימתי את המחקר וגיבשתי את דעותיי, ביקשתי מאזרחים סינים רבים שפגשתי להבהיר לי בדיוק מדוע הם נוטים להתייחס בצורה שלילית כזאת כלפי הדאפא. אף אחד מהם לא נתן לי אף פעם תשובה תמציתית המחוזקת ברעיונות שלו עצמו. אף אחד מחהם.

כל מה ששמעתי אי פעם היו חזרות על קטעי מידע שכפי שידעתי הוצגו בפניהם על ידי התקשורת של המפלגה, או דברים שנצבעו באידיאולוגיה מרקסיסטית. אבל האידיאולוגיה הזאת היא רק אחת מני הרבות הקיימות בהיסטוריה האנושית. מדוע קיים אצלם הפחד הזה להמשיך ולבדוק יותר לעומק בעצמם? האם זה נקרא לקבל ידע נכון?

רבים מהסינים שאני מדברת איתם מופתעים כשאני אומרת להם שרבים מאיתנו המערביים כל כך מתרשמים מהפאלון דאפא, שזה בדיוק בגלל הפאלון דאפא שאנחנו מתעניינים בסין, ורבים מאיתנו לומדים אפילו סינית. ושוב, הם לפעמים לא מאמינים לי. אני תוהה מה עוצר בעדם?

כמובן רבים מהם מסוקרנים מהשיחות שלנו וממשיכים לחקור בעצמם. איזה דבר עצום! כאישה מערבית, אישה משכילה שמאמינה שללמוד זה הדבר החשוב ביותר, הייתי רוצה לעודד אנשים בסין וגם סביב העולם ללמוד בעצמם לגבי פאלון דאפא.

אל תסמכו על המילה שלי או של כל אחד אחר. בכל מקרה אף אחד לא יכול לכפות על אף אחד להאמין במשהו. תנו לעצמכם באמת זמן לקרוא, נסו לא להתווכח עם מה שאתם קוראים בזמן שאתם קוראים אותו. תנו לעצמכם את הזמן לסיים את הספר, חפשו מקורות מידע על אירועי העבר מנקודות השקפה נוספות, בחנו את הראיות הזמינות הקיימות, חפשו מתרגל לקיים איתו שיחה גלויה ותלמדו את עצמכם.

יש לי הרגשה שאנשים רבים מודאגים שאם הם יהיו מעורבים עמוק בנושא הם יהיו "חייבים" להפוך למתרגלים. אבל בפאלון דאפא אין ארגון או חברים בארגון, אין מנויים או דמי מינוי או רשימת שמות. למדו את עצמכם על-פי מה שרבים מחשיבים כיום כשיטה הרוחנית הגדולה ביותר של זמננו, חישפו את האמת על הרדיפה בסין, חפשו סרטים תיעודיים בנושא וראו לאן המחקר שלכם ייקח אתכם.

ההתנסויות שלי בטיפוח פאלון דאפא במשך 11 השנים האחרונות היו מאתגרות מחשבה, בונות אופי, מועילות ופוריות מאוד בנתיב שלי להפוך חלק אחראי ומועיל בחברה וכמובן במשפחתי.

העולם הזה זקוק לאמת, לחמלה ולסובלנות. אני בטוחה שכל אחד יכול להסכים על כך. אולי יום הפאלון הדאפא העולמי 2018 יכול להוות לכולנו נקודת התחלה טובה למחקר עם ראש פתוח לרעיונות חדשים.