התנסות שהוקראה בוועידת פאלון דאפא בוושינגטון די.סי. 2018

ברכות, מאסטר! ברכות מתרגלים עמיתים!

שמונה שנים עברו מאז שנעשיתי מתרגלת דאפא, ובהסתכלות אחורה על נתיב הטיפוח שלי, ברצוני להיזכר בו ולשתף אתכם.

התחלתי לתרגל פאלון דאפא בטייוואן לאחר שכמעט עשר שנים ידעתי על השיטה מאמי. היא החלה לטפח בדאפא ב-1999, ממש לפני תחילת הרדיפה. כשהיא דיברה על פאלון דאפא אף פעם לא שמתי לב. חשבתי שהוא טוב, אבל שזה עניין שלה, לא שלי. פעם כשביקרתי אותה בתקופה שלמדתי באוניברסיטה, היא נתנה לי לצפות בסרטוני וידאו של הרצאות המאסטר מסמינר תשעת הימים. עשיתי זאת כדי לרצות אותה, אך מיד נרדמתי על הספה וחלמתי חלום. המאסטר ניגש אליי והוציא משהו דמוי אשכול תולעים שחורות מאוזני. כשהתעוררתי היו לי סימפטומים של שפעת, שעברו למחרת. אף שהחלום היה ברור מאוד, התעלמתי ממנו וחזרתי לחיי כאדם רגיל, לסיים את לימודיי וליהנות מהחיים.

לאחר שנים, לקחתי את שתי בנותיי לטייוואן כי החלטתי שהן צריכות ללמוד סינית. בטייוואן הייתי בקשר רציף עם מתרגלי דאפא דרך גן הילדים של בנותיי "מינג הווי דוֹדוּ-יואן", אך הייתי עסוקה מדי בחיי הרגילים מכדי לעצור ולבחון ברצינות את הפאלון דאפא. כמה חודשים לפני שעזבתי את טייוואן כדי לנסוע לגרמניה, המתאמת של אחד מהפרויקטים של הדאפא, שהייתה אימא לתלמידה בגן, ביקשה ממני לדגמן תלבושות סיניות מסורתיות, כי חסרו להם מתרגלות גבוהות. בפרויקט הזה ביליתי זמן רב עם מתרגלים טיוואנים בחזרות ובתרגול הופעה על במה. לפני החזרות הם תמיד למדו יחד את הפא. כשנסענו באוטובוס להופעות, המתרגלים דקלמו את "לון יו". לפני שנים רבות קראתי את "ג'ואן פאלון" פעם אחת אך לא המשכתי, כי חשבתי שהטיפוח קשה מדי ודורש זמן רב. הפעם, קראתי את "ג'ואן פאלון" במהירות ורציתי לקרוא אותו שוב ושוב, וידעתי שסוף כל סוף מצאתי את התשובות לשאלות בחיי ולמשמעות החיים. לאחר כל כך הרבה שנים שהדאפא היה סביבי, נעשיתי לבסוף, ברגע האחרון בטייוואן, לתלמידת דאפא. זה היה ממש נס.

להסתכל פנימה באמת

בילדותי, משפחתי עברה מארץ לארץ מספר פעמים בעקבות עבודתו של אבי. גדלתי כשאני עוברת בין שבעה בתי ספר ב-5 מדינות. לכן, מגיל צעיר חשתי שאני צריכה לשמור על המראה שלי כדי להתגונן מפני דחייה או פגיעה. הרצון להיות מקובלת ואהודה גם דרש ממני להיות מחושבת לפעמים. ניסיתי לרצות את כולם כדי שהם יאהבו אותי. חוסר הביטחון הזה מנע בעדי מלגבש אופי חזק ויציב. התייחסתי לדברים רבים כולל עניינים מוסריים ברשלנות. כדי לשמור על חזות מסוימת ועל התפיסה שלי את עצמי, שיקרתי וטייחתי דברים. כל זה השפיע על האופי שלי ויצר החזקות. לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, עקב פגמי האופי האלה, עשיתי טעויות רציניות ברגשות ובמערכות יחסים. בכל פעם שזה קרה, במקום באמת להסתכל פנימה, לחוש אשמה ולהתחרט באמת, הצלחתי לדחות מעליי בקלות את התקריות האלה, והתעלמתי מהאחריות שלי ומהתפקיד שמילאתי בהן. אז ניתנו לי מבחנים בזה אחר זה, שוב ושוב.

המאסטר אומר:

"במהלך התרגול, בכל פעם שמופיעה הפרעה מסוג זה או אחר עליכם לחפש את הסיבות בעצמכם ולהבין מה עדיין לא שחררתם." ("ג'ואן פאלון")

במשך שנים רבות לא יכולתי למצוא את הסיבות בגלל שלא חפרתי מספיק עמוק פנימה. במקום זאת התעלמתי מטעויותיי והתייחסתי אליהן בקלילות כדי להגן על עצמי. "אם אשכח דברים שעברו, הם לא יוכלו לפגוע בי", כך חשבתי. אך זה גם אומר שאם לא אקח את האחריות שיש לי בעניין ואהיה פתוחה לגבי זה, לעולם לא אוכל להתגבר על זה באמת בפעם הבאה שאהיה במצב דומה.

כמו שהמאסטר אומר:

"אם מישהו נכשל במבחן ולא אכפת לו מכך, יהיה קשה יותר לעבור את זה מאוחר יותר. זה בטוח כך." ("ג'ואן פאלון")

אני תמיד אומרת לכולם שפאלון דאפא העניק לי לב שליו ושמח ושאני באמת אסירת תודה למאסטר על כך. אז מדוע אני עדיין עושה טעויות ונופלת לצ'ינג ורגשות? זה בגלל שלא סילקתי את ההחזקות שנוצרו בילדות. טיפוח הוא תהליך שאינו נגמר, ואנחנו ניבחן עד היום האחרון. בתקופה האחרונה הזו המבחנים יהיו קשים ומורכבים יותר. רק לימוד פא רציני ושליחה רצינית של מחשבות נכונות יכולה לשמור אותנו בנתיב הישר. אפילו המחשבה הקטנה ביותר יכולה להוריד אותך מהנתיב ואפילו לא תבחין בכך עד שתמעד. בייחוד עכשיו, כשנראה שהחיים נוחים וקלים יותר, עלינו להיות ערניים אף יותר.

המאסטר אומר:

"טיפוח-תרגול הוא קשה ביותר ורציני מאוד. אם אתם לא שמים לב לרגע, אתם עלולים ליפול ולהיהרס בבת אחת. לכן הלב חייב להיות ישר." ("ג'ואן פאלון")

המאסטר בחמלתו האין-סופית, תמיד נותן לנו עוד הזדמנות. הגעתי להבנה שלהתייחס בחוסר רצינות להזדמנות החדשה שלנו זה להתייחס לטיפוח שלנו בחוסר רצינות, והגרוע ביותר, לנצל את רחמי המאסטר ואת החוכמה ללא גבול של הפא.

סביבת טיפוח טובה היא יקרת ערך

יש לנו סביבת טיפוח יקרת ערך בבואנוס איירס בה אני חיה, בירת ארגנטינה. מתרגלים עמיתים יצרו קבוצה הדוקה ולמדנו לתאם היטב. למדינה בדרום אמריקה שיש בה יחסית מעט מתרגלים, המתרגלים הארגנטינאים משתתפים בפרויקטים רבים כדי לאמת את הפא. מ"שן יון" לעיתון "אפוק טיימס" ועכשיו גם בגוף תקשורת נוסף; יש לנו מתרגלים שהולכים כל יום לאמת את הפא מחוץ לשגרירות הסינית; בכל סוף שבוע אנחנו בצ'יינה טאון, מפיצים את האמת לסינים וארגנטינאים כאחד; אנחנו מבהירים את האמת לפקידי ממשל, סנאטורים וחברי קונגרס; ואנחנו עדיין עובדים על התביעה המשפטית נגד ג'יאנג זמין, ראש המפלגה הקומוניסטית לשעבר, ונגד לואו גאן, ראש הגסטאפו הסיני לשעבר, על חלקם ברדיפה האכזרית והמתמשכת של הפאלון דאפא בסין. חוץ מהמתאם, כל המתרגלים בארגנטינה הם מערביים מקומיים. רובם חיים בבירה בואנוס איירס.

לפני שנתיים אמי ואני פתחנו מסעדה טייוואנית בבואנוס איירס. חשנו שאוכל טוב הוא דרך טובה להגיע לאנשים ולפתח איתם חברויות. מסעדה אותנטית באיכות טובה היא גם דרך למשוך את הזרם המרכזי בחברה. לפתע דברים החלו להסתדר. שני מתרגלים מעיר אחרת שלמדו בישול עברו לבואנוס איירס. מיד אחר זה שלושה מתרגלים שאהבו לבשל נעשו שפים. תוך חודש כולם למדו לבשל אוכל אסייתי. זהו נס כשלעצמו, כי קודם לא היה להם מושג על אוכל אסייתי והם אף פעם לא היו באסיה. מהר מאוד מצאנו מקום בצ'יינה טאון הממוקם היכן שכל המשרדים העיקריים נמצאים. זה עזר שמתרגל אחד היה באותו זמן סוכן נדל"ן. להיות במרכז עיר סואנת משמע בניית קליינטורה במהירות. המסעדה עובדת יפה והלקוחות מעריכים את האוכל והשרות שלנו. ההצלחה לא הייתה מתאפשרת לולא העבודה הקשה והלב הנדיב של העובדים שהם כולם מתרגלים עמיתים. רבים מהם פרשו מעבודתם הרגילה כדי לעבוד במסעדה ועכשיו יש 14 מתרגלים במשרה מלאה. כל אחד מהם יכול לאמת את הפא, להבהיר אמת וגם לקבל משכורת יציבה. אף שכולם מערביים, סטנדרט הבישול שלנו גבוה כל כך שאפילו סינים חושבים שהשפים סינים. זו הזדמנות יקרת ערך שאפשר לעשות את שלושת הדברים בשעה שאתה מרוויח משכורת במקום עבודתך. יש לנו כלל שאף לקוח לא עוזב את המסעדה בלי לדעת על הפאלון גונג ועל הרדיפה.

כל יום לפני תחילת העבודה העובדים לומדים יחד את הפא. בהתחלה מיהרנו ולעיתים קרובות לא סיימנו את ההרצאה שלמדנו כדי שנספיק להתחיל את העבודה מוקדם. עכשיו צוות המסעדה לומד הרצאה שלמה יחד כל בוקר, ומתחילים לעבוד שעה אחת מאוחר מהרגיל. זה לא השפיע כלל לרעה על עומס העבודה. זוהי דוגמה נוספת איך הכול מסתדר כששמים את הדאפא במקום הראשון. מאז פתיחת המסעדה גם פתחנו אתר תרגול בקרבת מקום. אחד או שניים מאיתנו תמיד עומד במרכז ים האנשים ומחלק עלוני דאפא. אף שרבים ממהרים ופוסחים על פנינו, רבים לוקחים את העלון וזה אומר שיהיה להם זמן לקרוא אותו בדרכם חזרה הביתה ברכבת.

ביקורת על אחרים מגיעה מלב של קנאה

אני שופטת אחרים מהר מאוד ונהגתי להתרגז ולכעוס על העובדים שלי כשהם שגו. אמרתי לעצמי שזה בגלל שהמסעדה בנויה על שירות טוב ושכל טעות עלולה לפגוע בעסק שלנו, ושאני צודקת שאני מבקרת אותם בצורה כזאת. החשיבה שלי הייתה: "כן, אני תלמידת דאפא ואני חיה לפי העקרונות אמת-חמלה-סובלנות, אך כשזה נוגע לעבודה הזאת עליי להיות קשוחה כדי שאחרים לא יחזרו על טעויותיהם". ברור שהחשיבה הזאת הייתה רק תירוץ עבור הלב של הקנאה שהסתתר עמוק יותר ושאני עדיין מתאמצת להתגבר עליו.

למעשה, כל דבר שאנחנו עושים הוא חלק מתהליך הטיפוח שלנו והוא משפיע על הטיפוח שלנו. כשחיפשתי אחר הסיבה לחוסר הסבלנות שלי, ראיתי שהיא נובעת מההסתכלות שלי על עצמי כלקוחה הרוצה לקבל שירות טוב. אם מישהו התייחס אליי רע הייתי נעלבת. כשהסתכלתי עמוק יותר פנימה, גיליתי שאני חושבת שיש לי תכונות טובות ולכן אני זכאית לשמוע רק מילים טובות ושלא יעבירו עליי ביקורת. כשמישהו חושב שהוא טוב ומוצלח זהו סימן להתנשאות וזה מגיע מגאווה, יהירות ושחצנות. תכונות אלו נובעות מקנאה. בעיניי קנאה היא דוחה, לא רציתי בה. אך לרוע מזלי, זו אחת מההחזקות העמוקות שלי. כל חיי גוננתי על הקנאה שלי. בשאיפה שלי להיראות טובת-לב ומקסימה, היה עליי להתחרות עם אחרים כדי שאבלוט. זה אמר להסתכל על אחרים ולמצוא את ההחסרות והפגמים שלהם. ואז הייתי מעבירה עליהם ביקורת כדי שאני עצמי איראה לידם טוב יותר, או שהשוויתי את עצמי אליהם ואז שמחתי שאני טובה מהם.

לאחרונה קראתי מאמר התנסות במינג הווי. הכותב הוא אדם עקשן שתמיד כופה את רעיונותיו ומושגיו על אחרים. פעם אחת הוא הכה את בתו כי הוא כעס על שלא צייתה לו. לפני מספר שנים גם אני עשיתי כך עם בנותיי כמה פעמים. הוא מתרגל סיני החי בסין והוא נעצר באופן בלתי חוקי ונכלא לשנתיים בגלל האמונה בפאלון דאפא. כשקראתי את זה התביישתי. תלמידי דאפא בסין יכולים להיעצר ולהירדף בגלל החזקות שאני התייחסתי אליהן בקלילות בטיפוח שלי.

אני מסתדרת עם הלקוחות שלנו והתיידדתי עם רבים מהם. אך יש לקוחה אחת שהייתה מגיעה בקביעות יחד עם הקולגות שלה. היא תמיד הייתה גסת רוח, במיוחד כלפיי. לא ברור למה, כי כולם במסעדה תמיד היו ידידותיים כלפיה. למרות זאת, היא תמיד התייחסה אליי בזלזול. כשהייתי בסביבתה שמרתי על שלווה והתנהגתי במקצועיות. אך התנהגותה הזיזה לי את הלב והרגשתי שזה לא הוגן כלפיי. פעם אחת כשהייתי מחוץ לעיר, היא אמרה לאחד המנהלים שהיא הפסיקה לבוא למסעדה כי היא ראתה שאני תמיד מתייחסת לעובדים שלי לא טוב. כששמעתי את זה, חשבתי: "אבל היא זו שתמיד מתייחסת אלינו רע, וזאת על אף שאנחנו משרתים אותה טוב ובמקצועיות, איך היא יכולה לומר כך עליי?" בהסתכלות אחורה, היא צדקה. אנחנו מטפחים, לכן כל ביקורת מאדם רגיל משמעה שיש לנו בעיה בטיפוח. גם אם לא נראית סיבה ברורה. בשנה האחרונה, נהייתי פחות נוקשה ופחות חמת מזג. אף שעדיין מציק לי כשעובד לא עושה משהו בדרך שאני רוצה שייעשה, אני מנסה לא להעביר עליו ביקורת בהתבסס על ההחזקות שלי, אלא לשוחח איתו באופן בונה איך לשפר את המצב בפעם הבאה.

קידום ה"שן יון"

מאז 2013 אנחנו מציגים את שן יון בקביעות בארגנטינה. מכיוון שארגנטינה רחוקה כל כך משאר העולם ואף מדינה קרובה לא אירחה את "שן יון", אנחנו צריכים שיהיו לנו לפחות עשרה מופעים, אחרת זה יהיה בזבוז של זמן ומאמץ לשן יון לטוס ולהופיע בבואנוס איירס. האוכלוסייה בבואנוס איירס מונה מעל מיליון איש ורבים ממנה אוהבים תרבות. בו בזמן, בארגנטינה מתנהלות מהומות פוליטיות מתמשכות המשפיעות בקביעות על הכלכלה. אף שמכירות הכרטיסים השתפרו כל שנה, זו תמיד חוויה שיווקית מלחיצה עד היום האחרון.

כל תהליך מכירת הכרטיסים של שן יון הוא גם תהליך טיפוח למתרגלים, של עבודה יחד ושל סילוק החזקות. אולי זהו הלב של רצון למצבים נוחים שצריך לסלק אותו ולכן עלינו לעבוד קשה עד היום האחרון. חרדה ולחץ – אלו הם מצבים הקשורים לצ'ינג ולהחזקה של פחד מכישלון. במקום זאת, הנתיב האמיתי של מטפח הוא ללכת ביציבות בנתיב שלו עם לב ישר. המאסטר תמיד מזכיר לנו:

"יתר על כן, איך תוכל לתרגל ולטפח אם לא יהיו לך כל דאגות או קשיים? איך תוכל לעשות את התרגילים בנוחיות ובמנוחה? איך יכול להיות דבר כזה? זה מה שאתה חושב מנקודת המבט של אנשים רגילים.

טיפוח-תרגול חייב להיעשות באמצעות קשיים כדי לבחון אם תוכל להיפרד או לייחס פחות חשיבות לשבעת הרגשות ושש התשוקות. אם יש לך החזקה לדברים האלה לא תצליח בטיפוח." ("ג'ואן פאלון")

אנחנו עושים מאמץ רב לעודד את הלקוחות הקבועים שלנו לראות את "שן יון". במהלך השנים רבים מהם קנו כרטיסים.

אחד מהלקוחות הקבועים שלנו אמר לי שהוא צפה בשן יון לפני שנים אך הוא בקושי זוכר את מה שראה. גם לא נראה היה שהוא הבין את המסר של שן יון. אחרי שהוא בא למסעדה שלנו, דיברנו כל כך הרבה על שן יון עד שיום אחד הוא הופיע לפתע עם כסף לכרטיס אחד וביקש שנרכוש אותו עבורו. קנינו לו כרטיס למופע הראשון. אך יום אחד פגשנו אותו באולם התיאטרון והופתענו מאוד. הוא סיפר לנו שהוא התרגש כל כך מהמופע, שלא רק שהוא קנה עוד כרטיס לעצמו אלא גם הזמין את אביו ואת אחותו לראות את המופע.

יש לנו הרבה אורחים מארה"ב, אוסטרליה, אירופה ומקסיקו, הבאים למסעדה. הם אמרו לנו הרבה פעמים שהם שמעו על שן יון או ראו פרסומות אך לא הלכו לראות את המופע מסיבות רבות. אך אחרי שהם שוחחו איתנו ושמעו מאיתנו על שן יון, הם אמרו שהם ישתדלו לראות אותו במדינה שלהם.

בשנים של הטיפוח שלי, חוויתי פעמים רבות את הנדיבות של הדאפא והנסים שלו. אף שעשיתי שגיאות רבות בטיפוח שלי, המאסטר והפא העצום שלו תמיד נתנו לי תקווה ועוד הזדמנות לשפר את עצמי באמצעות טיפוח יציב. אני מודה למאסטר על כל ההזדמנויות שהוא נתן לנו בארגנטינה. בהן אנחנו יכולים לעבוד, להרוויח את לחמנו, ובאותו זמן לאמת את הפא, להבהיר את האמת ולהראות לאנשים את הניסים של הפאלון דאפא. ובכל ההזדמנויות האלו, אם אנחנו פועלים היטב, אז אנחנו גם מטפחים, גם מסלקים החזקות וגם מרוממים את עצמנו. זהו פרי החמלה האין סופית של המאסטר שלנו לא רק בהצלת תלמידיו, אלא בהצלת כל הישויות החיות. אינני רוצה לשכוח את זה ואני רוצה להיות ראויה לחמלה שלו ולתואר "תלמידת דאפא".

המאסטר האריך את הזמן שלנו עלי אדמות כדי לתת לנו, תלמידי הדאפא, יותר זמן לטפח טוב יותר ולהגשים את הנדרים שלנו, כמו גם לתת לאנושות את ההזדמנות להימנע מחורבן ולקבל עתיד ראוי. לנו תלמידי הדאפא, יש האחריות לעזור למאסטר במסע הגדול הזה שלו בדיוק כמו מסר התקווה של השן יון.

ברצוני לסיים בקטע מהפא של המאסטר:

"אבל כשמדובר בפא גדול כל כך, חייבת להיות מטרה לכך שהוא מופץ בעולם. זה משום שהמוסריות בעולם נהרסת ושההתדרדרות של מוסריות המין האנושי מביאה עליו סכנה. לכן, זה כדי להציל את הישויות החיות שהדאפא מופץ בעולם. אז לתלמידים המטפחים באמת יש האחריות של הצלת הישויות החיות." ("ברכות לוועידת הפא של ארגנטינה")

תודה לך מאסטר רחום, תודה לכם מתרגלים עמיתים.