Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

להוקיר את מחויבותי לטפח עם לב רחב

30 באוגוסט 2018 |   תלמידת דאפא בארה"ב

התנסות שהוקראה בוועידת פאלון דאפא בוושינגטון די.סי. 2018

ברכות, מאסטר! ברכות, מתרגלים עמיתים!

אני מתרגלת פאלון דאפא מאז פברואר 2000. אני המתרגלת היחידה במדינה שלי. הייתי רוצה לשתף כמה ממאמצי הבהרת האמת שלי וגם התנסויות טיפוח שלי במהלך המסע שעברתי.

מאמצי הבהרת אמת לפקידי ממשל

המדינה שאני חיה בה היא מדינה גדולה מאד עם אוכלוסייה קטנה בהשוואה למדינות אחרות, והערים מרוחקות זו מזו. כיוון שאין זה מעשי עבורי לנסוע למרחקים ארוכים השתמשתי באמצעים אחרים כדי להבהיר את האמת לפקידי ממשל.

יש שני סנאטורים וחבר קונגרס אחד בוושינגטון הבירה, שאל הצוות שלהם אני תמיד שולחת מידע כדי לעדכן אותם על הפאלון גונג. למרות שרוב אנשי הצוות אינם תקשורתיים כל כך, אני ממשיכה לשלוח להם מידע והזמנות לאירועי דאפא. אני קובעת פגישות עם הצוותים של הסנאטורים ושל חברי הקונגרס שלנו, כדי שהמתרגלים בוושינגטון הבירה יוכלו להיפגש איתם, להסביר להם על הצעות החלטה שהוגשו לבתי המחוקקים ולעדכן אותם על ההתקדמות שלנו.

בקיץ האחרון חבר צוות של אחד מהסנאטורים שלי לא ענה כאשר ניסיתי לקבוע פגישה עבורו עם המתרגלים של וושינגטון. אפילו שיחות טלפון לא עזרו. החלטתי שהדרך הטובה ביותר לקבל תשובה היא להשיג תמיכה של האזרחים במדינתי דרך העצומה האינטרנטית לקידום החלטת הסנאט שעמדה על הפרק באותה התקופה.

שלחתי באימייל לכל הסנאטורים של מדינתי את הצעת ההחלטה, עם בקשה לחתום על העצומה ולעודד את שאר הסנאטורים של ארה״ב לתמוך בה. אם לא היו להם כתובות אימייל הייתי מצלצלת אליהם. רובם היו חביבים ותומכים. שלחתי גם "מכתב לעורך" לכל העיתונים במדינתי ובו הסברתי על הצעת ההחלטה וביקשתי מהאנשים את תמיכתם בחתימה על העצומה.

זו הייתה בערך התקופה של היריד המקומי באזורנו. תמיד יש לי דוכן ביריד שלנו למשך חמישה ימים, וזו הזדמנות טובה לדבר עם אנשים "אחד על אחד". אני חושבת שזה חשוב שאנשים יבינו את הפאלון דאפא ואת הרדיפה, ואז לבקש מהם לחתום על העצומה כך שהם ידעו על מה הם חותמים. זה היה מאתגר משום שאני המתרגלת היחידה, אבל עשיתי כמיטב יכולתי והשגתי מספר נכבד של חתימות על העצומה האינטרנטית. כולן נשלחו לסנאטור.

כבונוס נוסף המאסטר גם ארגן שהסנאטור יהיה באירוע מקומי באזורנו. ידעתי שעליי ללכת לאירוע ולהגיש לו את הצעת ההחלטה באופן אישי. כתבתי לו מכתב שבו הסברתי על הפאלון דאפא ועל ההחלטה, וצירפתי את המגזין הבינלאומי של מינג הווי. הצלחתי לגשת אליו בלי בעיה, סיפרתי לו על החלטת הסנאט והגשתי לו את החומר. הוא אמר שהוא יסתכל בזה.

כתבתי לחבר הצוות של הסנאטור הזה. סיפרתי לו שנתתי באופן אישי לסנאטור את ההחלטה וביקשתי ממנו תשובה. תשובתו הגיעה מיד. הוא הודה לי, אמר שהוא ידאג לעיין בהחלטה ושהוא מצפה להיות איתי בקשר.

אני חושבת שדרך ההתנסות הזאת התגברתי על הרבה חשש. אני יודעת שהמאסטר ארגן את כל זה, כי התזמון היה מושלם. ידעתי מה עליי לעשות ופשוט צללתי פנימה ולא היה לי זמן להמציא לעצמי תירוצים. זה דרש גם הרבה מחשבות נכונות. כאשר כוונת המחשבה של מתרגל היא חזקה, דבר לא יכול להפריע.

להבהיר את האמת באופן מקומי

אני תמיד מנסה למצוא דרכים יצירתיות להבהיר את האמת באזורנו. בגלל שזו רק אני, אני לא יכולה לערוך אירועים בקנה מידה גדול, לכן אני מתמקדת בדברים שאני יכולה לעשות לבדי. אני יכולה ללכת לירידי בריאות, וגם היריד המקומי שלנו עובד מצוין. רוב המוכרים בירידים לא מאמינים שאני עושה זאת לבדי, מכיוון שמדובר בעבודה מבוקר עד ערב חמישה ימים. אני מסוגלת לעשות זאת רק משום שהמאסטר נותן לי את הכוח. בגלל שביליתי שם כל כך הרבה זמן אני תמיד רואה הרבה חברים שתומכים, וזה תמיד נחמד כשאנשים באים אליך לברר עוד על התרגול ולקבל תשובות על שאלותיהם. פעם הייתי מקבלת מבטים מוזרים כי אנשים לא הבינו מי אנחנו. במהלך השנים זה השתנה ואנשים עכשיו יודעים שפאלון דאפא הוא שיטת תרגול טובה והם תומכים. זה משתלם כשיש לך נוכחות רציפה בקהילה.

גיליתי גם שהפצת עיתון אפוק טיימס היא כלי טוב. אני עובדת בשדה התעופה והם נותנים לי לקחת את העיתונים דרך הביטחון למקום שבו כולם שוהים לפני שהם עולים על הטיסה שלהם. זו הזדמנות נהדרת לקרוא את האפוק טיימס. אני מחלקת את העיתון גם לראש העיר שלנו, מועצת העיר ומנהל העיר וגם למשרדי ממשלת ארה״ב המקומיים.

אני גם אוהבת לשלוח כל כמה זמן אימיילים לסנאטורים ולחברי קונגרס של המדינה שלנו עם עדכונים לגבי הפאלון דאפא. אני מקבלת משובים תומכים מאוד. בנוסף, כתיבת "מכתבים לעורך" לכל העיתונים במדינה שלנו היא דרך מעולה להבהיר את האמת. אני עושה זאת פעמים עד שלוש בשנה. העיתון הגדול ביותר מתקשר אלי כדי לוודא שאני כתבתי את המאמר, וכאשר הם עושים זאת אני די בטוחה שהם יפרסמו אותו.

עוד דרך שאני משתמשת בה כדי להציג את הדאפא בכל פעם שאני הולכת העירה היא לחלק פרחי לוטוס מקיפולי נייר בעבודת יד. אנשים שונים סיפרו לי שהם רואים כל כך הרבה פרחי לוטוס בעמק שלנו – תלויים במכוניות של האנשים, במקומות העבודה שלהם או בעמדות העבודה שלהם. אני לא יכולה לספור את מספר החיבוקים, הדמעות וה"עשית לי את היום" שקיבלתי בעת שחילקתי אותם. לפעמים אני מהססת כאשר אני נותנת אותם לגברים אבל מצאתי שרובם אוהבים את הפרחים בדיוק באותה המידה שנשים אוהבות אותם. אני עושה את הסימניות, וחוץ מהמילים על החזית "העולם זקוק לאמת-חמלה-סובלנות" עם כתובת אתר האינטרנט שלנו, יש גם סיפור על הטוהר של פרח הלוטוס. אנשים מתייחסים אליהם בעדינות רבה וביראת קודש.

היה לי אתר תרגול במהלך שנות הטיפוח שלי, שבו שיתפתי את התרגילים ואת המדיטציה מדי שבוע. לרוע המזל אנשים אינם מעוניינים בקריאת הספר "ג׳ואן פאלון" ומגיעים רק בשביל התרגילים. אנשים באים והולכים אבל אני חושבת שעם אנשים חדשים, למרות שהם לא הופכים למתרגלים, הם מקבלים הזדמנות להכיר ולהבין את הפאלון דאפא.

התנסויות בטיפוח שלי

ללמוד בעל פה את הפא

מעולם לא הייתי טובה בלמידה בעל פה לכן מעולם לא חשבתי שאוכל ללמוד בעל פה את הספר "ג׳ואן פאלון". הערכתי העצמית מעולם לא הייתה גבוהה ביותר ופשוט מעולם לא חשבתי שאוכל לעשות זאת. הייתי קוראת מאמרים על איך מתרגלים השתפרו על ידי לימוד בעל פה של הפא וממש רציתי גם. בסופו של דבר הגעתי לנקודה שבה הייתי כה נחושה ששום דבר לא יכול היה לעצור אותי. אז לפני יותר משנה התחלתי.

בהתחלה היה לי מזל כשהצלחתי לשנן פיסקה אחת או פחות בכל פעם. אבל המשכתי ולא משנה כמה קשה זה היה. מה שגיליתי דרך שינון הוא שזה ממש גורם לך להיות מרוכז. הייתי קוראת משפט שוב ושוב ואז ממשיכה למשפט הבא. ההבנה שלי את הפא החלה להעמיק. אחר כך עברתי לשינון של שתי פסקאות. היו ימים שזה נראה די קל אבל בימים אחרים זה כל מה שיכולתי לעשות כדי להמשיך.

אני חושבת שהסוד הוא נחישות. לא משנה אם זה קל או קשה, הדבר החשוב ביותר הוא לא להפסיק. אני מסוגלת עכשיו לשנן עמוד אחד ביום ב-45 דקות ואז אני קוראת את הפא רגיל במשך לפחות 15 דקות או יותר, תלוי כמה זמן יש לי. כאשר אני משננת, אני רק מוודאת שאני מבינה את המשפט לגמרי ואז עוברת למשפט הבא. אני חושבת שההבנה העמוקה יותר עזרה לי להישאר נחושה. אני גם מצטרפת לשלוש קבוצות לימוד פא בשבוע באינטרנט, וזה עוזר לי להישאר מחוברת ללימוד פא קבוצתי. אני מתרגלת, יושבת במדיטציה ולומדת את הפא מדי יום ללא יוצא מן הכלל. אני פשוט לא הייתי מרגישה טוב אם לא הייתי עושה זאת.

מצב נואש בארץ זרה

בעלי ואני נסענו לאחרונה לבהוטן ולהודו מאחר שהייתה לו שאיפה לראות את המקומות האלו כדרך לחגוג את יום הולדתו ה-75. בזמן שהיינו בהודו בעלי חלה מאד. הרופא של בית המלון שלח אותו לבית החולים ושם אבחנו את מחלתו כווירוס. למרות שייעצו לו להישאר בבית החולים הוא החליט לחזור למלון כיוון שלמחרת היינו צריכים לנסוע עם הקבוצה לעיר הבאה. כאשר חזרתי לחדרנו במלון לא היה לו כוח והוא לא יכול היה אפילו להרים את ראשו או לדבר. התחלתי להיות מודאגת מאוד.

הוא כלל לא היה במצב לצאת בבוקר עם הקבוצה. שלחתי מחשבות נכונות אבל ידעתי שעליי לעשות יותר מכך. קראתי למאסטר להנחות אותי. בנקודה זו הוא היה במצב כה גרוע שדאגתי שהוא במצב ממש רציני ועלול לא לשרוד אותו.

לפתע ידעתי מה עלי לעשות. עם זאת היססתי. בעלי תומך בדאפא, אבל לא הייתי בטוחה איך הוא יגיב למה שעמדתי לספר לו. חששתי שהוא יחשוב שאני פנאטית מדי ושזה עלול אפילו לתת לו רושם לא נכון על הדאפא. אבל החלטתי שאין לי ברירה. אם אני מתרגלת נחושה ואני סומכת על המאסטר אני יודעת שזה מה שעליי לעשות. ללא היסוס כרעתי ברך לצד מיטתו ואמרתי ברכות: "יש דרך שבה אתה יכול להשתפר. אם תחזור ברצינות מעומק לבך על המילים 'פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה סובלנות הם טובים', זה יכול לעזור לשנות את המצב. עליך באמת להאמין בכך ולא לומר זאת סתם."

שאלתי אותו אם הוא מסכים לחזור על המילים האלה. הוא אמר שהוא יחזור עליהן וכך השארתי אותו לבדו. זמן מה לאחר מכן שאלתי אם הוא עדיין חוזר על המילים. הוא אמר שכן. כמה שעות מאוחר יותר הוא הרגיש טוב יותר. הודיתי למאסטר והמשכתי לשלוח מחשבות נכונות. הוא ישן כל הלילה, ובבוקר עברה החולשה הקיצונית והוא היה מסוגל להתלבש, לארוז את מזוודתו וללכת לארוחת הבוקר. הוא היה בבירור במצב מספיק טוב כדי להצטרף לקבוצה ולעזוב אל העיר הבאה.

אני לא יודעת מה היה קורה אם לא הייתי קוראת לעזרתו של המאסטר. להיות חולה במדינת עולם שלישית כה רחוק מהבית הוא מצב די מדאיג. הבנתי שזה היה מבחן ענק עבורי להאמין במאה אחוזים. חזרתי שוב ושוב במחשבתי על כך שהמאסטר תמיד לצדי ושאין לי סיבה לחשוש. זה עזר לי להישאר מאוזנת ולא לחשוב שלילי.

מילים אינן יכולות להביע עד כמה אני אסירת תודה למאסטר. המקרה אישש גם שעלינו להסתכל על כל דבר שאנו נפגשים בו מנקודת המבט של הפא, ולהאמין שכל עוד אנו נחושים תתרחש התוצאה הטובה ביותר. למדתי כשנתקלים במצוקות עלינו לשים את כל מבטחנו בפא.

במהלך נסיעות תיור, הפעילות עמוסה כל כך מדי יום, פעם כשנסעתי הייתי מודאגת איך אצליח לעשות את שלושת הדברים היטב. אבל למדתי שאם יש לי כוונה, המאסטר תמיד מארגן שאוכל להכניס את התרגול לסדר היום. שליחת מחשבות נכונות היא בעייתית עם שינויי הזמן, אבל אני מקפידה לפצות אם אני מחמיצה את הזמן הנכון.

המחויבות שלי

אני עובדת עבור פרויקטים של דאפא, מה שלוקח חלק גדול מזמני, אבל נותן לי סיפוק רב, ואני מרגישה בת מזל להשתתף. כל עוד אני שומרת על איזון וחותרת לחיות לפי העקרונות של הפאלון דאפא, הכל איכשהו מתבצע. כל העניין הוא להיות נחושים ומאמינים, ולכבד את ההתחייבות שלנו כלפי המאסטר.

אני לא אחת מהמתרגלים האלה שיש להם הרבה התנסויות של העין השלישית, או חזיונות. אבל אני יודעת עמוק בלבי ובנשמתי שהתחייבתי בפני המאסטר להיות מתרגלת נחושה בתקופת תיקון הפא. זה כל מה שאני צריכה לזכור כדי להישאר נחושה. בלי הפא אני כלום.

תודה, מאסטר, על כך שאתה תמיד לצדי.