אני איכרה, אך אין לי נחלה משלי. כדי להתפרנס שיפצתי את ביתי ואת החצר והפכתי אותם לבית מלון.

שמונה שנים חלפו מאז ויש לי התנסויות רבות לשתף.

כסף "נקי"

המלון שלי ממוקם בעיר הררית והוא פשוט. על אף הסגנון המשפחתי והתנאים הבסיסיים הוא נעים, והוא נוח לשוהים בו.

אך מפעם לפעם יש אורחים המבקשים נערת-ליווי ואף מציעים לשלם יותר, וחלק אפילו מביאים איתם נערות-ליווי. לפעמים גבר ואישה באים ומבקשים חדר לכמה שעות בלבד.

אם לא הייתי מטפחת פאלון גונג, היה לי קשה עם זה. אך עם העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, הדברים נעשים קלים: אני מצביעה על מדיניות המלון ואומרת להם שכאן אין שירות כזה.

כמה אורחים התרגזו ועזבו. חלק צחקו, הצביעו עליי ונזפו בי: "אף פעם לא נתקלתי במלון כזה. איך את מוכנה לסרב כך לתשלום? נראה לי שהעסק שלך לא יחזיק מעמד הרבה זמן". אחד מהם אמר: "אל תעמידי פנים של קדושה!"

המילים הסרקסטיות האלו לא השפיעו עליי כלל. למעשה הייתי קצת עצובה וריחמתי עליהם, חשבתי שהחיים שלהם הם כמו סירה ללא מפרש או הגה. כמתרגלת פאלון דאפא, אני יודעת מה נכון בחברה הזאת. כלומר, אני מתפרנסת מהמאמץ שאני משקיעה ולא מקבלת כסף אם אינו נקי.

שיחה עם לקוח

פעם אחת אורח בסביבות גיל 50 מפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג התאכסן במלון וביקש יצאנית. הוא דיבר על זה באופן טבעי מאוד וללא שום מבוכה. אינני אוהבת לדבר על זה אז שיניתי נושא והמשכתי במשימה אחרת.

לאחר כמה דקות, הוא חזר וביקש שוב. כשראיתי שהוא לא מתכוון להפסיק, הבאתי לו כוס תה ושוחחתי איתו. דיברנו על משפחתו ואמרתי "אני יכולה לראות שאתה אדם הגון, אז אהיה כנה איתך גם כן". אמרתי לו שהוא נסע דרך ארוכה מפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג לעיר ההררית הזאת לרגל עסקים. שם בביתו, אשתו צריכה לגדל את הילדים, לטפל בבני משפחה מבוגרים ולדאוג לו.

"בבקשה חשוב על זה. הכסף שהרווחת שייך לך ולמשפחתך, לא לנערות-ליווי. וגם, כשאתה עושה דברים כאלה, מה אשתך תרגיש? זה ישבור את ליבה!" סיפרתי לו שאני מתרגלת פאלון דאפא, וזה מלמד אותי להיות אדם טוב. המשכתי: "בבקשה, אל תעשה דברים כאלו. כשאדם מרמה אחרים, הוא למעשה מרמה את עצמו, כי השמים מסתכלים על כולנו".

עצרתי לרגע והבטתי בו. הוא שתק, ויכולתי לראות דמעות בעיניו.

לאחר זמן מה הוא אמר, "אני ממש מצטער. מה שאמרת זה נכון, ואני ממש מתבייש בעצמי. במשך השנים האלו, את היחידה שאמרה לי דבר כזה. אני חושב שאשתנה. אחרת, לא אוכל להיקרא בן אדם". הוא הצמיד את כפות ידיו לפני החזה והודה לי "אני אסיר תודה שמתרגלת פאלון דאפא יכולה לומר לי את זה. מאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) ופאלון דאפא הם באמת נהדרים".

ומאז הוא תמיד התאכסן כאן כשהוא היה באזור לרגל עסקיו. לאחר שהסברתי לו איך המפלגה הקומוניסטית הסינית(מק"ס) כלאה ועינתה מתרגלים בגלל אמונתם, הוא פרש מחברותו בארגוני המפלגה.

ספר שעשה את ההבדל

אורח אחד מפרובינציית הֵה-ביי היה תמיד עסוק. הוא לעתים קרובות היה חוזר מאוחר בערב כך שהיה צריך להסתפק ב"מנה חמה" של אטריות. לפעמים הצעתי לו מנות מהאוכל של המשפחה שלי. זה נגע ללבו והוא שאל למה אני שונה מבעלי מלונות אחרים. סיפרתי לו על הפאלון דאפא ועל הסיבה שהוא צריך לפרוש מהארגונים של המפלגה הקומוניסטית. הוא הסכים עם שני הדברים.

מאוחר יותר הוא אמר שהוא רוצה לקרוא את "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של פאלון דאפא. השאלתי לו עותק והוא נהנה לקרוא אותו. במשך היומיים הבאים הוא שהה בחדרו ובקושי יצא ממנו. כשהוא החזיר לי אחר כך את הספר, הוא אמר, "עכשיו אני יודע למה את אדם טוב שכזה – זה בגלל הספר!" הוא אמר שהוא יצור קשר עם מתרגלים בעירו ויתחיל לטפח כשיחזור הביתה.

היו הרבה סיפורים כאלו. חלק קראו את "ג'ואן פאלון", למדו ממני את התרגילים, או קראו את "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית", בשעה שחלק האזינו לקבצי האודיו שנתתי להם על התרבות הסינית המסורתית. אני שמחה לראות יותר ויותר אנשים מגיעים למלון שלי. וחשוב יותר, אני שמחה בשבילם כי הם מצאו משהו מאוד משמעותי בחייהם.

בעלי השתנה

בעלי אינו מתרגל ובהתחלה לא הבין אותי. הוא אמר לי שלבעלי מלונות אחרים יש מספרי טלפון של נערות-ליווי, והם מספקים אותם לאורחים שמבקשים זאת. כיוון שאין לנו שירות כזה, חלק מהאורחים עזבו למלון שמולנו.

כדי להרוויח עוד כסף, בעלי רשם במשמרת שלו כמה מהאורחים האלה. גיליתי את זה ואמרתי לו להפסיק: "אני יודעת שאתה לא מתרגל פאלון דאפא, אך דיברנו על זה קודם לכן ואנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה ולפגוע במשפחות בחברה. אם הכסף שנרוויח אינו נקי, זה לא יעשה לנו טוב". בעלי הסכים ואמר שלא יעשה את זה יותר.

בלובי של המלון אני שמה לפעמים קבצי אודיו על תרבות סינית מסורתית או את "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". בעלי הקשיב להם והוא השתנה לגמרי.

פעם הגיעו גבר ואישה וביקשו חדר. זאת הייתה המשמרת של בעלי, ומהשיחה שלהם הוא הבין שהם לא זוג. הוא אמר להם "אני חושב שכדאי לכם לקחת שני חדרים נפרדים. המשטרה מפקחת עלינו מקרוב לאחרונה, ואינני רוצה לשלם קנס". הם היו נבוכים ועזבו.

כשחזרתי, בעלי סיפר לי על זה, שיבחתי אותו ואמרתי שהוא עשה את הדבר הנכון. הוא צחקק ואמר לי, "את פועלת על העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות כדי להיות אדם טוב יותר, אז אני לא יכול לאכזב אותך. נכון?"