בעלי תמיד נהג להכריז על אהבתו אלי והיה אומר לאחרים: "לא משנה כמה רע היום שהיה לי, אני אדם מאושר ברגע שאני רואה את אשתי". אבל כשהתחלתי ב-2011 לתרגל פאלון גונג (פאלון דאפא), הוא לא הרשה לי לתרגל מפני שפחד מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). המק"ס החלה לרדוף את הפאלון גונג ביולי 1999 וממשיכה כך עד עצם היום הזה.

אהבתו אלי החלה להתפוגג.

ידעתי מההתחלה כמה טוב ונכון הוא הפאלון גונג. לוותר עליו יהיה כמו לגדוע את התקווה היחידה שלי בחיים, לכך החלטתי להישאר נחושה ואיתנה באמונתי.

בעלי החל להישאר מחוץ לבית עד שעות מאוחרות ולשתות אלכוהול. כשכבר הגיע הביתה הוא היה מכה אותי ואומר שהוא רוצה להתגרש. זה קרה שוב ושוב במשך שש השנים האחרונות.

בעל מתעלל

לילה אחד כשבעלי חזר הביתה, הוא האשים אותי שלא התייחסתי לאמו כהלכה. לא הסכמתי איתו, משום שבמשך 3 השנים הראשונות לנישואיי נהגתי כל חודש לתת לאמו ולאמי כסף. גם ביקרתי את שתיהן בחגים ובחופשות. תמיד התייחסתי לאמו ולאמי בצורה שווה.

המאסטר אמר:

" . ..כשמתהווה קונפליקט, אם זה לא מפריע לו בלב זה לא נחשב, או שזה חסר תועלת ולא יכול לגרום לו להשתפר ." ("ג'ואן פאלון")

בעלי המשיך בדרכו לעקוץ ולהעליב אותי. פעם אחת הוא הכה אותי באגרופיו בכוח רב כל כך בחזה, שכמעט נפלתי על המיטה. חזי היה חבול, אבל למחרת היום לא חשתי כל כאב.

במקרה אחר בעלי תפס בצווארי ואמר שהוא יהרוג אותי. עיניו נראו אדומות והבנתי לפתע שאלה הם הכוחות הישנים בממד אחר השולטים עליו. צעקתי בקול: "מאסטר הצל אותי!". בעלי הרפה מייד מאחיזתו.

אינני זוכרת כמה פעמים הוא ביקש להתגרש ממני. המשכתי להבהיר לו את העובדות לגבי הפאלון גונג במהלך שש השנים האלה, אבל הוא עדיין המשיך לדרוש ממני להתגרש.

יום אחד כשנסעתי באוטובוס, עלתה בי מחשבה שאם בעלי עדיין מסרב להכיר בפאלון גונג, אז אין שום דבר שאוכל לעשות ועלינו להתגרש.

קול מרחוק מאוד נשמע באוזני: "תלמידת דאפא! תלמידת דאפא!" דמעות זרמו על פניי כשמחשבות נכונות התעוררו במוחי. אני תלמידת דאפא. עליי לטפח ולעזור לאנשים, ובכלל זה לבעלי, להבין שפאלון דאפא הוא טוב.

חלום מיוחד

איך אוכל לומר לבעלי להכיר בדאפא אם הוא מתנגד כל כך חזק לדאפא ברגע שאני מזכירה זאת. היה לי רעיון: נאפשר למאסטר לתת לו רמזים בחלומו, כדי שהוא יידע שהדאפא הוא טוב.

ובאמת לבעלי היה חלום "מיוחד" והוא סיפר לי על כך.

בחלומו, הוא ראה בני זוג נוסעים במשאית וגוררים אחריהם קרון מגורים נייד. הוא ואני ביקשנו טרמפ. באותו זמן הייתה סופת טייפון וגשם רב ירד. אזורים רבים היו מוצפים ומכוניות נשטפו הלאה עם הזרם. אבל ברגע שבעלי אמר: "פאלון דאפא הוא טוב", מי השיטפון נרגעו ורק המכונית בה נסענו עברה דרך המים.

אחרי שהוא חלם את החלום הזה הוא הפסיק להזכיר גירושין למשך זמן מה. אבל הזמן הרגוע הזה לא החזיק מעמד והוא שוב החל לדרוש ממני להתגרש.

פעם אחת כשתרגלתי את התרגיל החמישי - ישיבה במדיטציה, הרגשתי שאני עומדת על צוק הר עם ירידה תלולה, אנכית נוטה מטה. ביקשתי את המאסטר במחשבתי: "בבקשה החזק בידי חזק, אל תשחרר אותה". המאסטר ענה לי בטון חזק: "בסדר".

לא עבר זמן רב ובעלי ואני התחלנו בהליכי גירושין.

כשעמדתי ללכת למחרת היום לחפש דירה להשכרה הוא אמר: "את לא צריכה לעבור מכאן".

אבל לאחרונה הוא שוב החל להזכיר גירושין. הוא אמר שהוא ישלם לי סכום גדול של כסף כדי שאוכל לעבור דירה. הפעם כבר לא היה אכפת לי. אמרתי לעצמי: "שום דבר לא יכול לחסום אותי מהתרגול שלי, אפילו אם אצטרך לוותר על כל דבר שיש לי בעולם הזה".

בעלי לא הזכיר שוב מעולם את הגירושין.

הבנתי שאם אוכל לוותר על כל דבר, שום דבר לא יוכל להפריע לטיפוח שלי.

ללמוד על עצמי

אחרי שהבנתי עוד על תהליך הטיפוח שלי במשך 6 השנים האחרונות בחברת בעלי, סיפרתי לו מה למדתי על עצמי באמצעות הקונפליקטים שלנו.

התייחסתי לכל קונפליקט בינינו כאל מצוקה במקום כהזדמנויות היכולות לעזור לי לשפר את השין-שינג שלי. לפעמים לא יכולתי לחשוב על המאסטר ועל הפא ובמקום זאת השתמשתי במושגים אנושיים לטפל במצב.

לא הסתכלתי באמת פנימה, ולא זיהיתי את ההחזקות שלי, גם לא רציתי לעשות כך. זה נראה קשה מדי לשחרר את הרגשות שלי ולא להיאבק חזרה. פעמים רבות כשהסתכלתי בצורה שטחית פנימה, המטרה שלי הייתה רק להבין משהו. לא היה לי רצון אמיתי לכוון לעבר מושג אנושי מיוחד כלשהו.

המאסטר אמר:

"אם באמת תתייחס לדברים האלו ברצינות שכזו, תוכל לרסן אותם. אז תוכל להחליש אותם ובהדרגה להיפטר מהם לחלוטין. אם זה מקרה שבו אתה מודע לזה ומרגיש מודאג בקשר לזה אבל בפועל אתה לא באמת מרסן ומדכא את זה, אז למעשה לא התקדמת מעבר לפעילות המנטלית הזו של לראות ולהרגיש משהו, אבל לא נקטת בשום פעולה לדכא את הדבר הזה. במילים אחרות, רק חשבת על זה, אבל לא באמת טיפחת ולא יישמת את זה בפועל." ("לימוד הפא בסן-פרנציסקו בשנת 2005")

סיפרתי לבעלי שיש לי רגשות חזקים כלפיו. ניסיתי לסלק אותם, אבל מאחר שלא התייחסתי לרגש הזה ברצינות, המאסטר לא יכול היה לעזור לי.

בעלי חשב שאני קרה כלפיו. הוא אמר שאינו רוצה לחיות איתי מפני שאינו חש חמימות כלשהי מצדי, וזו הסיבה מדוע תמיד רצה להתגרש ממני.

לא ידעתי איך לחולל בתוכי חמלה.

המאסטר אמר:

"בכל הסביבות עלינו להיות טובים ונדיבי לב לאחרים, שלא לדבר על בני משפחתנו. עלינו להתייחס לכל אחד באותה דרך. עלינו להיות טובים להורינו ולילדינו ולהתחשב באחרים בכל מובן. לב כזה אינו אנוכי, הוא לב של נדיבות ושל טוּב, זוהי חמלה." ("ג'ואן פאלון")

שיתוף התנסויות עם מתרגלים עמיתים גרם לי להבין כשכדי לסלק רגשות כלפי בעלי, עליי להתייחס אליו בצורה יפה, באמת לדאוג לו, להסתכל על דברים מנקודת המבט שלו ולתת לו לחוש את הדאגה והחמימות של אשתו. כשמגדילים ומרחיבים את הנדיבות הזאת כלפי אנשים ללא כל תנאי, החמלה תיווצר באופן טבעי.

חמלה היא להיות נדיב כלפי ישויות חיות ללא כל תנאי. אם הייתי יכולה להשיג זאת, לא הייתי נשארת תקועה ברגשות כפי שהייתי עם בעלי.