(Minghui.org)

שמתי לב שיש מתרגלים שקשה להם לפתור מצוקות הקשורות למשפחה. עם הזמן, חומרת המצוקות האלו עלולה להתגבר ולהפריע מאוד לתרגול הטיפוח שלהם.

בעל המטיל ספק בכוחו של הדאפא

לפני שהתחתנו, ניסיתי לספר לבעלי שאני מתרגלת פאלון דאפא. כשאמרתי לו שאני מתרגלת דאפא, ראיתי בעיניו ניצוץ שהוא מכיר את הנושא, אך הוא הכחיש כל ידע על השיטה.

סיפרתי לו שהדאפא הוא טיפוח מאסכולת הבודהא, ואיך התעמולה זייפה את תקרית ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן בבייג'ינג. הוא נשאר ספקן, אך לא התנגד שאני אתרגל. בכל זאת הוא ביקש שאתרגל רק בבית, והסכמתי למרות רצוני.

בתחילה היססתי לתרגל את התרגילים במקום שהוא יכול היה לראות אותי. אך לאחר שהוא היה עד להחלמה המהירה שלי מחוליים קשים דרך לימוד הפא, הוא התחיל להאמין שהדאפא הוא באמת עוצמתי. במהרה הוא החל להזכיר לי ללמוד את הפא בכל פעם שחשתי חוסר נוחות בגוף. קבלתי ביטחון לתרגל את התרגילים בנוכחותו.

יום אחד כשתרגלתי את תנועת הזרועות העולה ויורדת בתרגיל השלישי, פתחתי את עיניי וראיתי אותו מחקה את תנועת הזרועות שלי למשך זמן מה. לפתע הבנתי שעליי לשוחח איתו יותר על הדאפא.

בסופו של דבר הוא פרש מהמק"ס

בהתחלה חששתי לדבר איתו על פרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית(מק"ס). אחרי שנה שהיינו נשואים היו לי חלומות חוזרים ונשנים על החיים הקודמים המשולבים שלנו, כחברים קרובים או כזוג נשוי. החלומות האלו חיזקו את נחישותי לקרב אותו לדאפא.

הוא אהב לצפות בסרטי מלחמה שהיללו את המק"ס. ידעתי שזה יהיה המכשול העיקרי במאמצי הבהרת האמת שלי, אז לפני כל ניסיון שעשיתי, שלחתי מחשבות נכונות לסלק כל דבר שימנע ממנו לקבל את האמת.

הסברתי לו שפאלון דאפא היא דרך טיפוח ישרה, ואיך אנשים ביותר מ-100 מדינות מתרגלים בגלוי. ושרק בסין שיטת הטיפוח הזאת.

"יותר מ-200 מיליון אנשים פרשו מהמק"ס", אמרתי. "גם אתה צריך לפרוש! פשוט תשתמש בכינוי או בשם בדוי". כשנראה שהוא לא נלהב לפרוש החלטתי לנסות שוב מאוחר יותר.

זה שלא הצלחתי לשכנע אותו היה בגללי. משום שתוך שהמשכתי לנסות לשדל אותו, עדיין היה בי פחד. הגדלתי את זמן לימוד הפא שלי ושלחתי מחשבות נכונות.

לאחר זמן מה ניסיתי שוב, אך לא נראה היה שמשנה לו כך או אחרת, אז החלטתי לנסות שוב תוך כמה ימים. המשכתי לסלק את הפחד והרגשות שלי לפני שאני פונה אליו שוב לפרוש מהמק"ס.

"אני אפרוש", בעלי אמר לבסוף. "הסברת לי את המצב הרבה פעמים ואפרוש. כל כינוי שתבחרי בשבילי זה בסדר".

הפעם ידעתי שהוא מבין לגמרי מה הוא עושה. לאחרונה הוא התחיל לקרוא איתי את "ג'ואן פאלון" והפסיק לצפות בסרטי מלחמה.

למדתי מזה שיחסים עם קרובינו הם השתקפויות של מצב הטיפוח שלנו, וכל מצוקה שאנו נתקלים בה היא רק כדי לחשוף את ההחזקות שלנו.

להתמודד עם סוגיה בכנות כדי לפתור מצוקה

הצעתי לבעלי שבטיול הערב שלנו נחלק כמה חומרי דאפא והוא הסכים מיד.

לא מזמן הבאתי הביתה 20 חוברות המבהירות את האמת על הפאלון דאפא, ואמרתי לו שנחלק אותם באותו ערב. להפתעתי הוא נתקף זעם ודרש לדעת למה אני ממשיכה לחלק חומרי מידע למרות הסיכון לביטחוני.

הוא אמר: "הבטחת לי שלא תצאי החוצה לחלק חומרי הבהרת אמת!"

התנהגותו הממה אותי אך בה בעת גם עוררה אותי להבין. טעיתי להסכים שלא אחלק חומרי הסבר על הדאפא, והכוחות הישנים ניצלו את הפעולה חסרת האחריות שלי. ההסבר שלי רק החמיר את המצב ולאחר ויכוח ענק התעלמנו אחד מהשני.

לפני האירוע הזה, בעלי אף פעם לא איבד את מזגו ואף פעם לא רבנו. לאחריו, הוא התחיל להתייחס אליי בקרירות, כשהוא משדר בכל מילה סלידה וחוסר סובלנות. נעשיתי כל כך מדוכאת ואומללה שלא הצלחתי לצאת מהמיטה.

הכרחתי את עצמי להישאר רציונלית ולחפש את ההחסרות שלי בתוכי. לא הייתי צריכה להבטיח דבר כזה. הייתי עיוורת מההחזקה שלי ליהנות מחיי נוחות ומחיי נישואים מלאי אהבה. לא התייחסתי ברצינות לחלוקת חומרי דאפא. במקום זאת התייחסתי לזה כדבר נחמד לעשות בזמן הטיולים היומיים שלנו. גרועה יותר הייתה ההחזקה שלי לרגש אנושי של אהבה לבעלי.

חיזקתי את נחישותי והבטחתי בשקט למאסטר: "אתגבר על הקושי הזה בעצמי! אתמודד עם העניין הזה בכנות ואוודא שהכול ייפתר".

התנהגותו החריגה של בעלי שכנעה אותי שזה הכוחות הישנים ששולטים בו. נרגעתי, ואף שדיברנו מעט מאוד, ניסיתי לוודא שכל דבר שאמרתי הוא כן ואמיתי. גם למדתי לשחרר את ההחזקה האנושית שלי לבעלי.

שלחתי בשקט מחשבות נכונות כלפי הרוע ששולט בבעלי: "האיש הזה מחכה שהדאפא יציל אותו. האני האמיתי הוא זה שמחליט אם הדאפא הוא טוב או רע. אסור לאף אחד להשפיע על מחשבותיו! אלה המעזים להפריע ולהשתמש בו כדי לבצע את מעשי הרשע נגד הדאפא – יתפוררו!"

בעלי הכעוס עדיין נזף בי שחזרתי בי מהבטחתי, וסירב להקשיב להסברים שלי ולקרוא אתי את הפא. התעקשתי להמשיך להסביר לו את האמת. גם התמקדתי בשליחת מחשבות נכונות לנקות את הגורמים המרושעים.

אז נרגע המתח בינינו והשיחות שלנו נעשו נורמליות. הוא ביקש שאישבע שלא אצא החוצה לחלק חומרי הבהרת אמת, ואז נוכל לחזור לחיים הנורמליים שלנו והוא ימשיך לקרוא אתי את הפא.

הבנתי מיד שזהו מבחן. לבדוק אם אוכל לוותר על ההחזקה שלי לאושר. אמרתי לו שהמילים האלו אינן באות מהאני האמיתי שלו וסירבתי להבטיח כל דבר אחר.

"לא עשיתי שום רע", אמרתי. "כמתרגלת, הפקתי הרבה תועלת מהטיפוח בדאפא. אני מסרבת להיות אדם אנוכי המתעלם מהגורל של האנשים האלו שנותרו בורים לאמת!".

שלושה ימים לאחר כמן הכול חזר למצב נורמלי. הוא אמר לי שלא אכפת לו יותר אם אחלק חומרי מידע. אמרתי לו שאחלק חומרים היום ושאלתי אם הוא רוצה להצטרף.

"אני לא מתכוון לעזור", הוא אמר. "אבל אני יכול לחכות לך בסוף הרחוב. את צריכה הסעה כדי להגיע לשם, אז האם אני לא צריך להיות הנהג שלך?"

בכך שנשארתי נחושה, המצוקה הקשה הזו נפתרה במהרה!

אין ממה לפחד

עכשיו בעלי לא רק קורא אתי את הפא, אלא גם מזכיר לי את עקרונות הפא בכל פעם שהוא מוצא שסטיתי מהדרך.

כשהדבקתי מדבקות מידע על הדאפא, לפתע שיתק אותי פחד ולא יכולתי להמשיך. בעלי ראה אותי בדרכו הביתה ומשך אותי לתוך המכונית.

"מה יש לפחד", הוא אמר. "הגישה הזאת אינה נכונה! תתעלמי מהאנשים האלו שעוברים ואל תפחדי. אף אחד לא יעיז לעשות לך כלום. הנה, את יכולה להדביק את זה על הצינור הזה! אני אחכה עד שתדביקי את זה!" הדבקתי מדבקה גדולה על הצינור ונסענו משם.

למדתי מניסיוני האישי שלי שאם דבקים בפא של המאסטר, מצוקות משפחתיות נפתרות בקלות.

לסיכום, אצטט מדברי המאסטר:

"בזמן שאנחנו בנושא הזה, אני רוצה לציין משהו. חלקכם פעלתם בצורה גרועה בהבהרת האמת לבני המשפחה שלכם, וזה מפני שלא עשיתם את זה נכון. סיבה אחת היא שאתם לא יודעים מהי הנקודה בה הם תקועים, לא ברורה לכם הסיבה. דבר נוסף הוא שכשאתם מבהירים את האמת למשפחתכם, אתם תמיד מתייחסים אליהם כאל משפחה, ולא כאל ישויות חיות שיש להציל אותן." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" 2006)

"כמטפחים, לכולכם צריך להיות ברור מאוד הנושא הזה, ואתם לא יכולים להיות שקועים בבוץ של מושג כזה שיש לאנשים רגילים של להיות בן משפחה של מישהו. התייחס אליו כאל ישות חיה והצל אותו כפי שהיית מציל כל ישות חיה אחרת. אז כשתדבר אתו, התוצאה תהיה שונה – זה מובטח. אל תחשוב עליו קודם כל כעל בן משפחה. כשבמקום זאת תדבר אליו כאל מישהו שיש להציל אותו, זה יהיה אחרת. למעשה, הצד המודע של הישות שלו מודע לכך ש"אתה ואני בני משפחה בחיים האלה אבל בחיים הבאים שלי אהיה בן משפחה של מישהו אחר". לב הישות שלו יודע את זה. כשבאמת יהיו לך מחשבות נכונות כשאתה מציל אותו, המחשבות האמיתיות שלו יוכלו להבחין בזה, והוא כבר לא יהיה יותר שקוע בבוץ של הרגשות של האנשים הרגילים." ("לימוד הפא בעיר לוס אנג'לס" 2006)