לפני יומיים קרה לי משהו שגרם לי להבין טוב יותר איך מתפתחים מחסומים בין מתרגלים.

עמדתי ללכת לביתן מכירת הכרטיסים ל"שן יון" בקניון, כאשר מתרגל בשם ליו אמר לי: "ראית את המייל ששלחה לך מיי?" עותק של המייל נשלח גם לליו.

עוד לפני שליו העלה את זה, הייתה לי כבר דעה קדומה על מיי, כך שכשקראתי את המייל ממנה, כבר עלו בי מחשבות שליליות. הרגשתי שאני נחקרת, ושאני מואשמת שאינני מאפשרת למתרגל מערבי (נקרא לו "ג'ף") להצטרף לקבוצה שמקבלת אימיילים על פרויקטים של דאפא.

עניתי לאימייל עם כמה הסברים, כשאני מנסה להגן על עצמי:

1. שבעלי שלח אימייל לכל קבוצת המתרגלים ושאל מי רוצה לעזור וג'ף לא ענה; 2. שאין לי פרטי קשר של ג'ף; 3. שבעלי אחראי על הקבוצה הכוללת מתרגלים מערביים, ואני אחראית על הקבוצה הסינית ולכן אינני מבינה כל כך מדוע מעבירים עליי ביקורת.

כיתבתי עוד שני מטפחים באימייל ששלחתי.

מיד לאחר ששלחתי את האימייל, הבנתי שיש לי החזקה לתחרותיות. המאסטר לימד אותנו לא להתווכח. למה לא הקשבתי למאסטר? הסתכלתי פנימה ומצאתי שהייתה בי דאגה שלא יבינו אותי, שאני לא רוצה שיתחקרו אותי, ושאני מפחדת שיצא לי שם רע. דאגתי יותר מדי לגבי עצמי ולא שמתי בעדיפות עליונה הצלת אנשים.

ראיתי את הבעיות שלי וקראתי שוב את האימייל שמיי שלחה לי. לא ראיתי שום דבר לא הולם בשאלותיה.

קראתי את המייל בפעם השלישית ולא הייתה לי מחשבה שהיא מאשימה אותי במשהו. לא יכולתי להאמין למראה עיני: כל מה שראיתי כביקורת בשעה שקראתי את המייל בפעם הראשונה - נעלם.

באותו רגע הבנתי שההחזקות שלי והמושגים האנושיים שלי נוצלו על ידי הכוחות הישנים כדי ליצור מחסום ביני ובין מטפחים אחרים, וההפרעות האלה הפריעו ליכולת שלנו לתאם היטב כדי לקדם את "שן יון".

התביישתי בעצמי ושלחתי אימייל למיי ובו התנצלתי והסברתי מה קרה לי, וביקשתי את סליחתה.

מיי ענתה מיד ואמרה לי לא לדאוג. היא כתבה שתיאום דוכן מכירת הכרטיסים בקניון הוא לא עבודה קלה ושבוודאי אני נמצאת תחת הרבה לחץ.

האימייל שלה נגע ללבי וגרם לי להחליט לסלק את כל הרגשות השליליים לגביה. פגשתי את מיי למחרת בקבוצת לימוד פא, וחייכנו זו לזו.

זוהי התנסות שאירעה לי לאחרונה בטיפוח.

אנא הצביעו אם משהו אינו הולם.