ב-19 בדצמבר, יום זכויות אדם הבין-לאומי, הועברה בקריאה שנייה בבית הנבחרים הצעת חוק S-240 של הסנאט הקנדי. לפי הצעת החוק הזאת, קבלת איבר הנלקח ללא רשות התורם תיחשב לעבירה פלילית. העונש המרבי לעבירה זו יגיע עד 14 שנות מאסר. כמו כן, על פי הצעת החוק הזאת, לא תותר כניסה לקנדה לאלה המעורבים בסחר איברים בלתי חוקי, כמהגרים או כפליטים

חברי הפרלמנט דנו והצביעו על עקרון הצעת החוק והפנו אותה לוועדת החוץ והפיתוח הבין לאומי לשיקול ועיון. הצעת החוק הועלתה כבר בסנאט באוקטובר. הצעד הבא יהיה קריאה שלישית שלאחריה תהפוך לחוק ברגע שיתקבל אישור מלכותי.


חבר הפרלמנט גארנט ג'יניוס מציג בבית הנבחרים את הצעת החוק S-240


חבר הפרלמנט בוריס ווזנסנסקי (Borys Wrzesnewskyj - נואם בחזית) הציג הצעת חוק דומה לפני 10 שנים


20 בנובמבר- מתרגלי פאלון גונג התאספו בגבעת הפרלמנט לתמוך בהצעת החוק במהלך הקריאה הראשונה

הצעת חוק S-240 מכוונת כלפי קצירת איברים בכפייה בסין

חבר הפרלמנט גארנט ג'יניוס, שהציג את הצעת החוק בבית הנבחרים, אמר במהלך הקריאה הראשונה ב-20 בנובמבר: "שני קנדים ידועי-שם, דיוויד מטאס ודיוויד קילגור, חשפו משהו מזעזע. המחקר המדוקדק שלהם גילה שכל שנה מושתלים כ-60,000 עד 100,000 איברים בבתי חולים בסין, כשלמעשה לא קיימת שם כלל מערכת תרומת איברים ".

הוא הוסיף: "רוב האיברים מגיעים מאסירי מצפון, שרובם מתרגלי פאלון גונג. היום אני מעלה הצעת חוק של הסנאט כדי לבקש מבית הנבחרים להחליט על סמך הצעה פשוטה למדי, שהסרת איברים אנושיים חיים מפציינטים חיים ללא הסכמתם היא חסרת מצפון מוסרי וחייבת להיפסק".

במהלך הקריאה השנייה ב-10בדצמבר אמר חבר הפרלמנט ג'יניוס: "אנחנו מחליטים על-פי עקרון החקיקה. זוהי הצעת החוק הרביעית בנושא במשך 10 שנים. אני חושב שכולנו צריכים להסכים עם העיקרון שקנדה אינה יכולה במצפון נקי, להסכים על סחר וקצירת איברים אנושיים מאנשים לא רצוניים, שעלינו לנקוט בעמדה מוסרית וברורה בסוגיה הזאת של זכויות אדם בסיסיות, שאת פרטיה יכולים לדון בוועדה למשך הזמן שיידרש לכך".

חבר הפרלמנט הרדקאסל: "תעשיית קצירת האיברים של סין התפתחה בד בבד עם הדיכוי השיטתי של הפאלון גונג"

חבר הפרלמנט הרדקאסל, סגן יו"ר תת הוועדה לזכויות אדם בין-לאומיות, הצהיר בדיון שנערך ב-10 בדצמבר: "... נושא השוק השחור של קצירת איברים אינו חדש. אכן, הצעת חוק S-240 היא חזרה בפעם הרביעית של הצעת חוק שעברה פרלמנטים רבים. הצעות החוק האלה נכתבו במידה רבה כתגובה לדיווחים המחרידים והמהימנים הנוגעים לקצירת איברים בסין".

"תת הוועדה לזכויות אדם בין-לאומיות חקרה פעמים רבות את נושא קצירת האיברים בסין ופרסמה לפחות שני דוחות ארוכים ומספר הצהרות. הדיווחים דנו לפרטי פרטים בהקמתה של תעשיית קצירת איברים ממשית בתוך סין".

"על-פי עדות שתת הוועדה שלנו שמעה ב-3 בנובמבר 2016, תעשיית קצירת האיברים של סין התפתחה בד בבד עם הדיכוי השיטתי של הפאלון גונג".

חבר הפרלמנט הרדקאסל אמר שהמפלגה שלו, NDP, "המפלגה הדמוקרטית החדשה", תומכת בהצעת החוק. "כיוון שזו הצעת החוק הרביעית על סחר באיברים במהלך 10 השנים האחרונות, ה-NDP קוראת לשיתוף בין מפלגתי כדי לוודא העברה מהירה של הצעת החוק וכדי שהנושא הזה יילקח סוף סוף ברצינות. בנוסף לתמיכה ביוזמה הזאת, צריך לעשות עוד כדי לעודד תרומה אתית ובטוחה של איברים גם בקנדה עצמה".

"קנדים תורמים לסחר באיברים בעיקר באמצעות התופעה הנקראת תיירות השתלות. זוהי הדרך הנפוצה ביותר לסחור באיברים על-פני גבולות לאומיים. מקבלי האיברים נוסעים לחו"ל כדי לעבור השתלות איברים וכרגע אין כל חוק בקנדה כנגד הפרקטיקה הזאת".

הצעת החוק S-240 תמנע מאזרחים קנדים להפר זכויות אדם בחו"ל

חבר הפרלמנט הרדקאסל אמר גם: "בדרך כלל מן התבונה להשאיר את ההעמדה לדין לגבי פשעים כאלה למדינה בה הם מתרחשים. אולם בבירור אין להחיל את שיטות העבודה הרגילות במקרים בהם הרשות המקומית אדישה, אינה מסוגלת לתת מענה, או מסייעת ישירות לקידום הפרה רצינית של זכויות אדם בסיסיות".

"במקרים כאלה, קנדה יכולה וחייבת להעמיד לדין קנדים הנוסעים לחו"ל כדי לפגוע בזכויות אדם. זכויות אדם חלות על בני אדם במידה לא מועטה בארצות אחרות. מדינות לאומיות מספקות את דפוס העבודה המעשי, באמצעותו הזכויות מזוהות ונשמרות באופן כללי, אבל זו לא צריכה להיות סיבה לאפשר לאזרחים שלהן להיות שותפים להפרות חמורות של זכויות אדם".

חבר הפרלמנט ג'יימי שמייל (Jamie Schmale) אמר ב-10 בדצמבר: "הצעת החוק הזו, כפי שהחברים יודעים, תהפוך קבלת איבר שנלקח ללא הסכמת הפציינט לעבירה פלילית. הבעיה הזאת ברורה מאוד באופן מוסרי ואני חושב שכל הנואמים מסכימים לרעיון הבסיסי הזה".

כמו כן ציין שכאשר קובעים מועד בסין להשתלת איבר, פירושו של דבר שמישהו יירצח בעבור איבריו. לדעתו הצעת החוק, אם תעבור, תוכל לעזור לרופאים להניא את הפציינטים שלהם מלבחור במסלול של תיירות איברים.

קנדים תומכים בהצעת החוק

די הרבה חברי פרלמנט הזכירו את תמיכת הבוחרים שלהם בהצעת החוק S-240 ואת החתימות שקיבלו מהמחוזות שלהם.

חברי הפרלמנט אריף וויראני ((Arif Virani) וקווין לאמורֶו (Kevin Lamoureux)  הדגישו את מאמצי מתרגלי הפאלון גונג להעלות מודעות ציבורית לבעיה במחוזותיהם ובחו"ל.

חבר הפרלמנט מוריי ראנקין (Murray Rankin)  אמר במהלך הקריאה הראשונה בנובמבר: "קנדה נמצאת קצת מאחור בנושא הזה. אני שם לב למשל שמזה זמן רב לאירופים יש אמנה שכותרתה: 'מועצת נציבות אירופה נגד סחר באיברי אדם'. החבר המכובד הציג את התמיכה הבין-מפלגתית ביוזמה כמו זאת, שקיימת במקום הזה במשך שנים רבות מאוד, ונראה לי שהגיע הזמן להצטרף לאירופים ולמדינות נוספות ולטפל בפורענות הזאת של סחר באיברים בה רוצה הצעת החוק לטפל".

רדיפת הפאלון גונג וקצירת איברים בכפייה

המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה בדיכוי הפאלון גונג ביולי 1999. ג'יאנג דזה-מין, לשעבר יו"ר המשטר הקומוניסטי הפיץ הוראות: "להרוס את המוניטין שלהם, לנתק את מקורות ההכנסה הכספית שלהם ולהכחיד אותם פיזית".

ככל שהביקוש לאיברים להשתלות גדל, המשטרה הצבאית, הצבא ובתי חולים בסין גילו דרך חדשה לעשות כסף – רצח אסירי מצפון בעבור איבריהם. עקב המדיניות הכלל ארצית נגד הפאלון גונג, לא היו כל השלכות על אלה המעורבים בפשעי קצירת איברים. החדשות על קצירת איברים פרצו לראשונה ב-2006.

על-פי הדו"ח המעודכן של דיוויד קילגור ודיוויד מטאס: Bloody Harvest: Organ Harvesting of Falun Gong Practitioners in China מחירי איברים שחייבו בהם זרים, נעו מ- 30,000 דולר לקרנית עד 180,000 דולר לשילוב של כבד/כליה.

מתרגלי פאלון גונג היוו את רוב קורבנות קצירת האיברים, משום שהם כללו את קבוצת אסירי המצפון הגדולה ביותר ובנוסף, נטו לבריאות טובה מאוד עקב סגנון החיים הבריא הקשור לשיטה.

אלפי שיחות טלפון שנערכו לצורך החקירה שהתנהלה על ידי "הארגון העולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג" (WOIPFG) חשפו שהאחראי לקצירת האיברים בכפייה הוא ג'יאנג דזה-מין, שנתן את ההוראה להפוך את רציחת מתרגלי פאלון גונג בעבור איבריהם לעסק "צבאי ומסחרי".

מחלקת הלוגיסטיקה הכללית של הצבא הסיני הייתה ליבת הארגון לפעולות הפונקציונאליות של קצירת האיברים, ואחראית לניהול והקצאה של "תורמים" – בעיקר מתרגלי פאלון גונג כלואים – כמטרות לקצירת איברים בכפייה.

בתי החולים של הצבא ושל המשטרה הצבאית הפכו לבתי החולים העיקריים בהשתלות איברים.