(Minghui.org) אני מתרגלת מערבית בשנות ה-70 המוקדמות שלי. אני מטפחת ומתרגלת בפאלון דאפא מאז 2005 וזכיתי לתועלת רבה מכך.

לפני מספר שבועות שיתף אחד המתרגלים בלימוד הפא הקבוצתי איך ויתור על מאכלים שהייתה לו החזקה אליהם עזר לו להרגיש הרבה יותר טוב. הערתי שטרם היותי מטפחת, הייתה לי רמת סוכר לא מאוזנת בדם ולעתים קרובות היו לי סחרחורות. לאחר מכן שיניתי את התפריט לדיאטה נמוכת סוכרים וכך הייתי מסוגלת לשלוט על זה. הוספתי שלאחר שהתחלתי בטיפוח הסחרחורת נעלמה לחלוטין והייתי מסוגלת ליהנות מאכילת כל דבר שרציתי.

והנה למחרת בבוקר הייתי מסוחררת מאוד. כשישבתי על קצה המיטה, החזקתי בשידה לצד המיטה ונעמדתי לאט על רגליי. חשבתי על כל הדברים שהיה עליי לעשות באותו יום ותהיתי אם אוכל לעשותם.

אבל אז ייצבתי את המחשבה שכל זה הוא רק מבחן. למטפח אין כל מחלה והמאסטר כבר ניקה את גופי לפני זמן רב מכל המחלות.

החלטתי לתרגל את התרגילים ולעשות את כל הפרויקטים והמטלות היומיות של הדאפא כרגיל. במהלך התרגילים והפרויקטים של הדאפא לא הייתה לי שום סחרחורת, אבל כשביצעתי מטלות בית רגילות הרגשתי שוב סחרחורת.

הבנתי שיש כנראה פרצה בטיפוח שלי ושעליי לשפר את השין-שינג שלי.

המאסטר אמר:

"במהלך התרגול, בכל פעם שמופיעה הפרעה מסוג זה או אחר עליכם לחפש את הסיבות בעצמכם ולהבין מה עדיין לא שחררתם". ("ג'ואן פאלון", הרצאה שישית)

לפתע צצה לה מחשבה במוחי על מתרגלת קשישה אחת שהייתה לה סחרחורת חמורה לפני שנים. באותו זמן אמרתי לה שזה בגלל שהיא בולבלה על ידי יותר מדי מושגים אנושיים.

התחלתי להסתכל פנימה ושאלתי את עצמי: "האם החשיבה שלי מבולבלת בדרך כלשהי?"

נוכחתי לדעת שאני מבלה הרבה מדי זמן באינטרנט בקריאה ובהעלאת פוסטים של חדשות בפייסבוק, ושנעשיתי מעורבת רגשית יותר מדי בפוליטיקה המעוררת מחלוקת של אנשים רגילים. לעתים קרובות הייתי מעוצבנת.

כשגיליתי את הפרצה הזאת, נזכרתי במה שהמאסטר אמר, שעניינים של אנשים רגילים מתוכננים על ידי אלוהויות בהתאם לקארמה שלהם. מי יהיה נשיא ואיזה תפקיד הוא ישחק – הכול תוכנן, וכך גם המצוקות של אותו אדם יהיו מבוססות על הקארמה שלו. אותו דבר תקף גם לגבי כל הדמויות הפוליטיות האחרות. כמטפחים אנחנו לא מתרעמים או מתרגשים לגבי עניינים שבין אנשים רגילים.

המאסטר אמר:

"כשאדם מגיע לרמה של ארהאט הוא לא ייקח ללב שום דבר שהוא ייתקל בו. הוא לא ייקח ללב את כל העניינים שבין האנשים הרגילים ותמיד יהיה שמח וטוב לב". ("ג'ואן פאלון" הרצאה תשיעית)

אחרי שכיווננתי את החשיבה שלי והפעולות שלי חזרתי לשגרה והסחרחורת נעלמה.

זה גרם לי שוב להבין כמה חשוב שמטפח לא יתייחס למצוקות פיזיות כמחלות של אנשים רגילים, אלא כקשורות לשין-שינג שלו. כדי להתגבר על המצוקות האלו, המחשבות שלנו צריכות להתאים לפא ולא לחשיבה אנושית או לפתרונות אנושיים לבעיה.

המאסטר אמר גם:

"טיפוח-תרגול חייב להיעשות באמצעות קשיים כדי לבחון אם תוכל להיפרד או לייחס פחות חשיבות לשבעת הרגשות ושש התשוקות. אם יש לך החזקה לדברים האלה לא תצליח בטיפוח". ("ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית)

זוהי ההבנה שלי ברמה הנוכחית שלי. אנא ציינו כל דבר שאינו נכון.