(Minghui.org) יש מתרגלים שנראים כמתקדמים במרץ רב בטיפוח-תרגול שלהם. אולם לחלקם יש החסרה מסוכנת. כשהם סובלים מקארמת מחלה ומכאבים הם חושבים: ״אני מעדיף למות מאשר לסבול ככה.״ המקרים הבאים מדגימים היטב את הנקודה הזו.

המקרה הראשון הוא של אמי שתרגלה פאלון גונג, יותר מ-20 שנה. היא הייתה מאוד איתנה לפני שהיה לה התקף רציני של קארמת מחלה.

היא הייתה חולה כל כך עד שלא יכלה לטפל בעצמה, או לעשות את מטלות משק הבית הרגילות. לפעמים היא היתה אומרת בדמעות :״למה מצב הטיפוח שלי כזה? אני מעדיפה למות מאשר להמשיך לחיות כך בכאב !״

נבהלתי מדבריה ואמרתי לה ״אל תעזי לחשוב ככה, זוהי פירצה רצינית מצידך!״ במקום לשמוע בקולי ולהתייחס ברצינות לדבריי, היא נאנחה וחזרה על דבריה.

היא הלכה לעולמה זמן קצר לאחר מכן, למרות ששלחתי מחשבות נכונות. אני חושב שהתוצאה היתה יכולה להיות אחרת אילו סילקה את המחשבה על המוות.

מנקודת מבט של הכוחות הישנים היא ביקשה למות. אילו היו לה מחשבות נכונות מספיק, אף ישות לא היתה מעזה לעשות לה צרות. מחשבה אחת אכן יכולה להכריע את הכף!

הדוגמה השנייה נוגעת למתרגל ותיק שהיה חרוץ בלימוד הפא, בשליחת מחשבות נכונות ובהבהרת אמת.

לא מזמן הוא סבל מכאבים קשים בכיס המרה. כשלא הצליח לשאת את הכאב, הוא הלך לבית החולים ושם אמר למנתח: ״אנא הסר את כיס המרה שלי. הכאב בלתינסבל!״ הוא האמין בטיפשותו שאם כיס המרה שלו יוסר, הכאבים יחדלו.

המנתח נענה לבקשתו והסיר את כיס המרה שלו. אבל הכאב לא חדל. כשהמתרגל גילה שהכאב לא חדל, הוא אמר בקול רם: ״אני מעדיף למות מאשר לחיות עם הכאב הזה!״

זו היתה פירצה ענקית! לא רק שהסימפטומים שלו הוחמרו, הוא אושפז ומת זמן קצר לאחר מכן.

הייתי עצוב והמום כששמעתי על כך. אני חושב שהכוחות הישנים לא היו שמים קץ לחייו אילו הפסיק להרהר על מוות.

מתרגלים שסובלים מהתקפים קשים של קארמת מחלה חייבים לזכור שהם תלמידי דאפא, שהם אינם מוכנים לקבל סידורים אחרים, ושהם לא מכירים בסידורים אחרים.

הדוגמה השלישית נוגעת למתרגל שחי לבדו, ושסבל מקארמת מחלה קשה. אשתו מתה זמן קצר קודם לכן, מה שגרם לו צער רב ותחושת בדידות. בנוסף לכך הוא היה עני, ללא כל מקור הכנסה.

יום אחד הוא החליט לסור לבתיהם של כמה מתרגלים עמיתים. הוא נראה בריא לחלוטין.

אולם למחרת הוא הלך לפתע לעולמו. אחד המתרגלים ציין: ״נראה שהוא ביקר אצלנו מכיוון שחשב ׳מכיוון שאני אמות בקרוב, מוטב שאלך לביקור אחרון אצל כמה מהאנשים שאני מכיר. קשה מדי לחיות ככה.׳״

הכוחות הישנים, ארגנו אין-ספור סכנות ותלאות לכל מתרגל ומתרגל. הם בהחלט אינם רוצים שנצליח בטיפוח. כשאנו נכשלים, הם שמחים.

למתרגלים רבים היו מחשבות נכונות חזקות כשהם התחילו לטפח, אולם כאשר הם נאלצו להתמודד עם קארמת מחלה המחשבות הנכונות שלהם נחלשו. כשהם לא הצליחו לשאת את הכאב יותר הם חשבו על המוות.

הסיפור הבא הוא סיפור דומה אבל סופו שונה. מתרגל ותיק סבל מקארמת מחלה ואושפז מספר פעמים בבית החולים. כשמתרגל עמית בא לבקר אצלו בבית החולים, המתרגל המאושפז אמר לו: ״אם אמות אנא הקפד לבקר אצל אשתי לעיתים קרובות. המתרגל העמית מיד השיב בחומרה: ״על מה אתה מדבר?! נראה שאתה מסדר את הלווייה שלך! האם אינך רודף אחר המוות שלך עצמך?היפטר מיד מהמחשבות האלה שלך! פשוט לך בעקבות הסידורים של מאסטר לי ואל תיתן לכוחות הישנים לנצל את הפירצה הזו ולרדוף אותך!״

המתרגל עם קארמת המחלה התעורר לפתע לחומרת המצב ושלל בתוקף את הסידורים של הכוחות הישנים. עכשיו הוא בסדר.

לסיכום, אני מאמין שמחשבות נכונות חזקות הן הכרחיות בהתמודדות עם האשליה של קארמת המחלה.